ועדת שטרום מבצעת פנייה חדה: 
שוקלת לעודד הקמת בנקים חדשים

יו"ר הוועדה והמפקחת על הבנקים, חדוה בר, רוקחים מהפך בדו"ח - שיפסיק להתמקד בהפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ■ בר שוקלת 
לאמץ את עקרונות הרפורמה בבריטניה לאחר המשבר הפיננסי, במטרה לבזר את כוחם של חמשת הבנקים הגדולים

מירב ארלוזורוב

ועדת שטרום ריכזה הרבה מאוד עניין בחודשים האחרונים, בדרך כלל סביב הפרדת שלוש חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. הדיון התמקד במחלוקת בעניין הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי המופרדות, ואם יתאפשר לבנקים שחברות כרטיסי האשראי הופרדו מהם להנפיק כרטיסי אשראי חדשים. העמדות המנוגדות בתוך הוועדה הובילו לוויכוחים רבים, ויצרו מתח גדול בין שני הגופים המובילים בה - משרד האוצר, בהובלת השר משה כחלון, ובנק ישראל, בהובלת הנגידה קרנית פלוג.

מרוב ויכוחים כבר קשה היה לראות את ההסכמות בין חברי הוועדה. וזאת, בניגוד גמור לוועדה הקודמת שעסקה בתחרות פיננסית - ועדת בכר, שהפרידה את קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים לפני עשור בדיוק - שהתאפיינה בתמימות דעים מוחלטת, לרבות בין בנק ישראל ומשרד האוצר. דרור שטרום, שהיה חבר בוועדת בכר מתוקף תפקידו כממונה על ההגבלים דאז ומוביל את ועדת שטרום כיום, בוודאי לא היה יכול שלא להבחין בהבדל בהשפעתן של שתי הוועדות, שנובע מההבדל בין הסכמות למחלוקות עמוקות בין החברים.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה ברצילום: רון קדמי

רק שעכשיו ייתכן ששטרום הצליח למצוא את הנוסחה שתביא להמראתה של הוועדה לגבהים של ועדת בכר, אם יצליח להביא את שתי הפרסונות המובילות בוועדה, כחלון ופלוג, להתעלות מעל חילוקי הדעות ביניהם כדי להסכים על דבר חשוב בהרבה. שטרום רוקח יחד עם המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, חדוה בר, מהפך בדו"ח הוועדה: במקום לעסוק בהפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים, ועדת שטרום עומדת להיהפך באמת לוועדה להגברת התחרות בין הבנקים עצמם.

זה אך הגיוני שהוועדה תבצע את המהפך הזה. הבנקים מספקים כיום 95% מהאשראי הצרכני לנדל"ן בישראל, ו–83% מהאשראי הצרכני הרגיל. חברות כרטיסי האשראי מספקות כיום 9% מהאשראי הצרכני הרגיל. לפיכך, העיסוק של ועדת שטרום בהפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים ובמלחמות אגו בין האוצר ובנק ישראל (בנוגע לשאלה מי יפקח על החברות המופרדות) התמקד ב–9% משוק האשראי הצרכני הרגיל, שהוא רק חלק קטן משוק האשראי הצרכני שכולל נדל"ן.

ספק אם זאת היא הבשורה התחרותית שהציבור בישראל מצפה לה. הבשורה התחרותית האמיתית לא נמצאת כלל בנישה של חברות כרטיסי האשראי, אלא ביצירת תחרות בין הבנקים עצמם - אלה ששולטים ביותר מ–90% מהאשראי הצרכני וככל הנראה בנתח דומה מהאשראי לעסקים קטנים (אין על כך נתונים מדויקים).

דרור שטרום
יו"ר הוועדה, דרור שטרוםצילום: עופר וקנין

רוחות חדשות 
מנשבות בבנק ישראל

הקרדיט על המהפך הזה שייך קודם כל למפקחת, חדוה בר, שהשכילה להכניס רוחות חדשות של תמיכה בתחרות, ולא רק ביציבות הבנקים, לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. בר היתה הראשונה שהסכימה להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, לאחר עשורים של התנגדות נחרצת מצד הבנק המרכזי. רק לאחר שהתברר שהמהלך הזה לבדו אינו מצליח ללכד את הוועדה, בר שוקלת להסכים למהלך הבא, החשוב פי כמה: עידוד כניסת בנקים חדשים לענף, באמצעות הקלה משמעותית של רף הדרישות מהם.

לשם כך, בר שוקלת לאמץ את עקרונות הרפורמה התחרותית שבוצעה במערכת הבנקאות בבריטניה בחמש השנים האחרונות. אם בישראל לא הוקם בנק חדש במשך 46 שנה, בבריטניה הדבר לא התרחש במשך 150 שנה, וגם המערכת הבריטית מבוססת על כמה בנקים גדולים מאוד. מדובר בבנקים שנחשבים לגדולים מכדי ליפול, או במינוח מקצועי של מפקחים - בנקים שמייצרים סיכון שיטתי (סיסטמי), שכן קריסה של כל אחד מהם עלולה למוטט את הכלכלה הבריטית כולה.

מי כמו הבריטים מבין את הסיכונים שבכך. במשבר הפיננסי של 2008 לפחות שני בנקים בריטים ענקיים - RBS ולוידס - נזקקו לחילוץ ענק על חשבון המדינה. הכישלון במשבר הביא בעקבותיו מהפכה בפיקוח הבריטי. גוף הפיקוח הקודם, FSA, פורק ופוצל לשני גופי פיקוח נפרדים, לאחר שכשל בעליל בתפקידו.

במקביל, הסיקו הבריטים מסקנה מהפכנית: הם החליטו שהבעיה שלהם היא הריכוזיות העצומה של מערכת הבנקאות שלהם. כלומר, הבריטים הגיעו למסקנה שהניסיון להגן על הבנקים הקיימים באמצעות מניעת תחרות בהם לא רק שלא חיזקה את הבנקים - אלא החלישה אותם.

"מהפך בתפישת היציבות של בנקים"

המהפך הדרמטי בעמדה הבריטית הוא המעבר מחשש מקריסת בנק כלשהו, לחשש מקריסה של בנק גדול בלבד. כלומר, הסיכון היציבותי שונה מסיכון של קריסה כלשהי לסיכון של קריסה סיסטמית בלבד. העובדה שיש בבריטניה כמה בנקים גדולים, רובם גדולים מכדי ליפול, לא הפחיתה את הסכנה ליציבות, אלא הגבירה אותה. כשהבנקים הללו מסתבכים, כל המערכת רועדת עמם.

המסקנה של הבריטים, אם כך, היתה שדווקא הגברת התחרות תבזר את כוחם של הבנקים הגדולים, ותהיה מתכון למערכת בנקאות יציבה יותר. "אנחנו מכריזים על מהפך בתפישת היציבות של בנקים חדשים, שלפיו האפשרות של קריסת בנק צריכה להתקבל כחלק נורמלי מתנאי השוק", נכתב במסמך המדיניות החדש של הבנק המרכזי של בריטניה. "וזאת, כל עוד יש מדיניות ברורה לטיפול בבנקים כושלים, מבלי שהם מייצרים סיכון שיטתי למערכת כולה - גם אם נגרמים הפסדים למפקידים. אנו לא שואפים למדיניות של אפס קריסות בנקאיות, המטרה היא להיות מסוגלים לנהל קריסות כאלה באופן מסודר".

המהפך הדרמטי בבריטניה לווה במעשים. גופי הפיקוח החדשים הקימו יחידה ייעודית - New Bank Startup Unit - שכל מטרתה היא להקל על בנקים חדשים לקבל רישיון מהבנק המרכזי. היחידה החדשה מלווה כל מגיש בקשה להקמת בנק, ומסייעת לו לצלוח את משוכות הרגולציה. במקביל, משוכות הרגולציה הונמכו מאוד.

הבנק המרכזי של בריטניה מתחייב לתת תשובה לגבי בקשה לרישיון הקמת בנק חדש בתוך חצי שנה, ובמקרים שזה לא אפשרי, הוא עשוי לתת אישור רישיון עקרוני עוד בטרם מגיש הבקש סיים לגייס את ההון הנדרש לו ולהיערך מבחינת תשתיות טכנולוגיות. בנוסף, דרישת ההון, רק מבנקים חדשים, הופחתה דרמטית - מעתה הם נדרשים ליחס הלימות הון של 4.5% במקום 9.5% עד כה.

בעקבות הקמת היחידה החדשה והקלת הדרישות, נהנית בריטניה מעדנה של בנקים חדשים. לאחר 150 שנים של בצורת, הוקמו בחמש השנים האחרונות 12 מהם.

חדוה בר ובנק ישראל שוקלים עתה לאמץ את הגישה הבריטית. ככל הנראה, בנק ישראל שוקל להפחית את רף הלימות ההון הנדרש מבנקים קטנים מ–9% ל–5%. לא ברור אם ההקלה תחול רק על בנקים חדשים, או שמא גם על בנקים קטנים קיימים. בנוסף, בנק ישראל סורק את מהלכי הרגולציה שלו כדי לבחון היכן הוא יכול לזרז את תהליך האישור של בנק חדש, ובר שוקלת גם לתת רישיון עקרוני למי שעדיין לא סיימו להיערך באופן מלא לכל הדרישות של בנק ישראל, ולתת למגיש הבקשה זמן לעמוד בכל הדרישות.

אם וכאשר תאומץ הגישה המקלה החדשה, סביר להניח שהיא תחול בשלב ראשון על חברות כרטיסי האשראי המופרדות — שבר כבר אמרה שתשמח מאוד לראות אותן נהפכות לבנקים. בהמשך ניתן לקוות כי יגיעו בנקים חדשים נוספים, בעיקר בנקים אינטרנטיים־טכנולוגיים. אם כך אכן יקרה, הרי שמפת התחרות בבנקאות בישראל עשויה להשתנות באופן דרמטי — וזה באמת מגמד את הוויכוחים על מי יפקח על חברות כרטיסי האשראי, או אם יתאפשר לבנקים להמשיך ולהנפיק כרטיסי אשראי חדשים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker