"כבר אין ארוחות חינם - חברות המזון לא יכולות לגלגל את הנזק הלאה"

משקיעים רבים מעדיפים להתרחק מהשקעה בחברות שנתפשות כתורמות למגמת ההשמנה 
והסוכרת העולמית - הן מסיבות אתיות, והן מחשש שהחמרת הרגולציה ועלייה במודעות בשווקים המתעוררים תפגע בעסקיהן

אורי תומר
אורי תומר
חטיף שוקולד Kit Kat של נסטלה
חטיף שוקולד Kit Kat של נסטלהצילום: בלומברג
אורי תומר
אורי תומר

תעשיית המזון אינה דומיננטית במיוחד בבורסה הישראלית. למעשה, לאחר המחיקה של מניית אסם באפריל, בעקבות הצעת הרכש והמיזוג עם נסטלה, פועלות כאן שתי חברות שעוסקות ישירות בתחום - שטראוס ונטו. שטראוס, שמייצרת בין השאר ממתקים, חטיפים ומאפים, נסחרת לפי שווי שוק של 6.7 מיליארד שקל. נטו, שמייבאת מגוון מוצרי מזון מעובד, נסחרת לפי שווי שוק צנוע יותר של 1.1 מיליארד שקל.

עם זאת, החוסכים והמשקיעים הישראלים חשופים לתעשיית המזון העולמית דרך השקעות של הגופים המוסדיים בחו"ל, בין השאר בחברות ענק כמו קוקה קולה, נסטלה ויוניליוור. כמו בישראל, גם ברחבי העולם החברות מתמודדות עם דרישות גוברות - הן של הצרכנים והן של רשויות המדינה - לצמצם את הנזק הבריאותי שנגרם על ידי מוצרי מזון מתועש מהסוג שהן משווקות.

נגה לבציון נדן, מנכ"לית חברת Greeneye, העורכת מחקרים בסוגיות חברתיות, סביבתיות ובממשל תאגידי בעבור המגזר הפיננסי, מסבירה כי שינוי המגמה בתחום זה מאיים לשים קץ למצב שהיה קיים עד כה, שבו האינטרס של בעלי המניות היה לכאורה לעודד הגדלה של המכירות והרווחים - גם על חשבון בריאות הצרכנים. לדבריה, "בתעשיית המזון העולמית היו בעבר ארוחות חינם. חברות המזון בעולם השתמשו בהמון סוכר ונתרן כדי למכור יותר, ואת כל העלויות החיצוניות שילמו הממשלות. פתאום בכל העולם גם חברות הביטוח וגם הממשלות לא מוכנות לשלם יותר. העולם משתנה, וזה מחייב את 
החברות להשתנות".

לבציון נדן מסבירה כי התהליך עשוי להיות דומה לזה שעבר על תעשיית הטבק והסיגריות. אמנם הביקוש הגבוה למוצרי התעשייה בשווקים המתעוררים הצליח למתן בינתיים את הפגיעה בהכנסות שחוו במערב בעקבות הצניחה בשיעורי העישון, אבל משקיעים רבים, ובהם גופים מוסדיים, מעדיפים להתרחק מההשקעה בחברות כאלה - הן מסיבות אתיות, והן מחשש שהחמרת הרגולציה ועלייה במודעות בשווקים המתעוררים תפגע בעסקיהן.

בניגוד לתעשיית הטבק, בפני תעשיית המזון פתוחה האפשרות של מעבר למוצרים מזיקים פחות. קוקה קולה העולמית, למשל, הזהירה בדו"חות השנתיים האחרונים שלה מהשפעת המגמה הבריאותית על הביקוש לחלק מהמוצרים שלה, אבל במקביל פועלת כדי לנסות לשנות את תמהיל המוצרים ולהתרחק ככל האפשר ממוצרים עתירי סוכר - למשל על ידי אימוץ השימוש בממתיק המלאכותי סטיביה.

למרות זאת, קוקה קולה ספגה בשנים האחרונות ירידה בהכנסות וברווחים, שאנליסטים בתחום מייחסים בעיקר לחשש של צרכנים מהשפעה של המוצרים על בריאותם, ולניסיונות של ממשלות להצר את צעדיהן של חברות שנתפשות כתורמות למגמת ההשמנה 
והסוכרת העולמית.

ירידה במכירות וברווח הנקי שלפי תוצאות קוקה קולה העולמית במיליארדי שולרים.
מכירות: 48 מיליארד דולר ב-2012, לעומת 44 מיליארד דולר מכירות ב-2015.
הרווח הנקי ירד ב-2 מיליארד דולר מ-2013 לעומת 2015, מ-9 מיליארד ל-7 מיליארד

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ