מנכ"ל הבינלאומי: "יש כשל שוק בקטע של משקי הבית בגלל הגודל של הפועלים ולאומי; הרגולטור צריך להתערב" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל הבינלאומי: "יש כשל שוק בקטע של משקי הבית בגלל הגודל של הפועלים ולאומי; הרגולטור צריך להתערב"

דוד גרנות, לשעבר חבר הנהלת בנק לאומי: "יש ריכוזיות במערכת הבנקאות וחייבים לטפל בה - אבל אנחנו לא הבעיה; יש דין אחד לבנקים הגדולים ודין אחר לבנקים הקטנים והבינוניים; יש כאן הזדמנות פז להוריד גרזן על מערכת הבנקאות כדי להוציא חלקה מהמגרש של הגדולים"

מאת גיא רולניק ושלומי גולובינסקי

מנכ"ל הבנק הבינלאומי דוד גרנות לא ממש התכוון להגיד את כל מה שתקראו בשורות הבאות, אבל נראה שככה זה כשאתה עם הגב לקיר. שבועות ספורים לפני שמסקנות ועדת בכר נכנסות לספר החוקים באופן סופי, גרנות, אחד הבנקאים הבכירים והמנוסים בישראל, מבין שהוא נמצא היום בנקודה רגישה. מצד אחד הוא בעד הרפורמה, וזו בהחלט עמדה מפתיעה מצד בנקאי בכיר. מצד שני, גם גרנות חושש לאבד מקור הכנסה חשוב לבנק שלו.

צילום: עופר וקנין "אין לי שום ספק שאם הרגולטורים החליטו לטפל בנושא הריכוזיות וניגוד העניינים, יש דין אחד לבנקים הגדולים ודין אחר לבנקים הקטנים והבינוניים", אמר לנו אתמול, בדיוק חודש אחרי שלבנקים הבינוניים והקטנים - מזרחי, הבינלאומי ואגוד - נפל האסימון. הבנקים שלא משתייכים לדואופול הבינו שהאינטרס שלהם שונה מזה של לאומי והפועלים בכל הקשור ליישום מסקנות ועדת בכר. הפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים הגדולים היא דבר אחד, ולקיחתן מהאחרים היא עניין אחר, ולדעתם - לגמרי לא נחוץ.

ריכוזיות לכל האורך

אבל אם עמדה זו של גרנות אינה מפתיעה, הרי שדעתו על מצב התחרות במערכת הבנקאות הרבה יותר ממפתיעה, כמו גם העובדה שהוא בוחר לדבר על כך בפומבי. גרנות הוא אחד הבנקאים הבודדים שהיה מנהל בכיר בבנק גדול (חבר הנהלת בנק לאומי), בינוני (מנכ"ל בנק דיסקונט) וקטן (מנכ"ל בנק אגוד, וכעת בבינלאומי), ולכן נקודת המבט שלו חשובה ומעניינת.

"בנק ירושלים, אגוד, מזרחי והבינלאומי הם בנקים שאין איתם בעיה של ריכוזיות. בכל מקטע יש לנו ביחד נתח שוק של 10% או 11%", אומר גרנות. "הבינלאומי למשל מחזיק רק נתחים קטנים - 6% ממשקי הבית, 8.5% מהאשראים ו-9% בפיקדונות - וזה לא נותן לנו שום עוצמה בצד של הריכוזיות. יש ריכוזיות במערכת הבנקאות וחייבים לטפל בה, אבל אנחנו לא הבעיה".

זו אמירה קשה. למה אתה מתכוון?

"הריכוזיות קיימת לאורך כל הקו, והיא נובעת מהגודל של בנק הפועלים ובנק לאומי. לא ברור לי איפה דיסקונט בסיפור הזה, אם כי במימדים שלו, הוא לא בנק ריכוזי. הריכוזיות הזאת מאוד בעייתית בכל הקשור לתחרותיות של מערכת הבנקאות.


"בנק ירושלים, אגוד, מזרחי והבינלאומי הם בנקים שאין איתם בעיה של ריכוזיות. בכל מקטע יש לנו ביחד נתח שוק של 10% או 11%"
נניח שיש לך לקוח גדול כמו בזק שרוצה מימון - יש רק שני בנקים שהוא יכול לפנות אליהם. אם שני הבנקים האלה רוצים אחר כך לשתף אותי, זה כבר עניין אחר. אני מדבר על התחרות מול הלקוחות העסקיים הגדולים. אבל הבעיה היא הרבה יותר חמורה במשקי הבית - רובם מרוכזים בבנקים הגדולים".

מה הבעיה של מערכת הבנקאות?

"הבעיה מתחילה ונגמרת בנושא התחרותיות. ברור שככל שהריכוזיות גדולה, התחרותיות יורדת. זאת משוואה שאי אפשר להתכחש אליה. גם בנקאים בבנקים הגדולים אומרים לי שצריך לטפל בריכוזיות, אבל הם מציעים לעשות את זה בהדרגתיות. יש את דוידה לחמן-מסר (המשנה ליועמ"ש) שאומרת שצריך להניף על הבעיה הזאת גרזן, ויש את צבי זיו (מנכ"ל הפועלים) שאומר שצריך לטפל בזה, אבל בשלבים.

"הבעיה המרכזית היא ללא ספק משקי הבית, כאשר ניצוצות הולכים לכיוונים אחרים. רמת התחרותיות במשקי הבית נמוכה מאוד, בגלל חסמי מעבר שקיימים ובגלל הגודל של בנק הפועלים ובנק לאומי. באים הגדולים ואומרים לנו - מה הבעיה? תתחרו. אבל באמצעים שעומדים לנו, זה בעייתי. ראינו מה קרה בחברת כרטיסי האשראי אלפא קארד - פרויקט שהתרסק כאשר בנק בינוני ניסה להתחרות בבנקים הגדולים בתחום משקי הבית. היום כולם מבינים אילו אמצעים צריך כדי לנסות להתחרות בבנקים הגדולים".

רק שני בנקים מסוגלים

מה יקרה כאשר רמת הריכוזיות תרד?

"נראה יותר תחרותיות על משקי הבית - כפי שקיימת במקטעים מסוימים במגזר העסקי. למשל, יש תחרות אדירה על לקוחות עסקיים, עד שלעתים לקוחות שיש להם פעילות בחו"ל מעדיפים לקחת כאן אשראי במקום בחו"ל. אבל זה עד גבול מסוים, כי מרמה מסוימת של אשראי, רק שני בנקים מסוגלים לתת. בחדרי עסקות יש תחרות אדירה, ואנחנו היום בתחרות ישירה מול הבנקים הגדולים וגם מול הבנקים הרב-לאומיים".

האם העמלות יירדו, ריביות הזכות יעלו וריביות האוברדראפט יירדו?

"בהחלט. תראה, כבר היום, כאשר בנקים קטנים ובינוניים רוצים להתחרות, זה מה שהם מציעים: עמלות נמוכות יותר, ריביות זכות גבוהות יותר וריביות חובה נמוכות יותר. הבעיה היא שאי אפשר לעשות שינוי אמיתי בתהליך של אבולוציה לאורך זמן במהלך עסקים רגיל".

מדוע?

"כי יש כשל שוק בקטע של משקי הבית בגלל הגודל של הפועלים ולאומי. לכן הרגולטור צריך להתערב. אנחנו רואים מה שקרה במערכת הבנקאות בעשרים השנים האחרונות, ועובדות החיים מלמדות אותנו שאי אפשר לפתור את בעיית העדר התחרות במשקי הבית בדרך של אבולוציה - צריך לפתור אותה בדרך של התערבות של הרגולטור. יש כאן הזדמנות פז להוריד גרזן על מערכת הבנקאות כדי להוציא חלקה מהמגרש של הגדולים ולהעביר אותו למגרש של אחרים".

יש תקדים לדבר הזה?

"בהחלט. תסתכל מה קורה בארה"ב - שם יש רגולציה שקובעת שבנק שמגיע לרמה של יותר מ-10% מסך הפיקדונות במדינה, לא יכול יותר להתמזג ולקנות בנקים בארה"ב. זו דוגמה טובה לכך שרגולטור אומר, עד גודל מסוים אני מסוגל לבלוע. אז שכאן יעשו חקיקה שעד נתח שוק של 10% זה בסדר, ומנתח שוק כזה ומעלה הרגולטור יקנוס. איך? למשל על ידי זה שהוא ייקח מהבנק את דמי הניהול בגין הנכסים העודפים שיש לו. זה כבר יגרום למצב שאף בנק לא ירצה לחרוג מהתקנות".

אבל אם ישאירו את הקופות והקרנות בידי הבנקים הקטנים, הם עדיין יסבלו מניגודי עניינים.

"כאשר יפתרו את בעיית הריכוזיות במערכת הבנקאות, שהיא הבעיה העיקרית, אז הבעיה המשנית של ניגודי העניינים תיפתר גם היא בהדרגה. אני יודע שגם חלק מהחברים בוועדת בכר חושבים שהפתרון שלנו לעניין הזה הוא מתקבל על הדעת".

בהדרגה?

"תראה, אנחנו לא מדינה שבה כולם מוכרים תשמישי קדושה בשוק מחנה יהודה, וגם שם יש בעיות. זה תהליך שלוקח זמן. אם נפתור את בעיית הריכוזיות של הבנקים הגדולים נגיע לפתרון של בעיית ניגודי העניינים. הבעיה הזאת תתגמד ברגע שיטפלו בבעיה העיקרית של הגודל של הפועלים ולאומי. לחנך יועצים זה תהליך שלוקח זמן, ונגיע לזה גם בלי שנתחייב מראש".

לא אותה חליפה

נשמע שהפערים בין הבנקים הקטנים לגדולים אדירים. איך זה שרק לפני חודש פרשתם מאיגוד הבנקים והחלטתם לפעול בצורה עצמאית?

"יכול להיות שהיינו צריכים לעשות את זה קודם לכן, אבל זה לא אומר שלא צריך להתערב ולקחת בחשבון את הדברים שלנו".

אולי הפרישה המאוחרת שלכם קשורה לבעלים של הבנקים הבינוניים, שהם גם לווים גדולים בבנקים הגדולים?

"זה לא נכון. אלה פשוט האשמות חסרות בסיס. אין לזה לא ידיים, לא רגליים ולא ראש, כי אחרת יש לנו בעיות הרבה יותר חמורות. נושא הפרישה לא עלה על הפרק, וכשזה עלה על הפרק, קיבלו את כל הגיבוי מהבעלים. לבנקים, כמו לכל מערכת עסקית, יש הרבה במשותף, וזה נורמלי. לוקח זמן להגיע למסקנה שהמכנה המשותף בינינו כבר לא מספיק כדי שכולם ילכו באותה חליפה. אבל לא בשביל זה צריך להגיע למסקנות לא סבירות".

מה יקרה אם לא יקבלו את הצעתכם ויבצעו את מסקנות הוועדה כמו שהן?

"בקטע של שוק ההון יהיה שיפור וגידול בתחרות, אבל בקטע של משקי הבית לא יהיה שיפור, ואולי אפילו תהיה הרעה, כי הבנקים הבינוניים והקטנים ייחלשו. בנו זה יפגע יותר בגלל יכולת הספיגה הגבוהה יותר של הבנקים הגדולים. אני חושב שבשלב הראשון זה אפילו יגדיל את הריכוזיות במערכת הבנקאית, כי ייקח זמן עד שההכנסות מהביטוח יפצו אותנו על אובדן ההכנסות מהקופות והקרנות. צריך להבין, יש כאן פספוס גדול של הזדמנות לתת פתרון לבעיית הריכוזיות במתכונת הנוכחית. רפורמות כאלה מקיפות בשוק הבנקאות לא מבוצעות כל יום, אלא פעם ב-15-10 שנה.

"אני רוצה להגיד עוד דבר, שהוא לא לעניין וכן לעניין. אנחנו נמצאים כיום במו"מ ארוך עם בנק ישראל לבצע תוכנית אאוטסורסינג בשלב הראשון של תשתיות המחשב. המהלך הזה עתיד לחסוך לנו כ-30 מיליון שקל לשנה, שיתפרשו על פני שמונה שנים של הסכם. דבר כזה יכול לחסוך הרבה לבנקים קטנים, כשבעולם הלכו גם לאאוטסורסינג של אפליקציות, שם החיסכון גדול יותר. זה נמשך כבר תקופה ארוכה, ובבנק ישראל בוחנים ושוב בוחנים, ואני מקווה שנקבל תשובה חיובית בקרוב. זו עוד אחת מהדרכים שבהן רגולטור יכול לעזור לבנקים הקטנים, גם אם זה כרוך בלקחת סיכון מסוים, ולא מדובר בסיכון שלא לקחו במקומות אחרים בעולם, כמו ב-ABN ההולנדי ובדויטשה בנק. אני מקווה שנקבל תשובה חיובית בנושא הזה. זה ייתן לנו גיבוי לחיסול החסרונות לקוטן, במיוחד על רקע הרגולציה במערכת".

האם לפי הניתוח הזה, לבנק כמו הבינלאומי, שהוא בנק קטן מדי בכדי להתחרות בגדולים, יש זכות קיום?

"יש לנו זכות קיום, כי יש עומק בכל מיני מקטעים שבהם אתה יכול לפעול כמו בנק בינוני - כמו חדרי עסקות או מתן שירותים בשוק ההון".

ובכל זאת, הבנק מציג תשואות של פחות מ-10% על ההון, בעוד הבנקים הגדולים כבר מתקרבים ל-20%. יש הצדקה לבנק עם תשואות כאלה?

"הבנק הבינלאומי יכול להגיע לתשואה של 10%, וגם ל-11% ו-12%. הוא לא יוכל להגיע לרמות תשואה של 15% ו-16%, לשם רק הבנקים הגדולים יכולים להגיע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#