החשבונות הרדומים: 34 מיליארד שקל שוכבים ללא דורש - כך תאתרו אותם

סכום העתק שנמצא בקופות הגמל ללא דורש מספר גם על ירידה של 15% לעומת הסכום שדווח עליו בסוף שנת 2013 ■ סתיו שפיר, יו"ר הוועדה ליישום הנגשת המידע הממשלתי: "החברות לא עושות מספיק מאמצים לאתר את הבעלים"

אסא ששון
אסא ששון

סכום עתק של 34 מיליארד שקל שוכב כיום בקופות הגמל השונות ללא דורש, כך עולה מנתונים שפורסמו היום (ג') בדיון בנושא "המיליארדים הרדומים: שקיפות בחסכונות הגמל והפנסיה של הציבור", בוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי בראשות ח"כ סתיו שפיר. מספר החשבונות הרדומים מגיע לכ-2 מיליון.

במסגרת הדיון דרשה שפיר מהגורמים השונים לחשוף מידע אודות מספר הקרנות, הסכומים ששוכבים באותם חשבונות רדומים אשר בעליהם מוגדרים כ"מנותקי קשר" וכן לפרט אודות מאמצי החשיפה והאיתור של אותם בעלי חשבונות הזכאים לכספים.

אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר השיק בשנת 2013 אתר אינטרנט ייעודי לאיתור כספים שנשכחו בחסכונות פנסיוניים. במנוע לאיתור הכספים של משרד האוצר, תוכלו לקבל גישה לחיפוש אחר כספים נשכחים בהם כספי פנסיה, קרנות השתלמות, פוליסות לביטוח חיים, קופות גמל, קרנות פנסיה וכן ביטוחים המכיל את ביטוח הריסק. בנוסף ניתן לבדוק האם קיימים חסכונות של קרוב שנפטר.

ח"כ סתיו שפיר
ח"כ סתיו שפיר: "מינהלת תנופה מסרבת לפרסם את החוזים שלה עם גופים שהעבירה להם כ-100 מיליון שקל מכספי המפונים"צילום: אוליבייה פיטוסי

שפיר אמרה בוועדה כי "הנתונים שפורסמו לאחרונה מדברים על עשרות מיליארדי שקלים ששוכבים בחשבונות שבעליהם החוקיים אפילו לא מודעים לקיומם. חלקם לא בחיים, אחרים החליפו עבודות, לא יודעים על הקופות וממשיכים לשלם דמי ניהול גבוהים. החברות לא עושות מאמצים מספקים למצוא את אותם אנשים ולדווח להם על הכסף, ובינתיים ממשיכות לגבות עמלות על החשבונות. אתר 'הר הכסף' של משרד האוצר הוא מצוין ומומלץ, ומיידע את הציבור על אותם חשבונות, אבל מפניות של הציבור אנו מבינים שהנתונים שם לא תמיד מדויקים וכן לא מוצגים בו הסכומים כי אם רק עצם קיומו של החשבון".

עו"ד דודי קופל מהלשכה המשפטית במשרד האוצר, הסביר כי "נכון לסוף 2014 יש בקופות הגמל, מתוך כמעט 20 מיליון חשבונות, כ-2 מיליון חשבונות שמוגדרים כ"מנותקי קשר", שהם 9.8%. יתרת הנכסים באותן קרנות נכון לאותה שנה היא כ- 34 מיליארד שקל. יש לציין שבסוף 2013 עמדה היתרה על 40 מיליארד שקל, כלומר ישנה ירידה של כ-6 מיליארד שקל בשנה. מדובר בתוצאה של מאמצים משמעותיים שמתבצעים משנת 2012 וכוללים הסדרה מאוד מפורטת של הפעולות שצריכים הגופים המוסדיים לבצע כדי לאתר את אותם עמיתים ומוטבים. אחד הצעדים שננקטו הוא שאם חברה מנהלת לא איתרה עמית או מוטב בתוך שנה מהיום שבו הוא הוגדר כמנותק קשר דמי הניהול יורדים ל-0.3%, פחות משליש מהמותר".

 עו"ד עופר גרינפלד, המייצג לקוחות בארץ ובעולם בנושא של כספים רדומים, התייחס ואמר "גם כאשר אותם אנשים כבר יודעים על החשבון ומבקשים פרטים או למשוך את הכסף, כמות הפרטים והניירת שנדרשים מהם להציג היא אדירה. אני מוצא עצמי מריץ אנשים ברחבי העולם לקונסוליות, לתרגומים נוטריונים, מבלי שבכלל יודעים על כמה כסף מדובר. במדינות מתוקנות ישנה רגולציה ברורה שמחייבת את בעלי הקופות לדווח ולחשוף פרטים של חשבונות רדומים ומי שלא מדווח מקבל קנסות משמעותיים. אני קורא לוועדה ליצור מנגנון חקיקה דומה גם בישראל, מי שלא יודע שהוא איבד משהו גם לא יחפש". 

עו"ד דולב קרזי, מארגון אמון הציבור, הוסיפה "מגיעות אלינו עשרות תלונות של צרכנים שלא יודעים על הכסף שלהם או שגילו אותו אחרי שנים ואין להם דרך להתחקות על הסכומים והעמלות ששילמו במהלך השנים. הרוב הם אנשים שידם אינה משגת ואינם יכולים לפנות לעו"ד; עולים חדשים, קשישים, אנשים עם מוגבלויות. החברות מתעשרות על גבם של אותם צרכנים שהכסף לא מגיע אליהם בסופו של דבר".

עו"ד דודי קופל מהלשכה המשפטית במשרד האוצר הסביר כי "נכון לסוף 2014 יש בקופות הגמל, מתוך כמעט 20 מיליון חשבונות, כ-2 מיליון חשבונות שמוגדרים כ'מנותקי קשר', שהם 9.8%. יתרת הנכסים באותן קרנות נכון לאותה שנה היא כ- 34 מיליארד שקל. יש לציין שבסוף 2013 עמדה היתרה על 40 מיליארד שקל, כלומר ישנה ירידה של כ-6 מיליארד שקל בשנה. מדובר בתוצאה של מאמצים משמעותיים שמתבצעים משנת 2012 וכוללים הסדרה מאוד מפורטת של הפעולות שצריכים הגופים המוסדיים לבצע כדי לאתר את אותם עמיתים ומוטבים. אחד הצעדים שננקטו הוא שאם חברה מנהלת לא איתרה עמית או מוטב בתוך שנה מהיום שבו הוא הוגדר כמנותק קשר דמי הניהול יורדים ל-0.3%, פחות משליש מהמותר".

הראל שרעבי מאגף שוק ההון במשרד האוצר הוסיף כי "במקביל מתבצעים מאמצים לצמצם את הביורוקרטיה הנדרשת בעת הבקשה למשיכת הכספים, בעיקר בסכומים קטנים. עם זאת, יש לקחת בחשבון מגבלות חוקיות בתחום הפרטיות וכן אמצעי בטיחות בזיהוי עמיתים ומוטבים. אני סבור ובטוח שב-90% מהמקרים בהם מגיע אדם לדרוש את הכסף אכן מדובר בזכאי. עם זאת, אנחנו לא יכולים לקחת סיכון שבאותם 10% מהמקרים הכסף ייגנב ולכן אי אפשר לדלג על הליכי זיהוי".

בנוגע למאמצי איתור העמיתים והמוטבים אמרה שפיר "היינו מצפים שהחברות יפעילו את אותה אנרגיה שהן מפעילות כדי לאתר חייבים, כדי לאתר את מי שמגיע לו כסף".

שפיר דרשה לקבל נתונים אודות מאמצי האיתור של החברות ותוצאותיהם אולם לא נענתה. הסיבה לכך היא שאיגוד חברות הביטוח ואיגוד בתי ההשקעות לא החזיקו בנתונים והחברות עצמן, שהוזמנו לדיון, בחרו שלא להגיע.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ