הראל, אלטשולר ואקסלנס סובלות מפדיונות כבדים מתחילת השנה

קרנות הנאמנות הציגו תשואות נאות במאי, אבל זה לא הרשים את המשקיעים, שהמשיכו למשוך את כספם ■ בחודש שעבר נפדו 1.5 מיליארד שקל בכל האפיקים - 50% יותר מבאפריל, אם כי בקצב איטי בהרבה מאשר בתחילת השנה

אסא ששון
אסא ששון

הסנטימנט החיובי בשווקים מתחילת הרבעון השני של 2016 נמשך במאי, שבו הניבו כמעט כל אפיקי ההשקעה בקרנות הנאמנות תשואות חיוביות בממוצע. למרות זאת, המשיכו הפדיונות לכווץ את הענף. 1.5 מיליארד שקל נפדו במאי בכל האפיקים, בעלייה של כ–50% לעומת הפדיונות באפריל, אם כי בקצב איטי בהרבה מזה שאיפיין את ינואר־מארס.

סך הנכסים בתעשייה בסוף מאי היה 216 מיליארד שקל, לעומת 229 מיליארד שקל בתחילת 2016. עיקר הפדיונות התמקדו גם במאי בקרנות הכספיות, שפדו יותר ממיליארד שקל, ומעט מאחוריהן קרנות אג"ח שקליות עם פדיונות של 820 מיליון שקל (הרוב בקרן אחת - אקסלנס שקל עד שנתיים ללא מניות, ששווקה כתחליף לקרנות כספיות אך הניבה תשואה שלילית של 0.1% מתחילת שנה וצפויה להמשיך לעשות כן).

הקרנות המסורתיות פדו 500 מיליון שקל בלבד במאי, לעומת פדיון מצטבר של 8.6 מיליארד שקל בארבעת החודשים הראשונים של השנה. הקרנות המחקות סגרו את מאי בפדיון נמוך.

האפיק הקונצרני השיג את הגיוס החודשי הגבוה ביותר במאי, עם 590 מיליון שקל — רובו בקרנות מסורתיות מנוהלות ומעט בקרנות מחקות. האפיק הקונצרני ממשיך להוביל את הגיוסים ב–2016, עם 970 מיליון שקל, לאחר חודשיים של גיוסים חיוביים ויציבות ברבעון הראשון של השנה, שהתאפיין בתנודתיות גבוהה. הרוב המוחלט של הכספים מופנים לקרנות מסורתיות, ולא לקרנות המחקות את מדדי התל בונד, שסובלות מדירוגים נמוכים במערכות הבנקאיות.

הגמישות מובילות בתשואה ובגיוסים

הקרנות הגמישות - בבחירת האג"ח והמניות בישראל ובחו"ל - גייסו 110 מיליון שקל במאי. בחודשים האחרונים הן נהנות מגיוסים חיוביים בזכות תשואות בולטות. זהו האפיק המניב ביותר למשקיעים בתעשייה, עם תשואה ממוצעת גבוהה של 1.65% מתחילת השנה. היתרון שלהן הוא באופי פעילותן בסביבה כלכלית תנודתית.

קרנות מניות בישראל גייסו 100 מיליון שקל במאי, בעיקר הודות להמשך מומנטום חיובי במדדים: ת"א 75 ויתר־מאגר רשמו במאי תשואות גבוהות של 1.9% ו–0.9% בהתאמה, ומדדי המניות הגדולות ת"א 100 ות"א 25 הציגו תשואות של 0.8% ו–0.6% בהתאמה.

מתוך 100 מיליון שקל, 90 מיליון שקל גויסו בקרנות מנוהלות, המציגות ביצועים טובים משל מדדי המניות מתחילת השנה.

הבדלים גדולים 
בסכומי הפדיונות

קרנות אג"ח כללי רשמו במאי פדיון קל של 60 מיליון שקל, והן עדיין האפיק הנפדה ביותר מתחילת שנה (4.7 מיליארד שקל). הפדיונות בקטגוריה לא היו אחידים: בעוד שמקרנות אג"ח כללי הפסיביות (מחקות מדדי אג"ח ממשלתיות, קונצרניות ומניות בתמהיל קבוע מראש) נפדו 170 מיליון שקל, הקרנות המסורתיות גייסו 110 מיליון שקל.

ואולם גם בתוך הקרנות המסורתיות יש הבדלים עמוקים למדי: קרנות בעלות חשיפה מנייתית כלשהי פדו 430 מיליון שקל, בעוד קרנות אג"ח כללי ללא חשיפה מנייתית דווקא רשמו גיוס גבוה של 360 מיליון שקל.

הפודה הגדולה מתחילת השנה היא הראל פיננסים, עם 3.5 מיליארד שקל, השנייה היא אלטשולר שחם עם 2.5 מיליארד שקל, ואחריהן ספגו אקסלנס, מגדל שוקי הון וילין לפידות עם פדיונות של כ–2 מיליארד שקל. בהראל, הפדיונות מתפרשים במגוון רחב של קרנות עם ביצועים חלשים, מה שהוביל לאובדן עצום של כ–40% מנכסי הקרנות של החברה בשנה בלבד.

אלטשולר שחם וילין לפידות, לעומת זאת, הן חברות שצמחו בשלוש השנים האחרונות הודות לביצועים נאים במספר קטן של קרנות, בשונה משאר המנהלים הגדולים, שנכסיהם מנוהלים במספר רב של קרנות. לאור זאת, בהסתכלות עתידית, אלטשולר וילין לפידות פגיעות יותר מהראל, מפני שלמרות פדיונות גדולים, עיקר הנכסים שלהן מרוכז בשתיים־שלוש קרנות ענק, כמו ילין לפידות 10/90, שהיא הגדולה בתעשייה (3.7 מיליארד שקל), ילין לפידות 20/80 (2.6 מיליארד שקל) ואלטשולר שחם 10/90 (2.8 מיליארד שקל).

סכום הנכסים המנוהלים היה יכול להכניס אותן לרשימת 20 קופות הגמל הגדולות. אלא שבניגוד לקופות, קרנות הענק משקיעות בעיקר באג"ח בישראל, עם חשיפה קטנה לנכסים בחו"ל או לאשראי לא־סחיר, לנדל"ן ועוד. בנוסף, בשונה מהקופות, הקרנות סובלות לעתים מפדיונות עתק שמחייבים את מנהליהן למכור נכסים.

אחת הסיבות לפדיונות היא שיועצי ההשקעות נצמדים לדירוגי הקרנות בבנקים. בעבר הרשו לעצמם היועצים לבחור קרנות שאינן מדורגות, אך בעקבות ביקורת של רשות ניירות ערך, הם מעדיפים כיום לא להסתבך עם קרן בדירוג נמוך. זאת, אף שמדובר בדירוגי עבר ובטווחי זמן קצרים, נתונים חסרי משמעות לביצועי העתיד.

בהתחשב בבעיית הנזילות הקשה שממנה סובלת בורסת תל אביב, רצף הפדיונות מקשה על מנהלי הקרנות לפעול, וכתוצאה מכך מקשה על שיפור התשואות והדירוגים. בדרך זו נוצר מעגל קסמים של ביצועים חלשים, שמובילים בתורם לפדיונות הגורמים למכירת האג"ח המוחזקות בקרן, ובאופן טבעי הדבר מקשה על עליית המחירים האג"ח. בתנאי הסחירות הקיימים בשוק האג"ח הקונצרניות, קרנות גדולות עלולות להרגיש כפיל בחנות חרסינה.

תשואה חיובית 
בכל האפיקים

מבחינת ביצועי ההשקעות, כמעט כל האפיקים הניבו תשואות חיוביות במאי. בסיכום חודשי, המגזר הניב תשואה ממוצעת חיובית של 0.3%, ו–0.6% מתחילת השנה. אפיק הקרנות הגמישות מוביל מתחילת השנה, כאמור, עם תשואה ממוצעת של 1.65%. במאי לבדו הניבו קרנות אלה תשואה ממוצעת גבוהה של יותר מ–1%.

לאחר תשואות גבוהות בקטגוריית מניות בחו"ל במארס ואפריל (3.4% בממוצע כל חודש), במאי רשם האפיק תשואה סולידית חיובית של 0.3%. למרות זאת, בחישוב מתחילת 2016 האפיק הוא עדיין השלילי ביותר בתעשייה, עם תשואה שלילית ממוצעת של 1.6%, לאחר שבינואר לבדו איבד יותר מ–8% בממוצע.

באפיק האג"ח הקונצרניות - הגיוסים הגדולים ביותר במאי ומתחילת שנה - הקרנות ממשיכות להניב תשואה חיובית, עם 0.2% במאי. תשואת האפיק מפגרת רק במעט אחר אג"ח חו"ל, עם עלייה ממוצעת של 1.4% בינואר־מאי.

אפיק מניות בישראל הוא המנצח הגדול של מאי, עם תשואה ממוצעת של 1.4% (גבוהה מתשואות מדדי ת"א יתר־מאגר, ת"א 100 והמעו"ף). מתחילת השנה הניב האפיק תשואה ממוצעת של 0.6%.

קרנות אג"ח כללי, שפדו מיליארד שקל מתחילת השנה, דווקא ממשיכות להפגין יציבות, עם תשואה ממוצעת של כ–0.2% במאי. מתחילת שנה האפיק מדורג שלישי בתשואות אפיקי האג"ח ורביעי בסך הכל, עם תשואה חיובית של 1.1%.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ