"חברות ישראליות ממעטות ברכישת חברות זרות, אך מנסות לחדור למדינות מתפתחות"

סקירה של פעילות המיזוגים והרכישות בשוק הישראלי, שערכה ארנסט אנד יאנג, מראה ירידה בעניין שמגלות חברות מצפון אמריקה בשוק המקומי, ומנגד התעניינות גוברת מצד סין

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
מיכאל רוכוורגר

לא מעט גופים פיננסיים וריאליים בישראל מוצגים על מדף המכירות בימים אלה. כך, למשל, שרי אריסון מחפשת קונה למחצית או למלוא האחזקות בבנק הפועלים, וצדיק בינו ייאלץ בקרוב להתאים את אחזקותיו לדרישות ההפרדה בין אחזקות ריאליות לפיננסיות - ולבחור בין הבנק הבינלאומי לפז. בעקבות אותו החוק, כנראה שליאורה עופר ומשפחת ורטהיים עשויים למכור את מניותיהם בבנק מזרחי־טפחות. גם יצחק תשובה מחפש קונה לחברת הביטוח הפניקס, ואדוארדו אלשטיין לכלל ביטוח.

יש גם שתי חברות כרטיסי אשראי גדולות לפחות שיעלו בקרוב על המדף, ישראכרט ולאומי קארד, בעקבות המלצות ועדת שטרום להגדלת התחרות בשוק האשראי הצרכני. חברות בנות מקבוצות אלון ואפריקה ישראל, ששוויין המצטבר מגיע לכמה עשרות מיליארדי שקלים, מוצעות למכירה בעקבות קשיים של החברות האמהות, אך מתקשות למצוא קונים, בעיקר בשל מגבלות רגולטוריות וקשיים בהשגת מימון.

אלון לוגסי, מנהל החטיבה הכלכלית של ארנסט אנד יאנג

סוגיות אלה ונוספות, תוך התמקדות בחברות תעשיה ושירותים, יעלו לדיון בכנס מיזוגים ורכישות שיקיים מחר משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג בחיפה. לקראת הכנס הכין הצוות החיפאי של המשרד, בראשות רו"ח אלון לוגסי המשמש גם מנהל החטיבה הכלכלית של החברה בישראל, סקירה מקיפה לגבי המגמות בשוק העסקות בעולם, תוך הסתייעות בסקר Global Capital Confidence Barometer, שנעשה בקרב 1,700 חברות בעולם.

"מבחינת התפתחות גיאוגרפית, 74% מהחברות בסקר אמרו כי הן שוקלות עסקות בינלאומיות, ל–55% מהחברות יש לפחות שלוש חברות מועמדות לרכישה ו-40% מהחברות שוקלות למסד שיתוף פעולה עם חברות אחרות", אומר לוגסי. לדבריו, "הנתון האחרון הוא החשוב ביותר וגבוה במיוחד, מאחר שמדובר ברצון ובתובנה של חברות לצמוח - באופן אורגני או במיזוגים ורכישות".

מה עוד מראה הסקר?

"50% מהחברות צופות שיבצעו עסקות בשנה הקרובה. היעד הפופולרי ביותר הוא עדיין ארה"ב. עוד מראים הנתונים ש–35% מהחברות מעריכות השפעה מהותית של קרנות השקעה פרטיות (פריווט אקוויטי) ומשקיעים מסין, שהכסף שלהם זול ונגיש יותר, והם מעוניים לייבא טכנולוגיות לסין. זו תופעה שאנחנו רואים גם בישראל".

הכנתם גם ניתוח לגבי שוק המיזוגים והרכישות הישראלי בחמש השנים האחרונות, שהתמקד בתחומי תעשייה, שירותים, טכנולוגיה ומדעי חיים. מהם הממצאים המעניינים שעלו בו?

"ב–2011–2015 היו שלוש עסקות של יותר ממיליארד דולר, וכולן בוצעו על ידי טבע. בסך הכל, שוק העסקות הישראלי הציג בשנים אלה יציבות יחסית".

במה זה בא לידי ביטוי?

"ב–2015 היו 195 עסקות — 101 בתחומי תעשייה, שירותים ואחרים, 74 בתחום הטכנולוגיה ו–20 עסקות נוספות במגזר מדעי החיים. 47% מהעסקות בוצעו על ידי משקיעים ישראליים בחברות טכנולוגיה ומדעי חיים, וכל זה אחרי שמביאים בחשבון שלא מעט עסקות לא יצאו אל הפועל. מתוך ה–101 עסקות — 53 היו בתחומי תעשייה ושירותים, 40 עסקות בתחום מוצרי הצריכה ושמונה נוספות בתחום אנרגיה ותשתיות. שווי עסקות עם משקיעים זרים היה גבוה בהרבה מאלה עם משקיעים מקומיים.

"בממוצע של חמש השנים האלה, 104 עסקות נעשו בכל שנה. 63% מהעסקות ב–2015 בוצעו על ידי משקיעים ישראליים בחברות מטרה ישראליות, גידול בלתי מבוטל לעומת 58% ב–2011. השוק הישראלי קטן, והמשך הצמיחה מחייב חברות רבות לבצע עסקות בחו"ל. 75% מהעסקות כיום מבוצעות בחברות מטרה ישראליות".

באילו אזורים בישראל בוצעו יותר עסקות בתחומי תעשייה ושירותים?

"21% מהעסקות ב–2015 היו בחברות שממוקמות מצפון לחדרה. בצפון ובפריפריה בכלל יש התעוררות גדולה. יש כבר כ–15 קרנות בפריפריה ויש שם הרבה שחקנים. כשקרנות גייסו קרנות המשך הריבית כבר היתה נמוכה וחלופות ההשקעה היו מעטות, ולכן הן הגיעו לצפון אחרי שמיצו את כל אזור תל אביב.

"2015 היתה שנת שיא לשוק העסקות בצפון לאחר ארבע שנים יציבות, ובכ–30% מהעסקות בשנים אחרונות היה מעורב משקיע פיננסי, קרן פריווט אקוויטי. פעם לתעשיינים בצפון מכירה היתה מלה גסה, אבל זה השתנה. עסקות בולטות היו ריבוליס (לשעבר ג'ון דיר), פולירם, נילית, נייר חדרה, אליאנס, המ־לט, פישמן הנדסה וגמל שריד".

או רכישת שליטה
 או שאין עסקה

מה לגבי תחומי טכנולוגיה ומדעי החיים?

"בתחומים אלה היו בחמש השנים האחרונות 91 עסקות בממוצע שנתי. 91% מן היו לרכישת שליטה ו–60% מהעסקות היו בשווי של עד 25 מיליון דולר".

אילו מגמות זיהיתם ומהן התובנות בעסקות בתחום תעשייה ושירותים במקרים שבהם חברת המטרה היא ישראלית?

"ראינו ירידה בביצוע עסקות מיעוט בישראל — מ–31% ב–2011 ל–22% ב–2015. זה נובע מכך שגופים כמו קרנות פריווט אקוויטי, אם הם מחליטים על עסקה ריאלית - או שהם קונים שליטה או שלא עושים עסקה. ראינו גם שבמשק הישראלי יש הבנה רבה לעשיית עסקים בשוק המקומי, בעוד שעדיין לא תמיד יודעים להתמודד עם העסקות בחו"ל. כמו כן, חלה עלייה בשיעור המניות הנרכשות ברכישות שליטה - מ-86% ב–2011 ל–92% ב–2015".

מהם המאפיינים שמייחדים עסקות במגזר התעשייה ושירותים?

"גילינו שימוש מועט במנגנון של תמורה מותנית ברכישת שליטה - רק ב-11% מהעסקות ברכישת שליטה בחברות ישראליות. יש הבדל מהותי לעומת עסקות במגזר הטכנולוגיה, שם זה יותר נפוץ יותר. מנגנון תמורה מותנית הוא אחד הכלים העיקריים הן לצמצום הפערים בגובה העסקה בין הרוכש למוכר, והן לגידור לסיכוני הרוכש. ואולם המנגנון אינו נפוץ בישראל ונמצא בשימוש בעיקר בעסקות של החברות הגדולות וקרנות פריווט אקוויטי".

ומה לגבי סוג המשקיעים?

"חלה עלייה בפעילות המשקיעים מהמזרח, ובמיוחד מסין, כמו העסקות של תנובה ואוטואגרונום והתעניינות גוברת בחברות ביטוח. במקביל יש ירידה בפעילות המשקיעים מצפון אמריקה, כי השוק הישראלי קטן ויש להם מספיק יעדים.

איך התמונה משתנה כשחברת המטרה היא זרה?

"ישראלים מזהים הזדמנויות ומחפשים לחדור לשווקים מתעוררים, תוך ניהול סיכונים מוקפד, מיעוט ברכישות שליטה ושימוש במנגנוני תמורה מותנית. 69% רוכשים שליטה, וב-17% מהעסקות בשווקים מתעוררים יש מנגנון תמורה מותנית. חברות ישראליות מעטות מיישמות אסטרטגיית מיזוגים ורכישות בחו"ל.

"רק 20 חברות 'מיד-מרקט' (הכנסות של 100–500 מיליון דולר בשנה) ביצעו עסקות כאלה בחמש השנים האחרונות, ורק 15 חברות קטנות (הכנסות של 10–100 מיליון דולר בשנה). החברות צריכות להבין שכדאי לשים דגש בצמיחה אורגנית וחלק אחר בצמיחה בחו"ל. החדשנות צריכה לבוא באמצעות עסקות מיזוגים ורכישות בחו"ל, תוך ניצול היתרונות היחסיים".

שיעור הרוכשות הישראליות עלה

מה ניתן ללמוד לגבי גובה העסקות בחברות ישראליות?

"מספר העסקות שמר על יציבות, אך בא על חשבון גודל העסקה. כך, חל גידול בשיעור העסקות הקטנות - כ-30% מהעסקות ב-2015 היו עד 2 מיליון דולר, 43% בין 2 ל-25 מיליון דולר, 14% של 25–100 מיליון דולר, ורק 2% מהעסקות ביותר מ-500 מיליון דולר".

מאיפה באות החברות שרוכשות את החברות הישראליות בתחומי תעשייה ושירותים?

"בעיקר מדובר בחברות ישראליות, ששיעורן גדל מ-58% ב-2011 ל-63% ב-2015. משקל החברות האמריקאיות ירד, כאמור, מ-35% ב-2011 ל-23% ב-2015. החברות מאירופה שומרות על יציבות, והן היו אחריות ל-5% מהעסקות ב-2015. הקפיצה הגדולה הגיעה מחברות סיניות, שמשקלן זינק מ-3% ב-2011 ל-9% ב-2015".

מי קונה את חברות המטרה הזרות בתחומי תעשייה?

"גילינו תמונת ראי של המשקיעים לעומת חברות מטרה ישראליות - כלומר, חברות ישראליות קונות פחות חברות אמריקאיות. מספר העסקות האלה ירד מ-15 ב-2011 ל-11 ב-2015. ואם חברות ישראליות כבר קונות, אז 97% מהן רוכשות שליטה בחברות אמריקאיות. בחברות האירופיות שנרכשו על ידי חברות ישראליות חלה גם כן ירידה ל-10 עסקות ב-2015, וברכישת חברות סיניות לא חל שינוי מהותי, עם שלוש עסקות ב-2015.

"בעסקות רכישה של חברות מטרה זרות, כ-70% מעסקות היו עד 25 מיליון דולר. ב-2015 נרשם מספר שיא של עסקות של יותר מ-100 מיליון דולר, ובשנים הבאות צפויות להיות עסקות בשווי גבוה יותר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker