שר האוצר חוזר בו: לא השכר של נחמה אינו ראוי אלא היעדר התחרות בין הבנקים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שר האוצר חוזר בו: לא השכר של נחמה אינו ראוי אלא היעדר התחרות בין הבנקים

בראיון חג ל-TheMarker אמר שר האוצר כי התחרותיות הנמוכה בבנקאות אינה מצדיקה שכר כה גבוה; לדבריו: "במקום להפנות את כספי המסים לנזקקים - אנחנו מפנים אותם למשרד הביטחון"

מאת גיא רולניק ומירב ארלוזורוב

שר האוצר, בנימין נתניהו, חוזר בו מן האמירה בראיון החג ל-TheMarker כי "השכר של שלמה נחמה אינו ראוי". נתניהו האשים את נחמה, ואיתו למעשה את כל הבנקאים הבכירים בישראל, בכך שהשכר הגבוה שלהם נובע מרווחים שאינם תחרותיים, ועל כן הוא אינו ראוי. עלות שכרו של נחמה, יו"ר בנק הפועלים, הסתכמה ב-2004 ב-9 מיליון שקל.

נתניהו אמר כי גובה שכרו של אדם העובד בחברה פרטית אינו משנה; מה שמשנה הוא אם השכר הזה נובע מתחרות הוגנת. לדבריו, הבנקים אינם עומדים בכלל זה, מאחר שאינם תחרותיים. "הפועלים ולאומי מקיימים הלכה למעשה דואופול, כי קרוב לשני שלישים מהתיווך הפיננסי עובר דרכם", אמר נתניהו. "אין לי בעיה שיהיו רווחיים, אבל רק בגלל תחרות. תחרות אמיתית תאלץ אותם להוריד את ריבית האוברדרפט, ואז הרווחים שלהם ייפגעו".

בתגובה לראיון שהעביר שר האוצר לאחר פרסומה נכתב כי "שלמה נחמה הוא אחד המנהלים המוכשרים והמצליחים במשק הישראלי, כפי שמוכיחה תקופת הנהגתו המרשימה בבנק הפועלים. גובה שכרם של מנהלים בשוק הפרטי צריך להיקבע על ידי כוחות השוק ולא על ידי הממשלה, שלא צריכה להתערב בכלל בעניין".

ולכן ה-9 מיליון שקל של שלמה נחמה הם אינם שכר הוגן?

"ולכן השכר הזה אינו ראוי, עד ששוק הבנקאות ייפתח לתחרות. אני לא חושב שצריך להתערב חוקית בגובה השכר שלו, כי בכך נזיק למוניטין שלנו בעולם. אבל לא יהיה נזק אם נפעל לפתיחת שוק הבנקים לתחרות - בדיוק כמו שפתחנו את הנמלים לתחרות".

בראיון האשים נתניהו את משרד הביטחון בבזבוז ובכוחנות פופוליסטית. "התגובה הטיפוסית של מערכת הביטחון לדרישות התייעלות היא כריתת איברים", הוא אומר. "דורשים מהם לקצץ, אז הם מורידים אוגדה או סוגרים טייסת, בשעה שיש הרבה מקום להתייעלות במערכת. יש לנו היום 37 שליחים שמבצעים רכש ביטחוני של 2 מיליארד דולר בשנה. מצרים, שמקבלת סיוע ביטחוני דומה לשלנו, מחזיקה בשלושה פקידים ואתר אינטרנט. המנגנונים הממשלתיים שלנו מנופחים מאוד. יוצא שאת כספי המסים שלנו, במקום להפנות לנזקקים האמיתיים, אנו מפנים לנזקקים המדומים במשרד הביטחון או הבריאות".

לדבריו, היה צריך לקצץ מיליארד שקל בתקציב משרד הביטחון ב-2005, אבל זה לא קרה משום שעובדי מערכת הביטחון הם "איגוד העובדים החזק ביותר במדינה - עובדי המערכת והגנרלים שלהם". נתניהו סירב לומר אם ידרוש קיצוץ נוסף בביטחון גם בתקציב 2006.

» » הראיון המלא ביום שישי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#