תה"ל וג'נרל אלקטריק חתמו על הסכם ביצוע בשווי 1.7 מיליארד שקל בפרויקט "אגירה שאובה"

הפרויקט צפוי להניב לחברת כוכב אגירה שאובה הכנסות של 200 מיליון שקל במשך 18 שנות פעילותו הראשונות, בהן המדינה התחייבה לספק 94.4% מתפוקתו ■ החתימה על ההסכם תאיץ את תהליך המכירה של 49% מאחזקותיה של חברת תה"ל בפרויקט

יורם גביזון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
יורם גביזון

חברת כוכב אגירה שאובה, שבשליטת תה"ל (תכנון המים לישראל) והאצ'יסון וווטר (40.5% לכל אחת), חתמה על הסכם עקרונות להקמת תחנת כוח לייצור חשמל בטכנולוגיה של אגירה שאובה בהספק של 340 מגה וואט עם קבוצה משותפת ל"סינו היידרו" הסינית וחברת אלסטום מקבוצת ג'נרל אלקטריק. שווי ההסכם - 1.7 מיליארד שקל (394 מיליון יורו).

במקביל, כוכב אגירה שאובה חתמה עם הצדדים על הסכם עקרונות לתפעול ותחזוקה של הפרויקט, לתקופה של 18 שנים עם נקודות יציאה, בהיקף של 16 מיליון שקל (3.7 מיליון יורו) לשנה. ההסכם צפוי להיסגר במחצית הרבעון השלישי של 2016, בכפוף לסגירה הפיננסית של הפרויקט עם הבנקים המלווים - בנק הפועלים ובנק לאומי - שיממנו 80% מעלות הפרויקט.

תחנת כוח באגירה שאובה

החתימה על הסכמי ההקמה, התפעול והתחזוקה תאיץ את תהליך מכירת 49% מהחזקותיה של חברת תה"ל למשקיעים פיננסיים, באמצעות הקמה של חברה משותפת שתהיה בשליטת תה"ל (51%), ותוחזק על ידי המשקיע הפיננסי (49%).

תה"ל, שבבעלותה המלאה של קרדן אן.וי, מנהלת את תהליך המכירה באמצעות שרון זאורבך, שותף מנהל בחברת הייעוץ MNS. הנתח שמציעה תה"ל למכירה זוכה להתעניינות רבה מצידן של חברות ביטוח וקרנות השקעה בתשתיות, כשסביר להניח שגם קרן נוי וחברת אנלייט, שבאפריל 2014 רכשו 19% ממניותיה של כוכב אגירה שאובה מידי קרן טריפל R - שבבעלות אורי רודד ומיכאל ויוחנן רטנר - יהיו מעוניינות להגדיל את אחזקתן בפרויקט.

תה"ל, שהשקיעה בפרויקט עד כה 50 מיליון שקל, צופה שהעבודות בפרוייקט יחלו מיד, ותהליך ההקמה המרכזי של הפרויקט יחל לקראת סוף 2016. לפי צפי החברה, העבודות יימשכו 52 חודשים.

סהר ברכה, מנכ"ל תה"ל, הדגיש שהתמורה ממכירת 49% מאחזקותיה של החברה בכוכב אגירה שאובה תשמש את החברה להשקעות המשך, כמו בפרויקט הולכת המים וההתפלה מהים האדום לים המלח, ובפרויקטים של הולכת מים ופרויקטים חקלאיים בחו"ל.

פרויקט האגירה השאובה מבוסס על ייצור חשמל באמצעות שני מאגרי מים, עליון ותחתון, שמחוברים בצינור לחץ. בשעות השפל של צריכת החשמל, ובהתאם גם בתעריפו, מעלה משאבה מים מהמאגר התחתון למאגר העליון, ובשעות השיא בצריכת החשמל, כשהתעריפים בשיאם, מוזרמים המים מהמאגר העליון לתחתון - כשהאנרגיה הנוצרת מפעילה טורבינה המספקת חשמל לרשת.

הפרויקט ייבנה בסמוך למושב מולדת, שבין הקיבוצים גשר ונווה אור, ויכלול 2 מאגרי מים, שבינהם תיכרה מנהרה שתזרים 2.5 מיליון מ"ק מים ב־8־10 שעות. סיכוני הביקוש של הפרויקט נמוכים ביותר, שכן המדינה התחייבה לספק 94.4% מהכנסותיו ב־18 השנים הראשונות להפעלתו, עבור העמדת זמינות קבועה של כושר ייצור.

המתקן לא יתחרה בחברת החשמל, אלא יגבה את מערכת החשמל הארצית כתוצאה מזמן התגובה האפסי של המערכת לביקוש לייצור חשמל, העומד על 70 שניות. לאחר 18 שנים תוכל כוכב אגירה שאובה לחתום על חוזה חדש עם המדינה, או למכור את החשמל ללקוחות פרטיים כתחנת כוח פרטית.

תה"ל מעריכה שהכנסותיה של חברת כוכב אגירה שאובה מהפרויקט יגיעו ל־200 מיליון שקל לשנה במהלך 18 שנות פעילותו הראשונות של הפרויקט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker