רגע לפני דו"ח שטרום: רווחי חברות כרטיסי האשראי גדלו ל-164 מיליון שקל

פעילות ערה בכרטיסי אשראי והמשך הגידול במתן אשראי צרכני איפשרו לחברות להציג תוצאות חיוביות, להגדיל את ההכנסות ולפצות על הירידה בעמלה הצולבת

מיכאל רוכוורגר
כרטיסי אשראי
מציאת קונים לחברות האשראי תהיה מאתגרת

חברת כרטיסי האשראי ויזה כאל, שבשליטת הבנקים דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%) פירסמה היום את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2016 ובכך נעלה את עונת הדו"חות של שלושת חברות כרטיסי אשראי הפועלות כיום בענף. זאת אחרי פרסום דו"חותיהן של ישראכרט, שבשליטת בנק הפועלים (כ-99%), ולאומי קארד, שבשליטת בנק לאומי (80%) וקבוצת עזריאלי (20%).

המשך הגבייה של הריבית הגבוהה ביותר בענף כרטיסי אשראי בתחום האשראי הצרכני לאנשים פרטיים הניתן ללא בטחונות, גידול ב-50% בהחזקה בחברה הבת דיינרס שנרכשה מידיאלון רבוע כחול המדממת ורווחים גבוהים במגזר הסליקה, המגיעים בעיקר מדיינרס, סייעו לכאל לקזז את הירידה בעמלות, את הגידול בתשלומים לבנקים, ואת ההשלכות השליליות הנוספות, כמו קריסתה של רשת קמעונאות המזון מגה. כאל סיימה את הרבעון הראשון של 2016 ברווח נקי של 46 מיליון שקל - עלייה של כ-45% לעומת הרבעון המקביל ב-2015.

הדו"חות הכספיים שפירסמו שלושת החברות מגלים כי פעילות ערה בכרטיסי אשראי והמשך הגידול במתן אשראי צרכני איפשרו לחברות להציג תוצאות חיוביות להגדיל את ההכנסות ולפצות על הירידה בעמלה הצולבת. הפעילות בכרטיסי האשראי בלטה בעיקר בענפי המזון, המשקאות, הביגוד, ההנעלה והרהיטים. הגידול ברווח נובע ברובו מאותן המגמות שאפיינו את ענף כרטיסי האשראי גם ברבעונים הקודמים.

דו"חותיהן של חברות האשראי מתפרסמים ערב פרסום ההמלצות הסופיות של ועדת שטרום להגברת התחרות בשוק האשראי הצרכני. אחת ההמלצות המרכזיות של הוועדה היא הפרדתן של לפחות 2 חברות כרטיסי אשראי מהבנקים: ישראכרט מהפועלים ולאומי קארד מלאומי. שני הבנקים יצטרכו בתוך שנתיים למכור את השליטה ובתוך שלוש שנים את מלוא האחזקה. כאל, ככל הנראה, תישאר בשליטת דיסקונט והבינלאומי לפחות ב-4 השנים הקרובות. עדיין לא הוחלט סופית האם דיסקונט והבינלאומי יצטרכו להכניס שותף פיננסי שיחזיק ב-25%-33% מהחברה.

מהדו"חות עולה כי הרווח הנקי המצטבר שלהן ברבעון הראשון הסתכם ב-164 מיליון שקל - צמיחה של כ-16.3% לעומת הרבעון המקביל ב-2015. את הרווח הגבוה ביותר הציגה ישראכרט, החברה הגדולה בענף, שהרוויחה 71 מיליון שקל. את הרווח השני בגודלו בענף הציגה לאומי קארד, שפירסמה דו"חות חיובים שבהם רשמה רווח נקי של 47 מיליון שקל. בלאומי קארד, הנחשבת כיום לחברה הצומחת והמחדשת ביותר בענף בכל הקשור לשינויים טכנולוגיים, יתחלפו בקרוב המנכ"לים. את חגי הלר יחליף רון פאינרו ראש החטיבה פיננסית של בנק לאומי.

תיק האשראי הצרכני של שלושת חברות כרטיסי האשראי הסתכם נכון לסוף רבעון ראשון של 2016 בכ-8.5 מיליארד שקל – עלייה של כ-25% לעומת הרבעון המקביל ב-2015. אמנם מדובר בעלייה נאה של כ-25% אך עדיין תיק האשראי הצרכני של חברות כרטיסי אשראי מהווה רק כ-5% מהתיק האשראי הצרכני של הבנקים, כך שעדיין ישנו פוטנציאל צמיחה לא מבוטל בתחום זה עם כניסה צפויה של שחקנים חדשים.

מנכ"ל ישראכרט, רון וקסלר
מנכ"ל ישראכרט, רון וקסלר

לאומי קארד המשיכה להציג את תיק האשראי הצרכני הגדול בענף שעמד נכון לסוף מארס 2016 על כ-3.74 מיליארד שקל - גידול של כ-3% מתחילת השנה ושל כ-14% לעומת הרבעון המקביל ב-2015.

הריבית הממוצעת שלאומי קארד גבתה על אשראי זה עמדה נכון לסוף מארס 2016 על כ-6.3%. עם זאת, חלק מתיק זה הוא אשראי שניתן לכלי רכב המשמשים כבטוחה ובשל כך הריביות הנגבות מהלוואות הללו נמוכות יותר. בנטרול ההלוואות לכלי רכב, הריבית המוצעת שגבתה לאומי קארד על אשראי זה היא כ-8% - שיעור הדומה לזה שגבתה ישראכרט.

תיק האשראי הצרכני של כאל הסתכם נכון לסוף רבעון ראשון ב-2.94 מיליארד שקל - גידול של 24% לעומת הרבעון המקביל ב-2014. כאל, התורמת כ-15% לרווח השנתי של דיסקונט, גבתה ברבעון הראשון מלקוחותיה את הריבית הגבוהה בענף - כ-11%. אם מנטרלים את ההלוואות לכלי רכב, מדובר בריבית שנתית של כ-13%.

מנכ"ל לאומי קארד, חגי הלר
מנכ"ל לאומי קארד, חגי הלרצילום: רפי דלויה

הריבית הגבוהה שגובה כאל מלקוחותיה ממשיכה להעלות תהיות מדוע המפקחת על הבנקים, חדווה בר, ונגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, כה מתעקשות להשאיר את השליטה בכאל בידי דיסקונט. בבנק ישראל טוענים כי הדבר יתרום להגדלת התחרות של הבנקים הבינוניים והקטנים מול הבנקים הגדולים.

בשנה שעברה דובר על כך ששרי אריסון מחפשת שותף אסטרטגי לבנק הפועלים שיסייע להתרחבות בחו"ל. בבנק הבינלאומי הבעלים צדיק בינו עשוי למכור את השליטה בהתאם להחלטות החוק לצמצום הריכוזיות במשק וכך גם הבעלים של מזרחי טפחות, ליאורה עופר, ומשפחת ורטהיים, כך שעל המדף נמצאים לפחות 3 בנקים. עם זאת, בשל הרגולציה הגבוהה בכל הקשור לעמידה ביעדי הון, לצד התערבות בשכר המנהלים, מציגים הבנקים תשואה להון נמוכה ואינם מהווים יעד אטרקטיבי לרכישה.

לעומתם, חברות כרטיסי אשראי שעשויות עם יישום המלצות ועדת שטרום להפוך לבנקים, הן חברות אטרקטיביות יותר לרכישה. שכן מדובר בחברות יעילות,  יציבות, תזרימיות, הנהנות מעודפי הון שמאפשרים להם לחלק דיבידנדים לבעלי מניותיהם. בנק הפועלים צפוי להיות הנפגע העיקרי ממכירת ישראכרט שכן פעילות כרטיסי האשראי תרמה לרווחי הפועלים ב-2015 כ-360 מיליון שקל לעומת כ-200 מיליון שקל ללאומי.

דורון ספיר, מנכ"ל ויזה כאל
דורון ספיר, מנכ"ל ויזה כאלצילום: עופר וקנין

שווייה הכלכלי של ישראכרט מוערך ב-3-3.5 מיליארד שקל. שווייה של לאומי קארד מוערך כ-3 מיליארד שקל. כך שאם הבנקים ימצאו קונים לפי השוויים הללו, צפויים הבנקים לרשום רווחי הון נאים.

עם זאת, התמחור הסופי של החברות הללו ייגזר מההמלצות הסופיות של ועדת שטרום בשאלות האם הבנקים הגדולים יוכלו להמשיך ולהנפיק חברות כרטיסי אשראי מסוג קרדיט ולאיזה לקוחות - לאחר הפרדתן של ישראכרט ולאומי קארד. זאת בכדי לתת הגנת ינוקא לחברות כרטיסי אשראי המופרדות. גורמים נוספים שישפיעו על תמחורן של חברות כרטיסי אשראי הן הפחתה של עמלה צולבת לרמה הנהוגה באירופה, פתיחה לתחרות של שוק הסליקה והאיום של חברות הפינטק השונות שנכנסו וצפויות להיכנס לענף זה.

כמו כן, ישנן עדיין שאלות פתוחות בכל הקשור לסוג הרוכשים הפוטנציאליים. האם אלו יהיו קרנות השקעה פרטיות (פריווט אקוויטי) כמו אייפקס למשל, חברות ביטוח וגופים מוסדיים בינוניים וקטנים כמו ביטוח ישיר, איילון או משקיעים פרטייים. לחילופין, ייתכן גם שגופים פיננסיים זרים גדולים ייכנסו לשוק כרטיסי האשראי הישראלי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker