שלי אפלברג
שלי אפלברג

"לא ברור לי למה אנחנו יכולים להיות טובים בהיי־טק, אבל לא בגיוס כספים", אמר אתמול עו"ד חנינא ברנדס, שותף־מנהל במשרד נשיץ־ברנדס־אמיר, בדברי הפתיחה של כנס שוק ההון "בדרך לנאסד"ק עוצרים בתל אביב", שעורכים משרד עוה"ד ופירמת PwC ישראל. לדברי ברנדס, יש לברך על כך שהחוקים החדשים בנוגע להקלות הרגולטוריות, שנועדו לעודד הנפקה של חברות מחקר ופיתוח ישראליות, נכנסו לתוקף — המדינה הבינה כי נדרש תיקון בבורסה של תל אביב, וביצעה אותו.

"'מה אני צריך את כאב הראש הזה'; 'למה אני צריך לראות את השם שלי בכותרות בעיתונים'; 'למה שכולם יידעו מה השכר שלי'; 'למה אני צריך להעביר עסקות בעלי עניין באישורים מיוחדים?'" — אלה התשובות של יזמים ומנהלי חברות היי־טק ישראליות כשאני שואל אם הם מעוניינים לגייס הון בבורסה של תל אביב, אמר בכנס עו"ד רועי תורג'מן, שמלווה מטעם מנשיץ־ברנס־אמיר חברות ציבוריות ופרטיות הבודקות אפשרות להנפיק מניות בתל אביב. לדבריו, חברות יכולות לגייס כיום כסף בקלות יחסית מבנקים או מגופים פרטיים בעלות נמוכה, ולכן הן מוותרות על הטרחה והעלויות הכרוכות בהנפקה ציבורית.

רועי תורג'מןצילום: יוסי זליגר

"מחזור המסחר שהיה שלשום בבורסה, 280 מיליון שקל, מסמל את המצב של הבורסה. המשקיעים מהציבור לא מגיעים לבורסה. רוב הכספים הם של מוסדיים", הוסיף תורג'מן. "הציבור פשוט לא מגיע לבורסה. המשקיעים בישראל מוגבלים בגלל המסחר הדליל, ולכן משקיעים בחו"ל. יש גם מחסור במשקיעים זרים, שנובע בחלקו מכך שישראל נהפכה משוק מתפתח לשוק מפותח — שבו ישראל אטרקטיבית פחות. אנחנו שוק קטן. המשקיעים הזרים נמצאים כאן פחות, והמוסדיים מפזרים סיכונים לחו"ל. חברות חדשות לא באות, העניין בבורסה פוחת, וזה מוביל למחזורי מסחר נמוכים".

תורג'מן העריך כי "ההקלות על חברות היי־טק ישפיעו על מחזורי המסחר. אני כן מקווה שהן יאפשרו להביא לחברות חדשות לשוק — הן חברות היי־טק ציבוריות מחו"ל והן חברות המנפיקות לראשונה מניות. לדעתי, האשמה אינה ברגולציה בישראל. אמנם יש רגולציה, אבל היא קיימת בכל העולם. ישראל לא שונה — והניסיון להקל ברגולציה הוא מבורך".

לגבי ההחלטה האחרונה בכנסת בנוגע להגבלת שכר הבכירים במוסדות פיננסיים, אמר תורג'מן: "אני לא מאמין ברגולציה על שכר והגבלתו. קביעת תקרת שכר מתחברת לפופוליזם ועליהום לא מוצדק על השכר. הבנקים אמנם רווחיים, אבל ייתכן שבניהולו של מנכ"לים אחרים הם ירוויחו פחות. שכר המנהלים משולם מכיסם של בעלי המניות. אם הם חושבים שמגיע למנכ"לית לאומי 8.5 מיליון שקל — זכותם לאשר לה שכר כזה".

יש כיום קריאות בכנסת להרחבת הרגולציה על השכר לכלל החברות בבורסה. זה יקרה לדעתך?

תורג'מן: "זה לא יפתיע אותי, אבל אני מקווה מאוד שלא נגיע לשם".

האם זה יסתום את הגולל על הנפקות של חברות חדשות?

"זה בטח לא יעודד אותן. אם הולכים על מגמה של חקיקה והקלות, זאת טעות לחוקק הגבלות על השכר — מחוקק שרוצה לבצע הקלות יֿורה לעצמו ברגל כשהוא מחוקק במקביל הגבלות על שכר".

הקלות רגולטוריות

בפנל שהנחה תורג'מן, אמר עמית דרור, מנכ"ל חברת הטכנולוגיה ננו דיימנשן, הנסחרת גם בתל אביב וגם בנאסד"ק, כי ההקלות שנכנסו כעת לתוקף יעזרו. "אנחנו רואים בתקופה האחרונה הכרה ופעולה של רשות ניירות ערך ושל הבורסה לגבי הצורך של תיקון חקיקה. מדינת ישראל יכולה ליהנות מכך שהחברות יעברו בתל אביב בדרך לנאסד"ק", הדגיש דרור.

רובי סולימן, שותף וראש מגזר היי־טק ב–PwC ישראל, אמר כי נציגים של בורסות רבות בעולם מסתובבים בישראל כדי לגייס חברות ישראליות שינפיקו בבורסות שלהם, כי אין להם היצע כל כך גדול כמו בישראל. "אפילו נציגים מהבורסה באוסטרליה הגיעו לכאן — הבעיה של הבורסה הישראלית היא שהמוסדיים בישראל לא מעוניינים להשקיע בחברות היי־טק מקומיות", הוא הוסיף.

לדברי סולימן, ב–2015 הוקמו יותר מ–1,000 חברות היי־טק בישראל. "אם בחו"ל המוסדיים מוכנים להיכנס לתעשייה ולהשקיע בה הרבה מאוד כסף בשל הפוטנציאל, הרי שבישראל המוסדיים בוחרים להדיר רגליהם מהשקעה בחברות טכנולוגיה מקומיות", הוא הדגיש, והוסיף כי "הרגולציה בישראל היא לא החסם העיקרי — יש לשנות את הקונספט כך שבמקום שיש היצע, אפשר יהיה גם לפתח שוק איכותי".

גיא פרמינגר מ–PwC ישראל, שמלווה יזמים רבים, הסביר כי "ההקלות שהגיעו חשובות, אבל צריך לזכור כי יש שנים טובות ויש שנים רעות, שבהן אי־אפשר להנפיק. כיום, המצב בבורסה של תל אביב ובבורסות בעולם הוא רע — לא היו הנפקות בזמן האחרון — אז ההטבות האלה לשלוש שנים ניתנות בזמן לא הכי מתאים. צריך להאריך את תוקף ההטבה לתקופה של כ–10 שנים". פרמינגר הזכיר כי הסכומים שמושקעים בארה"ב בחברות טכנולוגיה ירדו משמעותית, וכי הוא מקווה שזה לא יחלחל לשוק הישראלי.

חני שטריך בך, מנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה, הדגישה כי בניגוד לטענה שהבורסה המקומית מתחרה בבורסת נאסד"ק, הנתונים מראים כי "נאסד"ק לא פתוחה לחברות בשווי נמוך מ–500 מיליון דולר — ולכן הבורסה הישראלית לא מתחרה בנאסד"ק".

שטריך בך ציינה פרויקט שבמסגרתו שתי חברות מחו"ל יבצעו אנליזה על חברות מו"פ מקומיות, כדרך שתאפשר לגופים המוסדיים להשקיע בהן בלי שיידרשו להשקיע כספים נוספים באנליזה. "חברות האנליזה מחו"ל לוקחות תשלום של 60 אלף דולר בשנה מהחברות הציבוריות עבור אנליזה, אבל באמצעות סבסוד של משרד האוצר, החברות המקומיות שישתתפו בפרויקט ישלמו רק 20 אלף דולר.

"מדובר בפרויקט שעדיין לא התחיל, שכן נרשמו אליו עד כה רק שש חברות, והוא יתחיל להיות מיושם כשיירשמו 10 חברות", היא הוסיפה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker