"הנזק שמשבר פיננסי עלול לגרום מחייב זהירות מיוחדת בעת הנהגת רפורמות בענף" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הנזק שמשבר פיננסי עלול לגרום מחייב זהירות מיוחדת בעת הנהגת רפורמות בענף"

כלכלני בנק ישראל מזהירים מפני ריבוי היוזמות להגדלה של היצע האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, וטוענים כי הדבר עלול 
להביא למינוף עודף ■ עוד מתריעים בבנק ישראל כי המלצות ועדת שטרום עלולות ליצור ריכוזיות יתר בהנפקת כרטיסי אשראי

"משרד האוצר התחיל באחרונה לעודד רפורמות בתחום הפיננסי. הגדלת הנגישות של האשראי עשויה לשפר את הרווחה הכלכלית, אך התיווך הפיננסי שונה מהתיווך והמסחר בתחומים אחרים, והפעילים בשוק עלולים להגיב באופן שונה מהצפוי. עוצמת הנזק שמשבר פיננסי עלול לגרום מחייבת לנקוט זהירות מיוחדת בעת הנהגת רפורמות בענף, תוך הפקת לקחים מהניסיון הבינלאומי" - כך נכתב בדו"ח בנק ישראל ל-2015 על הרפורמות במערכת הפיננסית.

בבנק ישראל מסבירים: "כיום, כשמגמת התרחבותו של האשראי למשקי בית ולעסקים הקטנים והבינוניים עדיין נמשכת, יש לבחון בזהירות את ריבוי היוזמות להגדלה נוספת של היצע האשראי למגזרים אלה, מפני שהיא עלולה להביא למינופי יתר. הספרות בתחום מדגישה עד כמה חשוב לאזן בין תחרות ליציבות המערכת.

"ביוני 2015 מינו שר האוצר ונגידת בנק ישראל את הוועדה להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים (ועדת שטרום), ובדצמבר הגישה הוועדה את דו"ח הביניים. בדו"ח המליצה הוועדה, בין השאר, להפריד את החברות לכרטיסי אשראי מהבנקים הגדולים (ישראכרט מהפועלים ולאומי קארד מלאומי) כדי שיוכלו להתחרות בהם ולהציע אשראי לעסקים ולמשקי הבית", מציינים בבנק ישראל. "על פי המלצות הביניים יקבלו החברות הגנה: במשך תקופה מסוימת יורשו הבנקים להפיץ רק כרטיסי אשראי בעלי מסגרת אשראי חוץ־בנקאית או כרטיסים לחיוב מיידי (דביט). המלצה זו עלולה ליצור אוליגופול בהנפקת כרטיסי אשראי ולהביא לפגיעה בצרכנים. במקביל, המליצה הוועדה להגביר את התחרות בשוק הסליקה באמצעות הגמשת התנאים לקבלת רישיון סולק, המלצה שהפיקוח על הבנקים כבר יישם, ומעבר מסליקה חודשית לסליקה יומית".

כמו כן, בבנק ישראל מתייחסים לכך שהוועדה המליצה לאפשר לתאגידים הלא בנקאיים הקשורים בגופים המוסדיים לגייס כספים באמצעות הנפקת אג"ח לציבור בהיקפים בלתי־מוגבלים, דבר שכיום טעון אישור של בנק ישראל, על פי חוק הבנקאות. ההמלצה להפקיד את הפיקוח על גופים אלה - כולל את הפיקוח היציבותי - בידי הממונה על שוק ההון, התקבלה בניגוד לעמדה שהביעו נציגי בנק ישראל בוועדה, כך טוענים בבנק.

אמיל סלמן

עוד נכתב בדו"ח: "המלצת ביניים נוספת שהתקבלה בניגוד לעמדה שהביעו נציגי בנק ישראל היא לאפשר לחוסכים לפנסיה ללוות כספים שמגובים בחסכונותיהם הפנסיוניים. זוהי המלצה מרחיקת לכת, שכן היא מאפשרת לחוסכים שמעדיפים צריכה עכשווית על חשבון צריכה עתידית להשתמש בכספי הפנסיה לצריכה שוטפת".

לטענת בנק ישראל, העניין מנוגד למדיניות הממשלה לעודד חיסכון ארוך טווח שיבטיח לפורשים תנאי מחיה סבירים. יתר על כן, טוענים בבנק: "הממשלה מעודדת את החיסכון הפנסיוני באמצעות הטבות מס שניתנות הן בהפקדות והן בצבירה (פטור ממס על רווחי הון): משיכה מוקדמת של חיסכון (בעיקר אם אין מחזירים את סכום המשיכה) פירושה ניצול של הטבות אלה לשימוש בטווח הקצר".

בבנק טוענים כי "הרחבת מספר החברות שמעניקות אשראי למשקי הבית אינה צפויה להוביל לירידה משמעותית בעלות האשראי ללא צעדים משלימים. בניגוד לאשראי לדיור, האשראי הצרכני ניתן בדרך כלל ללא ביטחונות, ותמחור יעיל שלו חיוני לכך שנותני אשראי חדשים יוכלו להתחרות בבנקים".

בנק ישראל מזכיר בדו"ח כי קיבל על עצמו אחריות להקמת המאגר לנתוני האשראי ולניהולו על פי הצעת חוק נתוני אשראי. כמו כן, נכתב בדו"ח: "צוות נוסף קם לאחר הקמת הממשלה - להסדרת הפעילות הפיננסית החוץ־מוסדית - והמלצותיו נמצאות בהליכי חקיקה. על פי הצעת החוק, ימונה רגולטור שירכז את הטיפול בנותני שירותי מטבע ובנותני אשראי חוץ־מוסדיים קטנים. רגולטור כזה חיוני כדי להגן על הצרכנים,למנוע הלבנת הון ולהפחית את הסיכונים הנשקפים למערכת פיננסית ולמשק בכלל כתוצאה מפעילותם של גופים פיננסיים אלה.

משקי הבית מעדיפים הלוואות חוץ־בנקאיות

בדו"ח יש גם התייחסות לכך ש"את מרבית האשראי שלא לדיור, כ-83%, מעמידה לציבור מערכת הבנקאות, והשאר מתחלק בין החברות לכרטיסי אשראי (החלק שאינו בערבות הבנקים, המוסדיים והאשראי המוכוון ממקורות ממשלתיים - כ-9%, 5% ו-3% בהתאמה)".

בהתאם לכך, טוענים בבנק ישראל: "התרחבותו המהירה של האשראי שלא לדיור וירידת חלק הבנקים בו בשנים האחרונות עשויה לרמז על התגברות התחרות בין הבנקים לבין נותני אשראי אחרים על פלח שוק זה. חלקם של שני הבנקים הגדולים בסיכון האשראי הכולל במגזר האנשים הפרטיים שלא לדיור הגיע ב-2015 ל-60.6%". בנוסף, "יתרת החוב בכרטיסי אשראי בישראל נמוכה בהשוואה לארה"ב, שבה יתרה זו שיעורה כ-17% מסך האשראי שלא לדיור למשקי הבית, אך אחת הסיבות לכך היא שבארה"ב כמעט אין שימוש במשיכת יתר, סוג האשראי הנפוץ יחסית בישראל".

כמו כן, מסבירים בבנק: "אין בארה"ב אפשרות של רכישה בתשלומים, שהיא למעשה הלוואה מבית עסק ולא מחברה לכרטיסי אשראי. לפי נתוני סקר ארוך טווח של הלמ"ס, ב-2013, כ-2% בלבד ממשקי הבית בישראל נטלו הלוואה ישירה מחברת כרטיסי אשראי כלשהי, ואילו כ-54% ציינו שהחשבון שלהם היה במצב של משיכת יתר ב-12 החודשים האחרונים".

כלכלני הבנק מציינים: "מהנתונים עולה כי משקי הבית בישראל מעדיפים הלוואות עקיפות מבתי עסק או מחברות לכרטיסי אשראי. 84.2% ממשקי בית משתמשים בכרטיסי אשראי, מהם 16.4% מנצלים תשלומים בכרטיסים אלה לדחיית מועד התשלום, 65.2% נהנים מפריסת תשלומים, ורק 24.1% רוכשים סחורות ושירותים בתנאי קרדיט, כחלופה להלוואה ישירה מחברת כרטיסי אשראי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#