"לא ברור למה בישראל אנחנו טובים בהיי-טק - אך לא בגיוס כספים"

את הדברים אמר עו"ד חנינא ברנדס בכנס שוק ההון ■ רובי סולימן: "הרגולציה בישראל היא לא החסם העיקרי"

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שלי אפלברג
שלי אפלברג

"לא ברור לי למה אנחנו יכולים להיות טובים בהיי-טק אך לא בגיוס כספים" - כך אמר היום (ב') עו"ד חנינא ברנדס, שותף מנהל במשרד נשיץ-ברנדס-אמיר, בדברי הפתיחה של כנס שוק ההון "בדרך לנאסד"ק עוצרים בתל אביב", אותו עורכים המשרד ופירמת PWC ישראל.

ברנדס טען כי יש לברך על כך שהחוקים החדשים בנוגע להקלות הרגולטוריות, שנועדו לעודד הנפקת חברות מחקר ופיתוח ישראליות, נכנסו לתוקף. לדבריו, המדינה הבינה כי נדרש תיקון בבורסה - וביצעה אותו.

רובי סולימן, שותף ראש מגזר היי-טק בPWC ישראל סיפר כי הרבה מהבורסות בעולם מסתובבות בישראל בשביל לגייס חברות ישראליות שינפיקו בבורסות מעבר לים - כי אין להם היצע כל כך גדול כמו בישראל. "אפילו נציגי הבורסה באוסטרליה הגיעו לכאן", הוא גילה. "הבעיה של הבורסה הישראלית הינה שהמוסדיים בישראל לא מעוניינים להשקיע בחברות הייטק הישראליות".

לדברי סולימן, רק ב-2015 קמו יותר מאלף חברות היי-טק בישראל. "אם בחו"ל המוסדיים מוכנים להיכנס לתעשייה ולהשקיע בה הרבה מאוד כסף לאור הפונציאל - בישראל המוסדיים בוחרים להדיר את רגליהם מהשקעה בחברות טכנולוגיה מקומיות", אמר. לשיטתו, "הרגולציה בישראל היא לא החסם העיקרי. יש לשנות את הקונספט כך שבמקום שיש היצע, אפשר יהיה גם לייצר שוק איכותי".

חנינא ברנדסצילום: עופר וקנין

בפאנל, אותו ערך עו"ד רועי תורג'מן ממשרד עורכי הדין נשיץ ברנס אמיר, טען עמית דרור, מנכ"ל חברת הטכנולוגיה ננאו דיימנשן, הנסחרת גם בתל אביב וגם בנאסד"ק, כי ההקלות אשר נכנסו כעת לתוקף יעזרו. "אנחנו רואים בתקופה האחרונה הכרה ופעולה של הרשות לניירות ערך והבורסה בצורך לתיקון חקיקה. מדינת ישראל יכולה ליהנות מכך שהחברות יעברו בתל אביב בדרך לנאסד"ק", הדגיש.

גיא פרימנגר (pwc ישראל), אשר מלווה הרבה יזמים, הסביר ש"ההקלות שהגיעו חשובות, אבל צריך לזכור כי יש שנים טובות ויש שנים רעות שאי אפשר להנפיק. כיום המצב בבורסה בתל אביב ובעולם הוא רע. לא היו הנפקות בעולם או בתל אביב בזמן האחרון. אז העובדה שאנחנו נותנים הטבות לשלוש שנים כעת זה לא בזמן הכי מתאים. צריך להגדיל את ההטבה לזמן יותר ארוך של כ-10 שנים". פרימנגר הזכיר כי היקף ההשקעה בארה"ב בחברות טכנולוגיה יורד באופן משמעותי, וכי הוא מקווה שזה לא יחלחל לשוק הישראלי.

חני שטריך בך (הבורסה לניירות ערך בתל אביב) הדגישה שבניגוד לטענה שהבורסה המקומית מתחרה בבורסת הנאסד"ק, הנתונים מראים כי "הנאסד"ק לא פתוחה לחברות בשווי של כ-500 מיליון דולר ומטה, לכן הבורסה הישראלית לא מתחרה עם הנאסד"ק".

עוד ציינה את  פרויקט האנליזה, בו הובאו שתי חברות מחו"ל שיבצעו אנליזה על חברות מו"פ מקומיות, כרעיון שיוכל לאפשר למוסדיים להשקיע בהן שכן הם לא יידרשו להשקיע כספים נוספים באנליזה. לדברי שטריך בך, "חברות האנליזה הזרות  לוקחות בחו"ל תשלום של 60 אלף דולר בשנה מהחברות הציבוריות עבור אנליזה, אך באמצעות סבסוד של משרד האוצר, החברות המקומיות שישתתפו בפרויקט ישלמו רק 20 אלף דולר. מדובר בפרויקט שטרם החל, שכן נרשמו אליו עד כה רק 6 חברות, והוא יחל ברגע שירשמו 10".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker