יוג'ין קנדל: המדינה נותנת לאינטל שליש ממה שהיא מקבלת

קנדל, בכנס לזכרו של פרופ' שמעון בנינגה: "חקיקת שכר הבכירים תגרום לאנשים להקים חברות במקומות בהם יש ודאות רגולטורית. "השיח של 'אנחנו מולם' עם הטייקונים טוב על השלטים בכיכרות - אבל צמיחה זה לא מביא, אלא פוגע בה ומחסל את האמון של האזרחים במדינה"

עמרי זרחוביץ'
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

"השיח על כמה הטבות אינטל מקבלת הוא שיח לא חכם. אנחנו נותנים לאינטל פחות משליש ממה שאנחנו מקבלים מהם. ניסיתי להסביר למשרד האוצר במשך כמה שנים שלא צריך להגדיר את זה כהטבות מס, כי אם אינטל לא תהיה פה - נקבל הרבה פחות מס והצמיחה תהיה נמוכה יותר", כך אמר היום (חמישי) יוג'ין קנדל, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, וכיום מנכ"ל Start-Up Nation Central.

דברי קנדל נאמרו בכנס לזכרו של פרופסור שמעון בנינגה ז"ל, מבכירי חוקרי המימון בישראל, שנפטר בשנה שעברה. בכנס, שנערך בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, ערך קנדל הרצאה שעסקה ב"כלכלת ישראל - מבט אסטרטגי" ובה התייחס לאתגרים שעומדים בפני ישראל בשנים הקרובות ובהם המצב הגיאו-פוליטי, הבדלים בין אוכלוסיות בתוך המדינה ואי-השוויון בישראל.

יוג'ין קנדל
יוג'ין קנדלצילום: ניר קידר

קנדל התייחס גם לשכר הבכירים, והדגיש כי להגבלת השכר אין השפעה אמיתית על צמצום אי השוויון מכיוון שמדובר בכמות קטנה של אנשים. "עם זאת, החקיקה כן משפיעה על אנשים שרוצים להקים את החברות שלהם בישראל, ומחפשים ודאות רגולטורית. מבחינת ניהול סיכונים הם יבחרו להקים את החברה בחו"ל", אמר קנדל.

"השיח של 'אנחנו מולם' עם הטייקונים ו'המסודרים' זה טוב על השלטים בכיכרות, אבל צמיחה זה לא מביא, אלא בדרך כלל פוגע בה. בנוסף, זה מחסל את האמון של האזרחים במדינה וגורם לחלקם לעזוב. אם אנחנו מפמפמים לצעירים שהכל גרוע פה, אז למה שיישארו; כמו כן, זה מוריד את הנכונות של אנשי עסקים להשקיע בארץ", אמר קנדל. "לדעתי השיח לא ישתנה עד שלא נראה פה אבטלה. חושבים פה שמקומות עבודה גדלים על העצים ולא מעריכים את זה שהנושא הזה לא עולה בשום מערכת בחירות, כמו שקורה בעולם", הוסיף.

לגבי צמצום האי שוויון אמר קנדל כי בלתי אפשרי לצמצם את אי השוויון בישראל בהשוואה למדינות אחרות. "במדינות אחרות ב-OECD מספר הילדים בחמישון העליון ובחמישון התחתון הוא דומה. בישראל יש בחמישון התחתון פי שניים יותר ילדים מאשר בחמישון העליון. אין למדינה דמוקרטית מה לעשות. זה משפיע על 50% מאי השוויון", אמר קנדל.

במהלך ההרצאה התייחס קנדל לשתי הכלכלות שיש במדינת ישראל - שאת העליונה, שכוללת למשל את ענף ההיי-טק, דימה לזפלין שמחובר בחבלים דקים למדינת ישראל ולכלכלה השנייה, הענייה יותר. קנדל ציין כי שהאוכלוסייה זו, שכוללת כ-15% מהמועסקים במשק, פועלת הרבה בחו"ל וגם המימון שלה מגיע ממדינות זרות. כמו כן, יש הרבה מדינות שהיו שמחות שהאוכלוסייה הזאת תעבור אליהם. "הממשלות מתחרות על אזרחים ואנחנו צריכים להיות תחרותיים בנושא הזה. יצוא של אנשים לחו"ל מגדיל את השכר של האנשים בתעשייה, ולמרכזי הפיתוח חסרים עובדים טובים", אמר קנדל.

יוג'ין קנדל ורה"מ נתניהו
יוג'ין קנדל ורה"מ נתניהוצילום: אילן אסייג

קנדל גם ציין כי כוח העבודה בישראל קטן יותר מאשר במדינות אחרות בגלל שסטודנטים מסיימים את לימודי התואר הראשון שש שנים לאחר המקבילים להם בחו"ל, דבר שגורם להקטנה של 15% בכוח העבודה.

לגבי הכלכלה השנייה, שלא כוללת את היזמות ומקצועות ההיי-טק, אמר קנדל כי "השתתפות בכוח העבודה היא המקור החשוב ביותר להגדלת הפריון. זה גם יגדיל את הסיכויים שהילדים של העובד יעבדו גם כן. יש צורך לבצע הכשרה מתמדת של עשרות ואף מאות אלפי אנשים, ולתת למעסיקים תמריץ להכשיר עובדים".

פרופ' שמעון בנינגה: מבכירי חוקרי המימון בישראל

פרופ' שמעון בנינגה ז"ל, אחד מבכירי חוקרי המימון בישראל, נפטר בסוף אוגוסט 2015 לאחר התמודדות עם מחלת הסרטן. בנינגה סיים בהצטיינות את לימודי תואר ראשון בתחום זה באוניברסיטת מישיגן. לאחר סיום לימודיו עלה לארץ יחד עם בת זוגו, ולימים אשתו, טרי, בשנת 1969. הוא למד תואר שני בכלכלה מתמטית באוניברסיטה העברית ובשנת 1977 היה התלמיד הראשון שקיבל דוקטורט במנהל עסקים מאוניברסיטת תל-אביב.

מחקרים רבים של בנינגה עסקו במידול מתמטי בתחום המימון. בנוסף לכך עסק במבנה שערי הריבית, חוזים עתידיים, מודלים לתמחור אופציות והשפעות מיסוי ומימון על חברות. במהלך הקריירה האקדמית שלו, בנינגה היה חבר סגל באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית ובבית הספר וורטון באוניברסיטת פנסילבניה (ארה"ב). מאמריו פורסמו בכתבי העת המובילים בתחומי המימון והכלכלה.

בתחום העסקי הייתה לשמעון תרומה ישירה לפיתוח תחום המימון וההשקעות בישראל והוא שימש כחבר דירקטוריון הבורסה, כחבר בוועדות השקעה וכיועץ לגופים שונים.
בנוסף לפעילותו כחוקר נשא שמעון במגוון תפקידי ניהול באקדמיה. באוניברסיטה העברית הוא שימש כראש החוג למימון ומשם עבר לפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א. בת"א שימש תחילה כראש ההתמחות במימון ולאחר מכן כדיקן הפקולטה בין השנים 2003-2007.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker