הקטרים שימשכו את הכלכלה האמריקאית קדימה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקטרים שימשכו את הכלכלה האמריקאית קדימה

החשש הגובר להאטה משמעותית בסין והזעזועים באירופה ממקדים את תשומת הלב של המשקיעים בכלכלה האמריקאית
 ■ עם זאת, הקטר האמריקאי מורכב מכמה מגזרים מרכזיים - ששונים מאוד בביצועיהם ■ שני תרחישי השקעות

התנודתיות בשווקים הגלובליים נוסקת שוב באחרונה, כשהשילוב בין האטה בכלכלות המובילות לסביבת הריבית האפסית־שלילית מערער את ביטחון המשקיעים. לאור החששות הגוברים להאטה משמעותית בסין והזעזועים באירופה, ברור לכולם כי הכלכלה האמריקאית אמורה להיות הקטר שמושך את הכלכלה הגלובלית. עם זאת, הקטר האמריקאי מורכב מכמה מגזרים - ששונים מאוד בביצועיהם וביכולתם למשוך את השווקים.

כך, השקעה במגזר האנרגיה בארה"ב בתחילת 2015 היתה מניבה תשואה שלילית של כ–20%, בעוד השקעה במגזר הצריכה הפרטית באותה תקופה היתה מניבה תשואה חיובית של כ–14% - פער של כ–34%. כפועל יוצא, נראה כי התאמת החשיפות המגזריות בתיק לתסריטי מקרו צריכה להיות - יותר מתמיד - אבן יסוד בניהול תיק ההשקעות בתקופה הקרובה.

ננתח שני תרחישי מקרו אפשריים לשנה הקרובה, ונתאים את המגזרים המועדפים לכל אחד מהם.

תרחיש אופטימי לצריכה המשתנה

תרחיש זה מבוסס על שוק עבודה אמריקאי חזק עם שיעור אבטלה סביב "תעסוקה מלאה", שיביא בהמשך להעלאות שכר ולהגדלת הצריכה הפרטית. ירידה במחירי הנפט תשפיע לטובה על ההוצאה הפרטית, ובעיקר על עלויות הייצור של החברות, וכמובן על סביבת ריבית גלובלית נמוכה עד שלילית והיעדר אלטרנטיבות השקעה.

רכבת נוסעת בקו נוף עירוני
בלומברג

המשך צמיחה נאה בארה"ב, בשיעור שנתי של כ–2%, יביא לכמה העלאות ריבית בחודשים הקרובים, ועליית האינפלציה לכיוון יעד הבנק המרכזי תביא לעלייה בתלילות העקום האמריקאי. בתרחיש כזה סביר להניח שנראה התחזקות של הדולר עקב התרחבות פערי הריביות במטבע מול הריביות השליליות והמשך ההרחבות המוניטריות ביפן, אירופה ועוד מדינות.

בשל הצמיחה המהירה יותר בארה"ב לעומת שאר השווקים המפותחים והתחזקות הדולר, יש לתת עדיפות לחברות ומגזרים שעיקר מכירותיהם הן לשוק המקומי על פני אלה שמייצאים חלק מהמוצרים והשירותים. משקל המכירות מחוץ לארה"ב מסך מכירותיהן של חברות S&P 500 הוא כ–30%, והמגזרים שמובילים ביצוא הם טכנולוגיה, חומרי גלם ותעשייה.

לפיכך, מגזר המתאים להשקעה בתרחיש כזה הוא בראש ובראשונה פיננסים, בדגש על בנקים וחברות ביטוח. עלייה בריבית הקצרה ובעקום כולו מגדילים את המרווח הבנקאי שהוא "הלחם והחמאה" של הפעילות הבנקאית, והדבר אמור להתבטא בשיפור ניכר ברווחיהם ברבעונים הקרובים. צמיחה נאה מלווה בשיפור נוסף במצבו הכלכלי של הצרכן האמריקאי תגרום לעלייה בצריכה הפרטית ובאשראי הבנקאי למשק.

חברות כרטיסי האשראי הן גם אטרקטיביות להשקעה בתסריט כזה, שכן גם הן נהנות מהאפקט הכפול של עליות בצריכה ובמרווחי האשראי. על פי מחקר של גולדמן סאקס, עלייה של 100 נקודות בבסיס התשואה על אג"ח ממשלתית אמריקאית לעשר שנים "תורמת" לירידה של 0.7% ברווחיהן של החברות הלא־פיננסיות במדד, לעומת עלייה של כ–4% ברווחי החברות במגזר הפיננסי.

בגל הירידות החדות של תחילת 2016, כאשר השוק תימחר דחייה בעליות הריבית לסוף השנה ואפילו מאוחר יותר, ספגו מניות הפיננסים מימושים כבדים — כך שהתמחור הנוכחי אטרקטיבי לקנייה אף יותר.

יוצאות דופן במגזר זה הן קרנות הריט, המהוות תחליף לאג"ח כנכסים מניבים, ופוחתת האטרקטיביות שלהן עם עליית התשואות בשוק האג"ח חסרות הסיכון.

במגזר הטכנולוגיה, למרות החשיפה המשמעותית למכירות מחוץ לארה"ב, החברות מאופיינות בקצבי צמיחה גבוהים יחסית וכן ברווחיות גבוהה ובמינוף נמוך. בנוסף, יש להביא בחשבון כי המהפכה הטכנולוגית של השנים האחרונות (האינטרנט של הדברים, המכונית האוטונומית, מחשוב הענן ועוד) עדיין בעיצומה - המעבר למרחב האינטרנטי ולמובייל יגביר את הדרישה לחברות אבטחת מידע וסייבר, שהופכות במהירות לספקיות מוצרי בסיס באורח החיים המתהווה.

לגבי מגזר הצריכה, הרי שיצרניות של מוצרים הכרחיים פחות, כמו כלי רכב, בידור ואופנה - בשונה ממוצרים בסיסיים עם ביקוש קשיח יחסית, כמו מזון ותרופות, שצריכתם תלויה פחות בהכנסה - אמורות להניב תשואה עודפת בתקופות של עלייה בשכר.

הדולר לא יעצור
 גם בתרחיש פסימי

התרחיש הפסימי מבוסס על חששות מנחיתה קשה בכלכלה הסינית, וכן מפקיעת בועת האשראי הבנקאי והחוץ־בנקאי בסין — וההשלכות שיהיו לכך על הכלכלה העולמית. ניתן לכלול בתרחיש הזה את הקשיים בגוש היורו — הצמיחה המדשדשת, בעיית הפליטים, חוסר היציבות הפוליטית בכמה ממדינות הגוש, וכן החשש מפרישתן של בריטניה ויוון, מרצון או שלא מרצון — וגם את רמת התמחור בשוק המניות האמריקאי, שאינו נמוך בקנה מידה היסטורי.

בתרחיש כזה תיתכן גלישה למיתון גם בכלכלה האמריקאית, אפילו בשנה הקרובה, כשעליות הריבית יורדות מהפרק, וישנם גם כאלה המדברים על ירידת ריבית בהמשך. אם זה יתממש, נראה ירידה נוספת בתשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב וייתכן שאף השתטחות נוספת של העקום כחלק מסביבת תשואות נמוכה לתקופה ממושכת ברמה הגלובלית.

עם זאת, גם בתרחיש פסימי לא ניתן לפסול אפשרות של התחזקות הדולר, שכן מצבן של הכלכלות האחרות יהיה מן הסתם מאתגר לא פחות — מה שעלול לעורר קשיים נוספים בקרב החברות האמריקאיות.

מטבע הדברים, במצב עולמי כזה יש לתת משקל יתר למגזרים דפנסיביים, וכן בהיעדר תשואות "סבירות" בשוק האג"ח, בשל ריביות נמוכות לאורך זמן, נראה עלייה בביקוש למניות ולחברות המשלמות דיווידנדים שוטפים. להלן כמה מגזרים שמתאימים, לדעתנו, להשקעה בתרחיש כזה.

במגזר התשתיות, מדובר בעיקר במודל השקעה פשוט ושמרני שבו חברות מתמנפות בדרך כלל כדי להקים או לרכוש תשתיות חשמל, מים וגז, עם תזרים קבוע וארוך טווח, והרווח מחולק כדיווידנד לבעלי המניות. בתרחיש המדובר, חברות התשתיות ייהנו — בשל המודל השמרני והביקוש הקשיח יחסית למוצריהן — הן מריבית נמוכה על האשראי והן מעלייה בביקוש למניות המשלמות דיווידנדים. תשואת הדיווידנד של תעודת הסל העוקבת אחר מגזר התשתיות האמריקאי (XLU) נושאת תשואת דיווידנד של כ–3%.

מגזר נוסף העונה לקריטריונים של תזרים יציב יחסית ושל תשואת דיווידנד ניכרת הוא הטלקום. שתי החברות הגדולות במגזר, שמהוות כ–50% ממדד הטלקום — ורייזון ו–AT&T — נושאות תשואות דיווידנד של 4.3% ו–5% בהתאמה. השקעה במגזר הצריכה הקבועה מתאימה גם היא בתרחיש הפסימי מהסיבות שפורטו לעיל, ובשל התמקדות חברות המגזר במוצרי צריכה "הכרחיים".

מגזר נוסף שצפוי לפרוח בתרחיש הפסימי הוא הזהב, כולל כריית זהב. יש האומרים ש"היופי של הזהב טמון בכך שהוא אוהב חדשות רעות", ואכן הזהב נחשב מאז ומתמיד נכס מקלט בימי משבר ובמצבים של חוסר ודאות. זוהי בדיוק הסיטואציה בתרחיש הפסימי: תוכניות ההרחבה (QE), בעיקר באירופה וביפן, מתקשות להאיץ את הצמיחה, ויותר ויותר מדינות מיישמות מדיניות של ריבית שלילית, בניסיון לעודד את כלכלותיהן — ללא הצלחה יתרה ותוך פגיעה ברווחי הבנקים וביציבותם.

כמו כן, העלות של האחזקה בזהב, שאינו נכס מניב (הריבית הריאלית), היא נמוכה ביותר ואפילו שלילית בכמה מקרים. יש להניח כי ככל שהמצב הכלכלי בעולם יתערער הביקוש לזהב יגבר — מה שיביא לעלייה נוספת במחירו ובמחירי המניות של חברות כריית הזהב.

מגזר דפנסיבי נוסף, שמתאים להשקעה בתרחיש הפסימי, הוא התרופות והבריאות — הרי הצרכן יעשה ככל יכולתו כדי למנוע פגיעה בבריאותו ובבריאות משפחתו. עם זאת, לאור הטלטלות האחרונות שעבר מגזר זה, ובעיקר לאור העיסוק הרב במחירי התרופות במערכת הבחירות בארה"ב, קשה לראות יציבות במגזר זה בתקופה הקרובה.

לסיכום, 2016–2017 צופנות בחובן אתגרים לא פשוטים למשקיעים. בתקופה כזאת יש חשיבות רבה לפיזור נכסים על בסיס מגזרי — ולא רק גיאוגרפי.

אלגריסי היא מנכ"לית פעילים ניהול תיקי השקעות, שלזינגר הוא מנהל דסק חו"ל בפעילים. אין לראות בכתבה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ השקעות. לפעילים או לחברות קשורות אליה עשויות להיות אחזקות 
בנכסים הפיננסיים
 המוזכרים בכתבה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#