קרן נוי ו-TSK יסייעו לשיכון ובינוי להשלים את תחנת הכוח באשלים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קרן נוי ו-TSK יסייעו לשיכון ובינוי להשלים את תחנת הכוח באשלים

השתיים יחליפו את אבנגואה הספרדית שנקלעה לקשיים; המהלך יאפשר לשיכון ובינוי להשלים את הפרויקט על פי לוחות הזמנים ב-2018

הוסר החשש לגורל הפרויקט הענק של קבוצת שיכון ובינוי ואבנגואה הספרדית להקמת תחנת כוח תרמו סולארית באתר אשלים שבנגב. את השותפה אבנגואה, שביקשה הגנה מפני נושים, יחליפו קרן נוי וקבוצת TSK הספרדית. השתיים חתמו מול שיכון ובינוי על הסכם שיאפשר להשלים את הפרויקט שההשקעה בו מוערכת ב-1.1 מיליון דולר.

על פי ההסכם שיכון ובינוי תמשיך להחזיק ב-50% מהפרויקט ותגדיל את אחזקתה בקבלן ל-67.5%. קרן נוי תחזיק ב-40% ממניות הזכיין וקבוצת TSK הספרדית,  לה ניסיון רב בהקמה והפעלה של פרויקטים בהנדסה ותשתיות כמו גם מתקני אנרגיה תרמו סולאריים, תחזיק 32.5% ממניות הקבלן בהקמה ו-10% ממניות הזכיין.

הדמיית תחנת כוח אשלים

שתי השותפות החדשות, קרן נוי ו-TSK, יקחו על עצמן את כל ההתחייבויות של אבנגואה כבעלת מניות בזכיין ובקבלן ההקמה והתפעול על פי הסכמי הפרויקט. אבנגואה תמשיך לפעול בפרויקט כקבלן משנה בהיקף מוגבל.

כעת מחכות השותפות החדשות לאישור המדינה ומממני החוב הבכיר של הפרויקט וביניהם בנק לאומי ( 700 מיליון שקל) בנק הפועלים, כלל ביטוח ( 55 מיליון דולר), בנק ההשקעות של האיחוד האירופי EIB ובנק ההשקעות האמריקאי OPIC, שלפי ההערכות העמידו יחדיו כ-400 מיליון דולר. אישור נוסף יידרשו לקבל הצדדים גם מרשות הגבלים עסקיים ורשות החשמל.

המהלך יאפשר לשיכון ובינוי ושותפותיה החדשות להשלים את הפרויקט בהתאם ללוחות הזמנים המקוריים הצופים כי הקמתו תסתיים בשנת 2018. המתקן יהיה בעל כושר ייצור כולל של 110 מגוואט והחשמל המיוצר בו יימכר במלואו לחברת החשמל בהסכם ל-25 שנים מתחילת ההפעלה.ייצור החשמל במתקן יבוצע בטכנולוגיה תרמו-סולארית, שעיקרה ריכוז של קרינת השמש לצורך הפקת אנרגיה תרמית (חום) והמרתה לחשמל. המתקן, כולל גם יכולת  אגירת אנרגיה, ויפיק חשמל בצורה רציפה גם בתנאי מזג אויר משתנה, ואף בחלק משעות החשיכה.

הרעיון להקים שדות תרמו־סולאריים בנגב נולד בעשור הקודם, במסגרת תוכנית הממשלה לעודד ייצור חשמל ממקורות מתחדשים. ב–2007 הוציא אגף החשב הכללי שני מכרזי BOT (בנה־הפעל־העבר) להקמה, מימון ותפעול של מתקנים תרמו־סולאריים בהספק כולל של 250 מגה ואט, לצד מכרז קטן יחסית שפורסם מאוחר יותר להקמת מתקן בהספק 30 מגה ואט בטכנולוגיה הפוטו־וולטאית (PV) המתחרה.

למן הרגע הראשון ידעו מכרזים אלה קשיים רגולטוריים, חסמים סטטוטוריים ומשבר אשראי עולמי, ששוב ושוב דחו את מועד הגשת ההצעות. זאת, כשאגף התקציבים באוצר ורשות החשמל מתנגדים להקמת השדות במסלול זכייני — אך נתקלים בהתנגדות אגף החשב הכללי ומשרד התשתיות.

ב–2011 התברר כי בשני המכרזים נותרו שתי מתמודדות בלבד — אחת בכל שטח. ב–plot A ניגשה כמציעה יחידה קבוצת שיכון ובינוי ביחד עם סימנס הגרמנית — שלימים הוחלפה בידי אבנגואה. בשטח זה תיכננה הקבוצה שדה תרמו־סולארי בהספק 110 מגה ואט, שיגובה בתחנת כוח קונבנציונלית (שמונעת בגז), וביכולת אגירת אנרגיה (במלח)

ב–plot B ניגשה לבדה קבוצה משותפת לברייטסורס אנרג'י ולאלסטום הצרפתית, שמקימה בימים אלה, ביחד עם קרן נוי, שדה סמוך בהספק 120 מגה ואט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#