חדוה בר: "עצם האיום על הבנקים הקיימים יתרום לתחרות"

המפקחת על הבנקים: היו חילוקי דעות עם האוצר אבל בסופו של דבר הגענו להסכמות - התוצאה היא משמעותית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חדווה בר, המפקחת על הבנקיםצילום: אמיל סלמן

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, הציגה אתמול עקרונות למדיניות חדשה של בנק ישראל שמטרתה לתמוך בהקמת בנקים חדשים. "אני לא אומרת שזה יקרה כבר מחר, אבל עצם האפשרות והתשתית להקמת בנק חדש יוצרת איום תחרותי גדול יותר עבור הבנקים הקיימים - בעיקר בתחומי קמעונות ועסקים קטנים", אמרה אתמול בר.

המתווה של בנק ישראל כולל הקלות של דרישות ההון מבנקים חדשים, שעליהן מסתמן שתמליץ גם ועדת שטרום. במסגרת ההקלות, אם חברת כרטיסי אשראי שתופרד מהבנקים תרצה להפוך לבנק קמעוני, היא תוכל להחזיק הון ליבה של 8% והון כולל של 11.5%, לעומת הון הליבה שנדרש כיום - של 15% (כשההון בפועל גבוה הרבה יותר). מדובר ברמת הון נמוכה יחסית לדרישה הנוכחית מהבנקים הקיימים, שלטענת הפיקוח על הבנקים נותן למי שיבחר להקים בנק חדש קמעוני בישראל יתרון יחסי.

בנוסף, לפי המתווה תבוטל הדרישה למערכות תשתיות ותפעול נפרדות לכל בנק. כך, בנקים חדשים לא יהיו חייבים להקים מערכת מיכון עצמאית. הפיקוח על הבנקים יאפשר הקמה של מרכז מחשבים משותף, או כמה מרכזים משותפים, כך שכמה בנקים קטנים ובינוניים יוכלו לחלוק תשתיות מחשוב ותפעול - בתנאי שיהוו ביחד עד 20% מהשוק הבנקאי (לפי גודל המאזן). בבנק ישראל טוענים כי "הקמת תשתית ומערכות מחשוב, שיאפשרו פעילות גיוס פיקדונות והרחבת פעילות הבנק מעבר לפעילות הקיימת של חברות כרטיסי האשראי - היא האתגר העיקרי שיעמוד בפני חברות כרטיסי האשראי שיהיו מעוניינות להפוך לבנק".

הקלות רבות במתווה מתייחסות לסוג חדש של בנקים, שבבנק ישראל מקווים שיקומו - בנק קמעוני מתמחה. הבנקים האלה יתמקדו בפעילות מול משקי בית ועסקים קטנים, והם יוגבלו בסוגים שונים של פעולות פיננסיות.

בבנק ישראל מסבירים כי אם המעוניינים להקים בנק חדש ירצו לקבל רישיון בנק קמעוני מתמחה - הדבר יאפשר מתן הקלות קבועות בדרישות ההון. ככל שבהמשך יחליט הבנק הקמעוני להרחיב את פעילותו מעבר להגבלות הפיננסיות שנקבעו, חלק מההקלות שניתנו לו יצומצמו (בפרט ההקלה בדרישות ההון) ורישיון הבנק ישונה.

בנק ישראל מציע שבנק קמעוני מתמחה יוגדר לפי כמה מאפיינים. ראשית, הוא יוכל להעניק אשראי רק למשקי בית ולעסקים קטנים - בהיקף של עד 4 מיליון שקל. בנוסף, הוא לא יורשה לעסוק בפעילות משכנתאות או אשראי לטווח של יותר מחמש שנים - שמחייבת ניהול סיכוני ריבית, סיכוני מח"מ, סיכונים משפטיים וכדומה. פעילות הבנק תוגבל לגיוס פיקדונות ומתן אשראי ליחידים ועסקים קטנים בישראל בלבד.

כמו כן, תיק הנוסטרו (השקעות עצמיות) של הבנק יכלול רק נכסים בעלי פרופיל סיכון נמוך - כמו אג"ח ממשלתיות ונכסים נזילים המוכרים בדרישות הנזילות לפי תקנות באזל 3. הבנק יורשה לפעול במכשירים נגזרים רק לצורך גידור סיכונים בפעילות הליבה שלו, ולא לצורך נטילת פוזיציות ספקולטיביות. הבנק לא יורשה להיחשף למט"ח דרך נטילת פוזיציות משמעותיות - אך יוכל לפעול בשוק המט"ח עבור לקוחותיו.

הטיפול בבנקים כושלים יוגדר בחקיקה

בפיקוח על הבנקים טוענים כי יש כמה תנאים ראשוניים והכרחיים לצמצום הסיכונים שנובעים למערכת הבנקאות מכך שפועלים בה בנקים קטנים - וכי ההקלה בדרישות ההון תבוצע רק לאחר שאלה יתקיימו. לדבריהם, התנאים ההכרחיים הם הפעלת ביטוח פיקדונות, במתווה שייקבעו ביחד בנק ישראל ומשרד האוצר; והגדרה בחקיקה של כלי טיפול בבנק בקשיים ובבנקים כושלים (כלי הצלה), כנהוג בעולם.

אם התנאים הללו יתקיימו, דרישות ההון לבנק חדש יוקלו - כך שבנק שיוקם מהיסוד יידרש להון עצמי ראשוני של 50 מיליון שקל בכל שנות פעילותו הראשונות (ההון יידרש להיות בעל מאפייני הון ליבה ראשוני, לפי הוראות באזל 3), וזאת לעומת דרישה להון של 400 מיליון שקל הקיימת כיום. כשהיקף הפעילות (נכסי הסיכון) של הבנק יגיעו ל–600 מיליון שקל, הבנק יוכל להמשיך לצמוח, ויידרש לעמוד ביחס הלימות הון ליבה של 8% ויחס הון כולל של 11.5%, בהנחה שישמור על התנאים להיותו בנק קמעוני מתמחה.

כמו כן, דיברה המפקחת על הקלה אפשרית להפעלת בנקאות בתקשורת, שמצמצמת משמעותית את היתרונות לגודל בתפעול בנק בישראל, ויוצרת תשתית להקמת בנק דיגיטלי ללא סניפים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker