הסכסוך בין היו"ר למנכ"ל מסכן את הפרטת הבורסה

שנתיים ושלושה חודשים לאחר שמונה לתפקיד, עלול המנכ"ל יוסי ביינארט למצוא עצמו בחוץ, בעקבות ניסיונות של היו"ר אמנון נויבך וכמה דירקטורים להדיחו 
■ המחלוקת עלולה לעכב מהלכים שנועדו לשנות את מבנה הבורסה

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שלי אפלברג
שלי אפלברג

כמעט שלוש שנים חלפו מאז שנאלצה בורסת תל אביב להיפרד משני המנהלים הבכירים בה — המנכ"לית לשעבר אסתר לבנון והיו"ר הקודם סם ברונפלד. כעת מתברר שגם שני המחליפים שלהם — המנכ"ל יוסי ביינארט והיו"ר אמנון נויבך — מצויים בסכסוך שמקשה על תפקודם המשותף.

ממידע שהתחיל לדלוף בימים האחרונים, עולה כי נויבך וכמה דירקטורים חיצוניים בבורסה פתחו במהלכים להדחתו של ביינארט מתפקיד המנכ"ל. מהלך ההדחה, שטרם לבש פסים מעשיים, מהווה נקודת שיא במשבר שבו מצויה הבורסה בשנים האחרונות. המשבר מתבטא, בין השאר, בירידה חדה במספר החברות שמניותיהן נסחרות בבורסה (ראו תרשים) ובקיפאון במחזורי המסחר בה. אם ביינארט אכן ייפרד מכסאו, הדבר עלול לעכב לזמן ממושך את הפרטת הבורסה והפיכתה לחברה פרטית — מהלך שאותו הוא מקדם באופן נמרץ.

מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט
מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארטצילום: אילן אסייג

ביינארט ונויבך הצליחו עד כה לשמור על הסכסוך ביניהם בסוד. מקורב לבורסה אמר אתמול: "על האווירה העכורה בין השניים לא ניתן היה ללמוד מהישיבות". הסימנים ליחסים העכורים התחילו לבצבץ אתמול, במהלך כנס חירום שנערך בכנסת ודן במשבר בבורסה. ביינארט ונויבך התיישבו במרחק מופגן זה מזה. הנוכחים בכנס העידו כי ביינארט לא נראה במיטבו. בהמשך, ויתר ביינארט על זכות הדיבור, ואת הנאום על מצבה של הבורסה נשא נויבך.

במבחן התוצאה, הכהונה המשותפת של ביינארט ונויבך רחוקה מלהראות הצלחה. ביום כניסתו של ביינארט לתפקיד, בתחילת 2014, נסחרו בתל אביב מניותיהן של 508 חברות. מאז ירד המספר הזה בכ–10% ל–462 חברות. באחרונה ספגה הבורסה מכה תדמיתית, עם עזיבתן של שתי חברות גדולות, אסם ואיתוראן, הנמנות עם מדד ת"א 100. במהלך 2015 בוצעו רק שתי הנפקות מניות של חברות חדשות. זהו שיא שלילי, שמעיד על חוסר עניין וחשדנות כלפי המנגנון הבורסאי כמכשיר לגיוס הון.

גם מחזורי המסחר נמצאים בנסיגה. מחזור המסחר היומי במניות, שמסתכם כיום בכ-1.5 מיליארד שקל, נמוך ב-14% מהמחזורים שנרשמו בבורסה לפני חמש שנים. מחזור המסחר היומי באג"ח מסתכם בכ-4.3 מיליארד שקל.

אמנון נויבך, יו"ר הבורסה לנירות ערך
אמנון נויבך צילום: אייל טואג

ביינארט נתפש, יחד עם יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, כאחראי לפיאסקו שגרם לכמה חברות זרות להירשם למסחר בתל אביב, להצטרף מיידית למדדים ולגייס הון מחברות תעודות הסל. בלטה בכך חברת פיתוח התרופות האמריקאית מנקיינד, שגייסה כך מהחוסכים בישראל כ–240 מיליון שקל, רגעים ספורים לפני שעסקיה קרסו. הכניסה שלה הסבה למשקיעים הישראלים נזק של מאות מיליוני שקלים. בעקבות מנקיינד סגרה הבורסה את הפרצה, וחברות זרות הפסיקו לרשום את מניותיהן למסחר בתל אביב.

האווירה בשוק ההון לא הפכה את הבורסה המקומית למקום אטרקטיבי לבוא ולגייס כסף, ואין ספק כי יוזמת החוק להגבלת שכר הבכירים רק הוסיפה אש למדורה.

יוזמות שטרם הבשילו

למרות הביצועים הירודים, כלל לא בטוח שביינארט הוא האשם העיקרי במצב. ירידת מחזורי המסחר וגיוסי ההון בבורסה היא חלק מתופעה כלל־עולמית. בישראל התופעה מחריפה, עקב רגולציה מעיקה והתערבות של המחוקקים בהגבלות שמוטלות על חברות בורסאיות ועל פעילי שוק ההון. כזה הוא, למשל, החוק שמקודם בכנסת להגבלת שכר מנהלי הבנקים וחברות הביטוח, שחברי כנסת רבים רוצים להרחיבו גם לכלל החברות הבורסאיות. בשיחות פרטיות טוענים ראשי הבורסה שחוק כזה, אפילו במתכונת מצומצמת, רק ירחיק מהבורסה חברות חדשות.

ביינארט, מצדו, דווקא מנסה לקדם כמה מהלכים לעידוד המסחר וגיוסי ההון בבורסה, אבל אלה צעדים שלוקח להם זמן להבשיל. כך למשל, הוא דחף להפרטת הבורסה ולהפיכתה לגוף למטרות רווח, במטרה להמריץ את פעילותה.

הצעד מעורר התנגדות בבנקים, ששיעור החזקתם בבורסה המופרטת יירד. הבנקים טוענים כי מדובר בהלאמה ונטילת חלקם ברווחי הבורסה באופן חד־צדדי, שאינו חוקי.

ביינארט קידם יחד עם הרשות את חוק המו"פ, שנועד להקל על חברות היי־טק את חובות הדיווח ולעודד אותן להירשם למסחר בתל אביב. הוא גם יזם הקמת מחלקה לשיווק בבורסה, במטרה לתור אחר חברות חדשות ולשכנען לגייס הון בהנפקה ציבורית. הוא גם ניסה לקדם רישום של חברות ישראליות הנסחרות בחו"ל לבוא להיסחר גם בתל אביב. באחרונה עשו זאת יצרנית המכונות להגזת מים, סודהסטרים, שנסחרת בניו יורק, וחברת הפרסום באינטרנט מטומי, שנסחרת בלונדון.

ייתכן שהסכסוך בין ביינארט לנויבך נובע מחוסר כימיה אישית בין השניים ומהבדלים באופיים. ביינארט, שניהל בעבר את בורסת הנגזרים בשיקגו, נחשב לבעל יוזמה שדוחף מהלכים באופן נמרץ. נויבך, שאת עיקר ניסיונו רכש בתפקידים ציבוריים, פועל בצורה שקטה יותר. הפער בין השניים גרם כנראה לנויבך לחוש שהוא נמצא בצלו של ביינארט. גם הסכסוך בין ההנהלה לעובדי הבורסה, וההתנהלות הפנימית של ביינארט, השפיעו על המצב. ביינארט קידם באחרונה את מנהלת הסיכונים הראשית בבורסה, גל לנדאו־יערי, לתפקיד המשנה למנכ"ל. הקידום גרם למרמור בקרב חלק מהעובדים, שנאלצו לעבור עוד משוכה כדי להגיע למנכ"ל. בפועל, טוענים בסביבת הבורסה, לנדאו־יערי הלא־מנוסה ניהלה את הבורסה ביומיום, בעוד ביינארט התמקד במהלכי השינוי הגדולים.

פרשה נוספת שעירערה את מעמדו של ביינארט בבורסה, קשורה לרכישת מערכת המסחר של בורסת נאסד"ק. העובדים כעסו לגלות כי הבורסה מוכנה לשפוך 20 מיליון דולר על מערכת שלא ממש ברור למה היא נחוצה ואת מה היא מחליפה. העובדים חששו שהמהלך יוביל בעתיד לפיטורים של חלק מהם.

דירקטוריון הבורסה התאכזב כנראה גם מהתקשורת הלקויה בין ביינארט לוועד העובדים. בהנהלת הבורסה סבורים שמצבת העובדים דורשת קיצוץ חד. עד כה, ביינארט נמנע מלצאת לעימות מול הוועד. בכך, הוא איפשר לעובדים לקיים סכסוך עבודה ממושך, שטרם נפתר ואף הוביל לשביתה פתאומית.

"בבורסה יש משבר גדול", אמר אתמול ח"כ אלי כהן (כולנו) שיזם את כנס החירום בכנסת. "אם ב–2007 נסחרו בבורסה בתל אביב 657 חברות, כיום נותרנו עם 460 בלבד. המצב פוגע באופן משמעותי בצמיחה של המשק. עצוב שחברות אמריקאיות באות לגייס כסף מהמוסדיים הישראלים, אך החברות הישראליות בורחות מהבורסה המקומית ובוחרות להנפיק בניו יורק או בלונדון. נטל הרגולציה והאווירה העסקית גרמו לחברות בישראל לברוח מהבורסה".

ביינארט, נויבך והנהלת הבורסה סירבו אתמול להגיב לידיעה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker