ועידת Finance |

אלשיך: "דירקטורים אומרים דברים לפרוטוקול רק כדי שירשם שהם שאלו ולא אכלו בורקס"

שופטת הפירוקים לשעבר ורדה אלשיך, יוצאת כנגד עידן של רגולציה "שאין דומה לה", ועומדת מול השופטים ש"מחמירים עם הדירקטורים על מעשים שנחשבו לנורמות" ■ "הדירקטורים מפחדים לכהן וכל דבר הופך לעליהום על בעלי השליטה"

יסמין גואטה
יסמין גואטה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יסמין גואטה
יסמין גואטה

שופטת הפירוקים לשעבר - ורדה אלשיך, מותחת ביקורת נוקבת על הפסיקה האחרונה של בית המשפט הכלכלי והשופט פרופ' עופר גרוסקופף  שהרחיבו בשנים האחרונות את האחריות המוטלת על הדירקטורים בחברות הציבוריות; "הפסיקה מפחידה דירקטורים מלכהן", הדגישה. "המוטו של דירקטור הוא לשים אל מול עיניו את טובת החברה, אבל מבחינת בתי המשפט - עליהם לשים לנגד עיניהם גם את הנושים ויש לי בעיה עם זה". לדבריה, דירקטור לא צריך לפעול במחשבה על מה יקרה לו בעוד עשר שנים כתוצאה מהפעולות שלו.

אלשיך, עד לפני כמה שנים השריף של תחום הפירוקים, השתתפה בפאנל שעסק בשאלה: האם השופטים הכלכליים הם השריפים החדשים של שוק ההון? בהנחיית ד"ר עידו באום. היא נשאלה על מינויה לדירקטורית בחברת כלל ביטוח בינואר האחרון והשיבה: "במדינה שלנו נהוג ללכת לתקופת הקפאה של יומיים וחצי. אני לקחתי שנתיים וחצי, זה לא מספיק? שמעתי כבר שיש אנשים שהציעו להם אותי בדירקטוריון והתשובה שלהם היתה אני צריך את אלשיך שתשמור לי את הידיים".

השופטת בדימוס ורדה אלשיך
השופטת בדימוס ורדה אלשיךצילום: עופר וקנין

היא הוסיפה כי אנחנו נמצאים בעידן של רגולציה שאין דומה לה ובתי המשפט שופטים היום לחומרה דירקטורים על מעשים שנחשבו לנורמות לפני שנים. "אני לא מאלה שקוראים טוקבקים, אבל הגענו למצב שכל דבר הופך לעליהום על בעלי השליטה. יש הבדל בין ניהול רשלני של חברה לניהול כושל של חברה. אם מישהו טיפש לא מגיע לו עונש", אמרה.

"אני לא אומרת שלא צריך לבדוק מעשים של דירקטוריון - השאלה היא באיזה רמה. היום דירקטורים אומרים דברים לפרוטוקול רק כדי שירשם שהם שאלו ולא אכלו בורקס או ישנו. להיות דירקטור זו עבודה קשה. אני יכולה להגיד שאני לא ידעתי עד כמה עבודת היומיום היא קשה ובנסיבות של הפסיקה היום היא מסוכנת". אלשיך התייחסה גם לפסיקה של השופטת רות רונן, שקבעה שיש לחשוף את הפרוטוקולים של הדירקטוריון, וציינה כי לדעתה זה צריך להיות החריג ולא בכלל. עוד לדבריה, כשבית משפט אומר על דירקטורים שהם פזיזים הוא גם חורץ את דינם מהבחינה של חברות הביטוח.

עו"ד אהרן מיכאלי, שותף וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית במשרד עוה"ד גולדפרב זליגמן, התייחס להשפעה של הפסיקה על הדירקטורים עצמם. "אתם רוצים פרוטוקולים- אתם תקבלו אנציקלופדיות. ואלו העסקאות הכי לא ראויות" אמר. לדבריו הבעיה היא לא בפרוטוקולים של הדירקטוריון "כל מי שנכנס באחרונה לרופא - שם לב שהוא לא מרים את עיניו מהמקלדת. אנחנו לא רוצים את זה. בואו לא נחפש מתחת לפנס - בואו נחפש את ניגוד העניינים ואת חוסר תום הלב".

מיכאלי ציין כי הכלים המשפטיים אינם מתאימים לבחון את פעילות הדירקטוריון ולא ניתן לבחון את המקצועיות שלהם בדיעבד. "האיכות של ההחלטה של דירקטוריון צריכה להיבחן על ידי כוחות השוק. אני חושב שזה לא נכון שבית משפט כלשהו יחליט אם החלטה מסוימת היא נכונה לחברה". הוא התייחס גם לכלל שיקול הדעת העסקי שלדבריו לא באמת אומץ בישראל. "נחצה קו גבול דמיוני שכשבית משפט אומר איזה שאלות הדירקטור היה צריך לשאול בדיעבד לכן אותו דירקטור שחושב שהוא מקבל חבילת מיגון של פטור ושיפוי ובזה הוא מוגן- מושכים לו את השטיח מתחת הרגליים- אומרים שהוא פזיז וכל חבילת ההגנה נשללת ממנו".

עוה"ד לילך גבע הראל, משנה בכירה למנכ"ל, פסגות התייחסה לפעילות של הגופים המוסדיים והדגישה כי היום הגופים האלו הם הרבה יותר מעורבים ואם יש עסקה בניגוד עניינים הם יפעלו לסכל אותה. "בפרשת אי.די.בי האחרונה ניסינו לשכנע את החברה שנדרשת הזרמת הון והיא סירבה ונאצלנו לפנות לבית המשפט- למרות שאנחנו מעדיפים את הדיאלוג. בזכות אותה פניה היתה פסיקה תקדימית של העברת השליטה ומינוי משקיף. היום אנחנו כבר לא צריכים להתחנן לבקש משקיף, החברה מבינה את זה בעצמה". שיתפה. "גם בעסקת מעריב אנחנו היינו הגוף המוסדי הראשון שפנה לדירקטוריון ושאל אם ההזרמות למעריב נבחנו ובכל זאת העסקה התרחשה. היום החברות הרבה יותר קשובות".

פרופ' אסף חמדני מהאוניברסיטה העברית התייחס לשינויים שעברו בתחום הזה על הפסיקה בשנים האחרונות. "אנחנו מסכלים על מעבר חד מתקופה בה היתה אפס ליטיגציה. עד לפני כמה שנים לא קרה שום דבר בתחום הזה. פסקי הדין שאני למדתי אלו גם פסקי הדין שאני לימדתי באוניברסיטה".

גל סטאל, יו"ר אנטרופי, אמר כי לדעתו הדירקטורים הם בדרך כלל אנשים מצוינים עם הרבה ניסיון אולם הבעיה היא שאין להם מספיק כלים ליישם את מה שנדרש מהם. "הגוף שאחראי על הדירקטוריון הוא הדח"צים אבל מי ממנה אותם? בעל השליטה. כל עוד הם ימונו על ידי בעל השליטה השיטה תישאר כמו שהיא" אמר. הבעיה השנייה לדבריו היא מה התקציב שנותנים לדירקטורים. "אין להם תקציב לשימוש ביועצים בלתי תלויים, אין תקציב להכשרה של דירקטורים. זה מה שיוצר את חוסר האמון ואז מגיע הרגולטור ונותן פטיש של חמש קילו או שמגיעות תביעות נגזרות לבית המשפט. השיטה צריכה להשתנות על ידי החברה הציבורית עצמה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker