ישי דוידי: מעדיף להשקיע היום בחברות בוגרות ומבוססות - וגם מהן גוזר רווחי ענק - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישי דוידי: מעדיף להשקיע היום בחברות בוגרות ומבוססות - וגם מהן גוזר רווחי ענק

לפני 12 שנה השקיע ישי דוידי בחברת ההיי-טק גלילאו באמצעות קרן ההשקעות הקטנה תקווה; החברה נמכרה ב-2000 למארוול בעסקה של 2.7 מיליארד דולר; ההשקעה הניבה לתקווה רווח של 80-70 מיליון דולר; דיוקנו של אחד מהמנהלים התחרותיים ביותר בישראל

תגובות

ב-29 בדצמבר 2004 בשעה 15:11, הודיעה חברת התוכנה וההשקעות בהיי-טק פורמולה למשקיעים על עסקה: הקצאה פרטית של כ-18% ממניותיה תמורת כ-36 מיליון דולר. מניית פורמולה סבלה אז משפל: בעוד שבתחילת השנה היא נסחרה סביב 22-21 דולר, ביום העסקה היא נסחרה סביב 15 דולר. בשעה וחצי שנותרו עד לסוף המסחר באותו יום, זינקה מניית פורמולה ב-11%, ובתוך 7 ימי מסחר כבר עברה את ה-19 דולר.

העלייה במניה נזקפה לזכותו של אחד משני המשקיעים בהקצאה הפרטית - קרן ההשקעות פימי, המנוהלת על ידי ישי דוידי. לעלייה הזאת גם הדביקו שם מיוחד: "אפקט פימי".

10 שנים לפני כן לא היה שמו של דוידי ידוע כפי שהוא ידוע כיום. דוידי, אז בן 33, ניהל באותה עת קרן השקעות קטנה בשם תקווה, שהוקמה על ידי סנפורד (סנדי) ברנסטין, אמריקאי-יהודי שייסד בנק השקעות שנשא את שמו. ברנסטין, שהלך לעולמו בתחילת 99', היה זה שהקים את עמותת צו פיוס. ב-96' עזב דוידי את תקווה והחל במהלכים להקמת פימי. מאז שהקים אותה, ביצעה הקרן כמה מההשקעות המוצלחות ביותר בכלכלה הישראלית, שהבולטות שבהן הן ליפמן ותדיראן קשר. הקרן סיפקה למשקיעיה תשואות חלומיות מבלי שדוידי ישקיע ולו בחברת סטארט-אפ אחת: "אפקט פימי" נשען על כמעט עשר שנות המוניטין שצבר מאז הקמת הקרן.

בניגוד למנהלי השקעות רבים, רכש דוידי את כל השכלתו בישראל. הוא למד הנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת תל אביב, והמשיך ללימודי MBA באוניברסיטת בר-אילן. עוד כשהיה סטודנט עבר דוידי כיועץ עבור תשלובת הבנייה של הקיבוץ הארצי, גוף שהיה אז בין הגדולים בענף הבנייה אך סבל מהפסדים. מנהלי התשלובת זיהו את הפוטנציאל וצירפו את דוידי לצוות הניהולי של החברה.

דוידי עבד בתשלובת כשנתיים וחצי, ומשם המשיך לנהל את חברת זר תעשיות עתירות מדע, שעסקה בייצור ערכות דיאגנוסטיות רפואיות. במהלך 93', כשעוד ניהל את זר, התקשר אליו ברנסטין, שאותו דוידי לא הכיר עדיין, והציע לו לנהל את השקעותיו בישראל.

דוידי סירב בתחילה, אך זה לא היה סוף פסוק. השניים נפגשו בדירה שברנסטין החזיק באחת השכונות היוקרתיות של ירושלים, ימין משה, המשקיפה אל שער יפו. בפגישה ההיא נענה דוידי לבקשתו של ברנסטין וכך נולדה קרן ההשקעות תקווה.

תקווה סימנה את שינוי דרכו המקצועית של דוידי. הוא עזב את העולם התפעולי ועבר לעולם הזוהר יותר של השקעות, היי-טק ותשואות חריגות. תקווה השקיעה בחייה הקצרים כ-5 מיליון דולר ב-6 חברות, וכמו בהרבה תיקי השקעות בהיי-טק, גם אצל דוידי השקעה אחת עשתה את ההבדל - גלילאו.

המפגש הראשון של דוידי עם גלילאו היה בביתו של מייסד החברה, אביגדור וילנץ. באותו זמן כללה החברה את וילנץ עצמו, מנהל כספים ומזכירה. וילנץ סיפר לדוידי שהוא עוזב את עולם השבבים לתעשיית הדפוס, עובר לתעשיית שבבי התקשורת ומתכוון לפתח שבבים עבור חברות גדולות. דוידי מעולם לא היה איש טכנולוגיה, אבל היכולת שלו לרדת לפרטים, ההערכה שלו שהכישרון של וילנץ הוא לא רק טכנולוגי כי אם גם שיווקי, וגם ההחלטה של קרן ההון סיכון ניצנים להשקיע בחברה - שיכנעו אותו שמדובר בהזדמנות.

לימים נהפכה גלילאו לאחת מהצלחות ההיי-טק הגדולות של ישראל: בסוף יולי 97' היא הנפיקה לראשונה את מניותיה בוול סטריט לפי שווי של 350 מיליון דולר, ובאמצע אוקטובר 2000 הודיעה מארוול האמריקאית שתרכוש אותה בשלמותה בעסקת מניות בשווי 2.7 מיליארד דולר. עד לסגירת העסקה, בינואר 2001, צללו מניות מארוול וגילחו כמיליארד דולר משווי העסקה. ואולם לא היה בכך בכדי למנוע מתקווה לרשום רווחים של 80-70 מיליון דולר על השקעותיה, רובם מגלילאו.

השידוך עם חזי חרמוני

הצלחת תקווה וגלילאו הגבירה את הביטחון העצמי והתעוזה של דוידי. הוא הקים קרן השקעות חדשה מתוך כוונה שהקרן לא תעסוק בהשקעות הון סיכון, אלא בענף שנתפש כאפור הרבה יותר - מימון מזנין לחברות לא-צעירות.

מספר ההגדרות למימון מזנין דומה למספר החברות העוסקות בו. ואולם לגבי דידו של דוידי, מימון מזנין הוא שילוב של חוב והון, שבו - בצד החוב - הקרן "מתלבשת" על תזרים מזומנים של חברה שנכסיה משועבדים לבנקים.

אחרי שנסע לארה"ב וביקר בקרנות מזנין רבות, דוידי היה מוכן לעשות את זה בעצמו. הוא מצא שלושה משקיעים גדולים - בנק דיסקונט, ענקית השירותים הפיננסיים האמריקאית MassMutual ומארשל באטלר, איש הון סיכון אמריקאי ומי שהקים את ניצנים. לקרן שהקימו הם קראו פימי (FIMI - First Israel Mezzanine Investors) והיא החלה לפעול בסוף 96'.

בשנה הראשונה לפעילותה עסקה פימי רק במימון מזנין. אך לאחר מכן החליטה להיכנס לתחום המסוכן והרווחי יותר של רכישות שליטה ממונפות - גיבוש קבוצות של משקיעים שרוכשות שליטה בחברות קיימות, הן במימון עצמי והן על ידי לקיחת הלוואות. זאת הפעילות שיצרה לדוידי את המוניטין שלו.

בכל עסקות רכישת השליטה של פימי, הקפידה הקרן על ארבעה עקרונות: שהחברות הנרכשות יהיו בינוניות ומעלה; שיהיו להם מנועי צמיחה ברורים; שיהיו מוטות יצוא; ושתהיה להן הנהלה חזקה. בכל עסקות השליטה שפימי ביצעה, ובוודאי שבמוצלחות בהן, היא שמרה על ההנהלה הקיימת, ובחלק מהמקרים שיתפה את המנהלים בעסקה, ולכן גם במחויבות להצלחה.

אבל פימי מעולם לא השאירה את הכל בידי ההנהלה: הקרן ומנהליה, ובראשם דוידי, לקחו חלק בתכנון האסטרטגי, בגיוס העובדים הבכירים, בייזום וסגירת העסקות הגדולות, ואף בהחלטות הניהול השוטפות. הכישורים של פימי ודוידי ברורים כיום, אבל להצלחה שלה תרמה לפחות עובדה חשובה נוספת: ברוב שנות פעילותה, היתה פימי השחקנית היחידה במימון מזנין ובעסקות שליטה. בענף השני פועלת כיום שחקנית גדולה במיוחד, קרן מרקסטון, אבל כשפימי עשתה את העסקות הרווחיות ביותר שלה, לא היו לה מתחרות ממשיות.

דווקא בשעת סגירת העסקה הגדולה הראשונה שלה, היתה לפימי מתחרה. בתחילת 99' ערכה פימי כנס על רכישות שליטה בחברות שבבעלות פרטית (Private Equity). בקהל ישבו שני מנהלים של חברה פרטית גדולה. הם הקשיבו לדבריו של דוידי, ובהמשך היום ניגשו אליו והציגו את עצמם: חזי חרמוני ונחמיה שיף - המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים של תדיראן קשר, המתמחה במערכות קשר לשוק הצבאי. השניים הציעו לדוידי לבחון את רכישת החברה.

תדיראן קשר היתה אז בבעלותה המלאה של כור, שלא הצליחה להשביח אותה, בין היתר בגלל קושי להגיע להסכמות עם עובדי החברה. דוידי ביקש מהם לראות את המספרים, ובאופן די חריג הוא השיב בחיוב בתוך זמן קצר: פימי תהיה מוכנה לרכוש את כל מניות תדיראן קשר - בשיתוף עם ההנהלה.

אחרי כמה ימים התברר לדוידי שפימי אינה לבד במשחק: גם שמרוק, חברת ההשקעות של משפחת דיסני שהיתה בעלת השליטה בכור, מעוניינת בחברה. במקום להתחרות, שני הגופים החליטו לשתף פעולה. בסיכומו של דבר נרכשה תדיראן קשר בשווי של 100 מיליון דולר הרוכשים עצמם שילמו 30 מיליון דולר ממקורות עצמיים ולקחו הלוואות מבנקים ב-70 מיליון דולר. החלוקה הפנימית של ההשקעות העצמיות של הרוכשים היתה: פימי ושמרוק - 14 מיליון דולר כל אחת, והמנהלים (בעיקר חרמוני) - מיליון דולר.

אחרי רכישת השליטה הפשילו הבעלים החדשים שרוולים והחלו להשביח את תדיראן קשר. הצעד הראשון היה חתימה על הסכם עם העובדים. בהמשך השקיעה החברה מאמצים בהרחבת פעילות החברה הבת בארה"ב, שמכרה אז בפחות מ-10 מיליון דולר בשנה, צברה הפסדים ועמדה להיסגר. פימי ושמרוק החליטו לשמור עליה ולפתחה, ובתוך שנתיים וחצי כבר הגיעו מכירותיה ל-250 מיליון דולר בשנה.

יותר מאוחר ביצעה תדיראן קשר שתי רכישות גדולות, אחת בישראל ואחת בגרמניה, והמשיכה לצמוח. בספטמבר 2000, כשנה לאחר הרכישה, הכניסו פימי ושמרוק שותפה חדשה - סינגפור טכנולוג'י - והנפיקו את תדיראן קשר בבורסה. במשך השנים מכרו פימי ושמרוק מניות תדיראן קשר וקיבלו דיווידנדים, אבל המימוש הגדול הגיע רק בספטמבר 2004, כשכור רכשה מהן את כל המניות שנותרו להן בתדיראן קשר (32.5%) תמורת 141 מיליון דולר, לפי שווי של 433 מיליון דולר. העסקה כולה הניבה לרוכשים רווח של כ-100 מיליון דולר על השקעה של 14 מיליון דולר שבוצעה בסך הכל חמש שנים קודם לכן.

האחים ליפמן מחפשים קונה

גם בליפמן רצו בעלי השליטה - המייסדים האחים רמי ואהרון ליפמן - לממש. האחים ליפמן חיפשו קונה למניותיהם בחברה, המתמחה בייצור מערכות סליקה לתשלומים, וכוונתם הגיעה גם לאוזניו של דוידי. הצדדים נכנסו למו"מ וביולי 2002 הודיעו האחים ליפמן על מגעים למכירת מניות לפימי ולמבטח שמיר, שהפכה מאז לשותפה כמעט קבועה של פימי. פימי עצמה השקיעה 14 מיליון דולר ממקורותיה העצמיים, בדומה לסכום שאותו השקיעה בתדיראן קשר. ליפמן היתה כבר אז חברה מצליחה וצומחת, אבל תחת שליטתן של פימי ומבטח שמיר היא נהפכה לשחקנית גלובלית גדולה בתחומה. אם ב-2002 היו הכנסותיה 85 מיליון דולר והרווח הנקי היה 22 מיליון דולר, הרי שאת 2004 היא סיימה עם הכנסות של 180 מיליון דולר ורווח נקי של 31 מיליון דולר.

השיפור החד בתוצאותיה הכספיות, העמקת חדירתה לשוקי חו"ל וגם רכישת החברה הבריטית דיון פתחו בפני ליפמן את הדלת לוול סטריט פעמיים: הפעם הראשונה היתה בינואר 2004, כשהחברה עצמה גייסה 94 מיליון דולר ובעלי מניות מכרו מניות ב-31 מיליון דולר נוספים. הפעם השנייה היתה לפני כשבועיים, כשפימי עצמה מכרה מניות ב-19 מיליון דולר.

עד כה מימשה פימי מניות ליפמן בכ-55 מיליון דולר ונותרו בידיה מניות בשווי של כ-60 מיליון דולר נוספים.

ואולם גם פימי סבלה מכישלונות: כל ההשקעה שלה בכרמיפלס, 1.2 מיליון דולר, ירדה לטמיון, וגם ההשקעה שלה בחברת הסלולר מירס לא נשאה פרי. אבל הן לא הצליחו להכתים את המוניטין שלה - ובצדק.

פימי עצמה גייסה עד כה שלוש קרנות - פימי (115 מיליון דולר), פימי אופורטיוניטי 1 שלב א' (80 מיליון דולר) ופימי אופורטיוניטי 1 שלב ב' (45 מיליון דולר). דוידי מקים כיום קרן רביעית, פימי אופורטיוניטי 2, שלה הוא מקווה לגייס 200 מיליון דולר. שתי קרנות סיימו כבר להשקיע. הן כבר העבירו לבעליהן כ-350 מיליון דולר, ובתנאי השוק הנוכחיים פוטנציאל המימוש שלהן הוא מעל חצי מיליארד דולר.

תשואה שנתית של 40%

במונחי תשואה דולרית במזומן, ביצועי העבר של פימי ודוידי הם מעל 40% במונחים שנתיים - הרבה מעל לתשואה של משקיעים אחרים, בהייטק או בענפים אחרים. מה הסוד של דוידי ופימי? הצוות הניהולי של פימי כולל, פרט לדוידי, גם את חלי פרדו, העובדת איתו כבר 12 שנה, ירום אורן, שעובד איתו 8 שנים, וגילון בק, העובד בפימי מזה כשנתיים. התרומה הניהולית של דוידי ואנשיו עשתה ללא ספק הבדל גדול.

גם לעובדה שפימי פעלה לבד בשוק הזה כמעט לבדה ברוב שנותיה - גם במימון מזנין וגם ברכישות שליטה ממונפות - היתה תרומה ניכרת להצלחה. אבל אם צריך לבודד סיבה אחת לתשואות החריגות של דוידי, הרי שכנראה שהיא הרצון העז שלו להצליח. דוידי הוא מהמנהלים התחרותיים ביותר בישראל. כשהוא מבצע עסקה הוא לא רואה את עצמו כרץ בודד. לימינו ולשמאלו הוא רואה את הרצים האחרים שרוצים להגיע לאותה מטרה - והוא חייב לנצח אותם. הוא יודע היטב שקל יחסית לעקוב אחרי הביצועים שלו - וגם אחרי אלה של מתחריו. כמובן שהוא התעשר מהצלחותיו בקרן - הונו האישי נאמד ב-30 מיליון דולר; אבל מה שמעשיר אותו באמת אינו הכסף אלא האתגר.

וכל עוד הוא ירגיש כך, "אפקט דוידי" יימשך.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#