היכן מתחבאים הבנקאים שלנו? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היכן מתחבאים הבנקאים שלנו?

ראשי הבנקים מקבלים משכורות עתק בזכות כישורי הניהול שלהם, לטענתם. אבל כאשר העובדים שלהם מאיימים להשבית את כל המערכת הבנקאית הם מעדיפים להעביר למדינה את האחריות למשא ומתן

איפה שלמה נחמה? ואיפה איתן רף? גליה מאור? צביקה זיו? גיורא עופר? אריה מינטקביץ'? לאן נעלמו ראשי הבנקים הגדולים בימים סוערים אלה?

אתמול בדקה ה-90 נמנעה שביתת ענק של כל מערכת הבנקאות. כל עם ישראל רץ כאחוז אמוק לכספומטים בערב החג, כדי להוציא כסף - אבל ראשי הבנקים לא נשמעים ולא נראים. האם הם בחו"ל בחופשות הפסח? בכנס בנקאים סודי בוואשינגטון?

לא, הם כאן, במשרדים שלהם ברחוב רוטשילד וברחוב יהודה הלוי בתל אביב. הם פשוט החליטו להתחבא מאחורי לואי רוט וריקי בכר, יושבי הראש של ועדי העובדים שלהם.

עד סוף השבוע אפשר היה לחשוב שחוסר האונים שמגלים ראשי הבנקים כלפי השביתה, שבה מאיימים ועדי העובדים שלהם, אינו מתוכנן;


הסולידריות המלאה בין עובדי הבנקים ובין הנהלות הבנקים בעניין הרפורמות במערכת הבנקאות אינה מפתיעה: שניהם אוכלים זה עשרות שנים מאותו סיר בשר
פשוט נוח להם שהעובדים פותחים בחזית נגד משרד האוצר המבקש לבצע רפורמות במערכת הבנקאות, והם מעדיפים לצפות מהצד בהתנפלות ההיסטרית של הלקוחות על הכספומטים בלי לנקוף אצבע.

אבל ביום חמישי התברר שהם גם אקטיוויים: איגוד הבנקים הגיש לבית הדין הארצי לעבודה בקשה לצרף את המדינה כצד לסכסוך העבודה עם העובדים, וזאת משום שבידי המדינה מצוי המפתח לפתרון סכסוך העבודה.

הרעיון שמשרד האוצר יפתח במשא ומתן עם עובדי הבנקים מעל לראש של הנהלות הבנקים נראה אולי בשמיעה ראשונה טבעי. הרי בשנתיים האחרונות מרבה משרד האוצר לנהל דיונים עם גופים רבים במשק הפועלים בתחומים שבהם הוא מבקש להנהיג רפורמות; זה עתה הסתיים מו"מ עם עובדי הנמלים למשל.

אבל יש הבדל קטן בין הנמלים ובין הבנקים, ומוזר שדווקא ראשי הבנקים שכחו אותו לפתע: כל הבנקים בישראל הם פרטיים, הם אינם נשלטים על ידי הממשלה. גם בנק לאומי, שעדיין לא הופרט, מנוהל באופן עצמאי ולא על ידי המדינה.

ראשי הבנקים מכים מדי שנה בתדהמה את הציבור בישראל כאשר מתפרסמים נתוני השכר שלהם. משכורות של עד 15 מיליון שקל בשכר, בונוסים ואופציות נהפכו לדבר שבשגרה. עם פרסום משכורות העתק מסבירים לנו ראשי הבנקים שזה משק חופשי, שהבנקים פרטיים ושזה מחיר השוק של המנהלים המצטיינים.

מסתבר ששכר זה הוא בעבור משרה חלקית: ראשי הבנקים רואים עצמם פטורים מהאחריות לבוא במשא ומתן עם העובדים כאשר אלה מאיימים להשבית את כל מערכת הבנקאות. לא, את המלאכה הזאת, הם חושבים, צריכה אמא מדינה לבצע עבורם.

הסולידריות המלאה בין עובדי הבנקים ובין הנהלות הבנקים בעניין הרפורמות במערכת הבנקאות אינה מפתיעה: שניהם אוכלים זה עשרות שנים מאותו סיר בשר; שניהם נהנים מאותה רנטה מונופוליסטית.

הרפורמה של בכר לא מבקשת, כמובן, לפגוע בענף קופות הגמל וקרנות הנאמנות - להיפך: היא מבקשת להכניס בו ובשוק ההון כולו יותר תחרות באמצעות הפרדת הקופות והקרנות מהבנקים.

במקום לפתוח במו"מ עם עובדי קופות הגמל וקרנות הנאמנות על השלכות אפשריות של הפרדתן מהבנקים על המשך תעסוקתם, מנסים הבנקים וראשי הוועדים להשתמש בבית הדין לעבודה ככלי לניגוח מאמצי הרפורמות של המדינה.

זו לא הפעם הראשונה שהבנקים מנסים לגרור לתוך הוויכוח שלהם עם הממשלה גורמים נוספים; לפני חצי שנה הם ניסו להפחיד את הלקוחות שלהם עצמם מפני רפורמת בכר במסע פרסום אגרסיווי, שבו ניסו לשכנע את הלקוחות כי הרפורמה תפגע בכספי הפנסיה שלהם.

מה שמפתיע הוא שבית הדין הארצי לעבודה נפל קורבן לתרגיל של הבנקאים; במקום לשלוח את העובדים והבנקים לנהל משא ומתן בעניין שולי יחסית של המשך עבודתם של כמה עשרות פקידים בכל אחת מהחברות הבנקאיות המנהלות את קופות הגמל - הוא מאפשר להם להפוך את זירת בית המשפט לעבודה למקום לדיון באחת הרפורמות הפיננסיות החשובות במשק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#