חשבונות הפנסיה יאוחדו - והחוסכים יפסידו פעמיים

תקנת "עקוב אחר פנסיוני" תחייב את חברות הפנסיה לאחד חשבונות לא פעילים של חוסכים לתוך החשבון הפעיל ■ ניירות הערך של החשבונות הלא פעילים ייאלצו להימכר, המזומנים יועברו לקרן הפעילה - והיחידים שירוויחו הם הבנקים

אסא ששון
אסא ששון

בקרנות הפנסיה החדשות יש כיום כ–1.8 מיליון חשבונות לא פעילים, כמחצית מהחשבונות בקרנות. סך הכספים המנוהלים בחשבונות אלה מסתכם ב–25 מיליארד שקל. ריבוי החשבונות הלא פעילים נובע, בין השאר, מכך שבשוק העבודה המודרני עובדים משנים בתכיפות מקום עבודה, ולעתים קרובות נפתחת לעובד תוכנית פנסיונית חדשה בעת הצטרפותו למקום עבודה חדש.

ניתוח הנתונים של קרנות הפנסיה מלמד כי דמי ניהול ממוצעים שנגבו מחשבון לא פעיל גבוהים כמעט כפליים מדמי ניהול שנגבים מחשבון פעיל. ב–2014 דמי ניהול שנגבו בפועל מעמיתים לא פעילים הסתכמו ביותר מ–120 מיליון שקל.

דמי ניהול ממוצעים בחשבון שאינו פעיל גבוהים כמעט כפליים מדמי ניהול בחשבון פעילצילום: איור : עדי עמנואל

כדי להילחם בתופעה זו קידם אגף שוק ההון באוצר את תקנת "עקוב אחרי פנסיוני". החוק, שאושר בספטמבר 2015, מחייב את חברות הפנסיה לאחד את החשבונות הלא פעילים של החוסכים לתוך החשבון הפעיל. כך לא ייווצרו כל מיני חשבונות לא פעילים, והחוסך ייהנה מפנסיה גדולה יותר. השלב הראשון של "העקוב אחרי" אמור להתבצע בחודשים הקרובים. מהלך כזה עשוי לחסוך סכום של עד כ–60 מיליון שקל בדמי ניהול

בשלב הראשון יבוצע כאשר חשבון לא פעיל בקרן פנסיה שקיים כיום ימוזג לתוך החשבון הפעיל של החוסך. במסגרת התהליך כל חוסך יקבל שתי הודעות שבהן תפורט זכותו לסרב לאיחוד החשבונות. החל ב–2017 יבוצע גם איחוד חשבונות אוטומטי, כחלק מתהליך ההצטרפות לקרן פנסיה של החוסך.

היתרון העיקרי של מהלך כזה הוא יצירת רצף חיסכון פנסיוני, ובעיקר אי איבוד הכספים במהלך החלפת מקומות העבודה של כל חוסך, תוך הגדלת החיסכון הפנסיוני בעת פרישה.

אחת הנקודות הלא ברורות בתהליך זה הוא מנגנון איחוד הכספים, שכן אם יש לחוסך שני חשבונות פעילים בשתי קרנות פנסיה שונות - השאלות הן לאן יופנה הכסף, ומה יקרה לחוסך שבוחר להשאיר חשבון לא פעיל.

ואולם, יש סוגיה נוספת שנראה כי האוצר לא נתן כלל את דעתו עליה. קרנות הפנסיה השונות אינן יכולות לבצע את העברה של החשבונות הלא פעילים לתוך החשבון הפעיל באמצעות העברת ניירות ערך, אלא רק בהעברת מזומנים. כיום גם החשבונות הרדומים האלו מושקעים באפיקים שונים בשוק ההון, ובכלל זה במניות, באג"ח ובקרנות גידור.

מאחר שלא ניתן ניתן לבצע העברה של ניירות ערך, כלומר לזהות את החשבון הפעיל ולהעביר לתוכו את ניירות הערך שכיום מושקעים בשוק ההון, אלא נדרשת העברה של מזומן בלבד - ייווצר מצב שבו קרנות הפנסיה ייאלצו למכור את כל ניירות הערך של החשבונות הלא פעילים, להעביר את המזומנים לקרן הפעילה. בקרן הפעילה מנהל ההשקעות יצטרך לרכוש מחדש ניירות ערך בהתאם למסלול ההשקעה של הקרן הפעילה.

התוצאה עשויה להיות הזרמת מכירות של 25 מיליארד שקל לשוק ההון, ולאחר מכן רכישה של 25 מיליארד שקל. מאחר שעל פי מחקרי בנק ישראל קיים דמיון רב במבנה של תיקי ההשקעות של גופי הפנסיה השונים בישראל, התוצאה תהיה כי לאחר מכירת הנכסים, קרוב לוודאי שמנהלי ההשקעות שקולטים את החשבונות הפעילים ירכשו את אותם ניירות ערך שרק לא מזמן נמכרו על ידי המתחרים שלהם.

מהלך כזה לא יועיל לחוסכים, שכן מחזורי המסחר היומיים בבורסה הם כמילארד שקל ביום, ומכירה מסיבית כזאת של ניירות תוביל להורדת השערים ולפגיעה בתשואה. לאחר מכן עצם הקנייה המחודשת של אותם ניירות תביא לעליית שערים. ואולם, לחוסך כבר אין את הניירות האלה בחשבון, כך שהוא מפסיד פעמיים, בעת המכירה ובעת הקנייה. מי שירוויח מפעולות אלו הם רק הבנקים, שיגבו עמלות בגין הקנייה ובגין המכירה.

בעבר, כאשר גופים פיננסיים נדרשו לבצע מכירות נרחבות דומות, למשל כדי לממש רווחים לצורכי מס, בוצעה מכירה רעיונית, כלומר המכירה בוצעה על הנייר מבלי שעברה דרך הבורסה. חבל שגם כאן לא מנסים למצוא דרך שתשמור על החוסך ולא תעשיר את הבנקים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ