אחרי אישור עסקת המיזוג עם נסטלה: שתי תביעות ייצוגיות הוגשו נגד אסם - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אחרי אישור עסקת המיזוג עם נסטלה: שתי תביעות ייצוגיות הוגשו נגד אסם

לטענת התובעים, הוועדה המיוחדת שירתה את האינטרס של בעלי השליטה, וכשלה בפיקוח על הפגמים בעבודת מעריך השווי שהיה נגוע בניגודי עניינים ■ הבוקר הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסכום של 200 מיליון שקל שמטרתה לעצור את מחיקת אסם מהמסחר

3תגובות

פחות משלושה ימים לאחר אישורה של העסקה למיזוג בין אסם לבין נסטלה ברוב מוחץ, מוגשת תביעה ייצוגית נגד אסם, בעלת השליטה בה, חברת נסטלה, ו-18 דירקטורים ונושאי משרה בחברה, כולל יו"ר אסם, דן פרופר, המנכ"ל, איציק צאיג, וד"ר ליאורה מרידור, יוסף אלשיך ויקי ירושלמי, חברי הוועדה המיוחדת של הדירקטוריון שניהלה את המו"מ עם נסטלה על מחיר העסקה, 82.5 שקל למניה.

יאיר גולדשמידט, בעל 60 מניות באסם, הגיש תביעה ובקשה להכיר בה כתביעה ייצוגית באמצעות עו"ד עמית מנור ממשרד מנור שמש, ועו"ד אלרן שפירא בר-אור ממשרד שפירא בר-אור מצקין בגין כשלים שנפלו בעסקה שאפשרו לנסטלה לרכוש את מניות המיעוט באסם (36.2%) במחיר שנופל משוויה הכלכלי. התביעה נתמכת בחוות דעת כלכלית של הכלכלן והמתימטיקאי פרופסור מרטין צ'רקס והכלכלן דורון ויסברוד, שקבעו כי שוויה הכלכלי של אסם עולה על השווי שגולם בהצעתה של נסטלה.

מנור מכנה את המיזוג המשולש ההופכי בין נסטלה לאסם כהצעת רכש מלאה מוסווית, ועל כן בית המשפט מתבקש לקבוע כי לא התקיימו התנאים בחוק לביצוע העסקה ולהורות על הקפאת המניות שנרכשו ועל מתן סעד של הערכה. לטענתו, גם בהתעלם מפגם זה, לוקה העסקה בשורה של פגמים מנהליים ומהותיים שמחייבים את התערבות בית המשפט.

בין הכשלים המרכזיים בעבודת הוועדה המיוחדת ובהערכת השווי שביצע שלי תשובה ממשרד טריגר מקבוצת דלויט טוש, מונה מנור את העובדה שהוועדה לא בחנה וקידמה אפשרות של ביצוע העסקה במתכונת של הצעת רכש מלאה. "לא ניתן לקבל את הטענה של הוועדה המיוחדת שמאחר שהצעת הרכש המלאה אינה בסמכותה של אסם, על הוועדה להתעלם כליל מאפשרות זו בבחינת הדרכים לביצוע עסקה שתהפוך את אסם לחברה פרטית בבעלותה המלאה של נסטלה".

לטענתו, על חברי הוועדה היה לבחון אם הצעת רכש מלאה עדיפה על מיזוג משולש הופכי מבחינת בעלי מניות המיעוט, ואם הייתה מגיעה למסקנה שדרך זו אכן עדיפה, היה עליה לחזור לדירקטוריון ולדווח שהיא סבורה שאין לאשר את המיזוג משום שיש חלופות טובות יותר. "ההתעלמות הבוטה של הוועדה מאפשרות זו מהווה כשל חמור בעבודתה, ועומדת בסתירה לחובות האמון והזהירות המוטלות על חבריה", קובע מנור.

לדבריו, הבחירה של הוועדה בחלופה של מיזוג משולש הופכי שירתה את האינטרס של בעלת השליטה על חשבון האינטרס של בעלי מניות המיעוט. כך למשל, החלופה של הצעת רכש מלאה מעניקה לבעלי מניות המיעוט משום שדי בכך ש-5% מהם לא יסכימו למכור את מניותיהם כדי להכשילה - בעוד שמיזוג משולש הופכי מחייב הסכמה של 75% בלבד מבעלי המניות ו-50% לפחות מבעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בעסקה.

דן פרופר - אסם
אוריאל סיני

מנור מציין שכפי שהתברר מתוצאות ההצבעה ביום חמישי האחרון, העסקה לא הייתה מאושרת לו הייתה במתכונת של הצעת רכש מלאה. הועדה בחרה באופן בלתי מוסבר במעריך שווי שאינו אובייקטיבי לחלוטין משום שלמשרד רואי החשבון דלויט טוש קשרים עם קבוצת נסטלה, והוא עשוי להיות מושפע מהאינטרס המוקנה שלו לקבל ממנה עבודות נוספות של הערכת שווי. אסם אף סירבה לאפשר לחברת הייעוץ אנטרופי לערוך הערכת שווי באמצעות פרופסור אשר בלס, מומחה בלתי תלוי מטעמה.

בנוסף, יאיר גולדשמידט ועורך דינו תוקפים גם את ההסתמכות של הוועדה על הפרמיה ששולמה על מחיר מניית אסם ערב פרסום ההצעה למיזוג בינה לבין נסטלה (25.2%) משום שאסם עצמה מציינת שההצעה הראשונית של נסטלה - 80 שקל למניה - שניתנה בנובמבר 2015, שיקפה באותו מועד פרמיה של 4.2%.

"השיפור המשמעותי בפרמיה על מחיר השוק נעשה לא עקב עבודתה המסורה של הוועדה ושיפור ניכר בהצעתה של נסטלה, אלא בגלל תנאי השוק והעיתוי של מתן ההצעה", קובע עו"ד מנור, ומזכיר כי שופטי בית המשפט העליון שללו את ההסתמכות על מחיר השוק כאינדיקציה לשוויה ההוגן של החברה, בדיוק בשל החשש שבעל השליטה יתזמן את הצעתו לפי מחיר השוק, כפי שקרה בעניינה של אסם, שמנייתה ירדה חדות בחודשיים שקדמו להצעתה של נסטלה.

עו"ד מנור סוקר את הכשלים המרכזיים בהערכת השווי של דלויט טוש, כמו השימוש באומדן בטא (רגישות המניה לתנודתיות השוק שמשקפת את הסיכון היחסי של המניה), שעולה משמעותית על שיעור הבטא של אסם עצמה. תשובה השתמש בבטא של 0.71 על בסיס ממוצע מדגם של 10 חברות שקיימת שונות משמעותית ביניהן בעוד שהבטא הספציפית והידועה של אסם היא 0.2 בלבד.

לטענתו, על חברי הוועדה היה לדרוש לדעת כיצד נתוני התנודתיות והסיכון שנלקחו לצורך חישוב שוויה של אסם מתיישבים עם הנתונים המקבילים של אסם עצמה לאורך השנים. אילו היו עושים זאת, היו מגלים שרמת הסיכון שייחס מעריך השווי למנית אסם גבוהה משמעותית מרמת הסיכון שהציגה המניה בעבר. נתון זה היה חייב להדליק אצל חברי הוועדה נורות אדומות ביחס לנכונותה והגינותה של הערכת השווי.

פגם נוסף הוא פרמיית הסיכון שבה השתמש שלי תשובה (6.25%) ביחס לאסם, בעוד שהפרמיה הבינלאומית המקובלת שבה השתמש המומחה הבינלאומי פרופסור אסוות' דמודרן היא 5.5% והפרמיה הממוצעת בשוק הישראלי היא 2.4%. תשובה אף לא הסביר מדוע השתמש בנתוניו של פרופסור דמודרן ביחס לשיעור הבטא שיש לייחס לאסם, אבל התעלם מנתוניו כשמדובר בפרמית הסיכון שייחס לאסם. יתרה מזו הערכת השווי של תשובה הוסיפה מרכיב של סיכון ספציפי של 1.6% לאסם. רכיב זה, טוען מנור, אינו מוכר בהערכות שווי על בסיס היוון תזרים המזומנים והביא להפחתה קיצונית ובלתי מוסברת בשווי החברה. 

מנור מצטט חישוב שערכו צ'רקס וויסברוד והעלה שלהוספה של 1.6% יש השלכות מרחיקות לכת על שוויה של אסם. לשיטתם, הסיכון הספציפי מקבל ביטוי דרך הבטא ונטרולה של אותה תוספת בלתי מוסברת יגדיל את שוויה של אסם ב-3.2 מיליארד שקל. לטענתו, על חברי הוועד המיוחדת וחברי הדירקטוריון היה לשאול כיצד זה שאסם, חברה רווחיות המחלקת דיבידנדים באופן קבוע ויש לה עודף של נכסים פיננסיים, חשופה לסיכון ספציפי שגורע משוויה 3.2 מיליארד שקל. הוועדה המיוחדת וחברי הדירקטוריון לא עשו זאת, ובכך כשלו בתפקידם הבסיסי. 

עו"ד מנור מבקש מבית המשפט שיפעיל על עסקת המיזוג בין נסטלה ואסם את מבחן ההגינות המלאה וייתן סעד הערכה שמאפשר לבעל מניות מיעוט שסבור כי הצעת רכש מלאה כפתה עליו למכור את מניותיו במחיר שנמוך משווים הכלכלי לתבוע את ההפרש, אבל אינו חלק מהסעדים להם זכאים בעלי המניות המיעוט בעסקות של מיזוג משולש הופכי.

בית המשפט מתבקש לקבל במסגרת סעד ההערכה את הערכת המומחים צ'רקס וויסברוד ולהורות לנסטלה לשלם לבעלי מניות המיעוט את ההפרש בין שוויה ההוגן של אסם לבין תמורת העסקה, ולחייב את אסם וחברי הוועדה המיוחדת לפצות את בעלי מניות המיעוט בגובה הפער ביחד ולחוד עם נסטלה, על בסיס הטענה להפרת חובות הזהירות והאמון שהם חייבים לבעלי מניות המיעוט.

מנור קובע שעסקת המיזוג בין נסטלה לאסם היא התגלמות העסקה החשודה שבגינה יש להפעיל את מבחן ההגינות המלאה. הוא מזכיר בהקשר זה את העובדה שנסטלה בחרה להציע את העסקה במתווה של מיזוג משולש הופכי שמשרת את האינטרס שלה ומפחית את כוחם של המשקיעים המוסדיים, הוועדה המיוחדת כלל לא נדרשה למבנה העסקה והאם לא היה ראוי ונכון יותר עבור בעלי מניות המיעוט אילו העסקה הייתה מתבצעת בדרך של הצעת רכש מלאה, נבחר מעריך שווי שיש לו קשרים עם בעלת השליטה, אסם סירבה להצעת אנטרופי לקיים הערכת שווי בלתי תלויה, עיתוי ההצעה נעשה במועד שבו המנייה הייתה בשפל ובכך התאפשר להציע פרמיה משמעותית על מחיר השוק ושבהערכת השווי נפלו טעויות מהותיות.  

האם תובע ייצוגי יצליח לעצור את נסטלה ממחיקת אסם מהבורסה?

בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסכום כולל של 200 מיליון שקל - שמטרתה בין היתר למנוע את מחיקתה של אסם מהמסחר - הוגשה היום (א') לבית המשפט הכלכלי המחוזי בתל אביב. התובעת, חברת אברהם ברק ושות', המחזיקה ב-100 מניות, טוענת כי נגרם לה נזק של 820 שקל על ידי העסקה הפקטיבית, שבכלל הינה תרגיל משפטי.

התובעת מיוצגת על ידי עורכי הדין יצחק אבירם ושחר בן מאיר, וטוענת כי התנגדה לעסקת מיזוג אסם עם חברת אודיסיי וכי הנתבעות, אסם ובעלת השליטה בה נסטלה, כמו גם החברה אליה תמוזג אסם, אודיסיי - קיבלו שלא כדין את מניות בעלי הציבור שהתנגדו לעסקה.

לטענתה, על נסטלה היה לבצע הצעת רכש - ואם היתה מבצעת הצעת רכש היא לא היתה מקבלת את הרוב הדרוש בשביל לכפות על בעלי מניות המיעוט למכור לה את מניותיהם.  לבית המשפט היא מסבירה כי בעד העסקה הצביעו 86.6 מיליון מניות, מתוך 110 מיליון המניות, המהוות רוב של 78.3% בלבד מבעלי המניות המיעוט ולא רוב של 95% כנדרש בחוק כאשר מדובר בהצעת רכש.  

את הקבוצה מגדירה התובעת ככל מי שמניותיו באסם יירכשו ממנו לפי הצעת המיזוג, ושלא הסכים לה בהצבעה באופן פוזיטיבי, כלומר התנגד או נמנע.

טרם הגישה את התביעה, קיבלה לידה התובעת מסמכים סודיים של החברה הנוגעים לפעולות הדירקטוריון והוועדה המיוחדת אשר דנה בעסקה - וניהלה את המשא ומתן על המחיר. את הוועדה המיוחדת מכנה התובעת כ"ועדה למראית עין". לדבריה, המסמכים מצביעים על כך כי חבריה "לא התנגדו לתרגיל המשפטי, שבו הועברו בכפיה מניות הציבור אל נסטלה. עוד היא טוענת כי החוק לא מאפשר להעביר באמצעות מיזוג משולש הופכי בכפייה את מניות הציבור המתנגדים להצעה".

בכתבי בית המשפט מונה התובעת 11 פגמים שלדעתה נפלו בפעילות הוועדה. ביניהם כי לא התבצע מו"מ אמיתי, שכן עו"ד גבי הייק, מי שישב עם חברי הוועדה המיוחדת באותו דירקטוריון של חברת אסם, ניהל מולם את המו"מ מטעם בעל השליטה נסטלה.

בנוסף, נטען כי הוועדה, אשר אמורה להגן על ציבור בעלי המניות באסם, לא החליטה בעצמה האם כדאי לבצע מיזוג משולש הופכי או הצעת רכש - אלא התבססה על המלצות היועצים המשפטיים של הרוכשת נסטלה. עוד חושפת התובעת כי מעריך השווי לא היה עצמאי, אלא מדובר ברו"ח לו היקף עבודה משמעותי עם הרוכשת נסטלה.

פגם נוסף אותו מונה התובעת הוא כי הוועדה, אשר הייתה אמורה להיות מנגנון הוגנות ושקיפות לטובת ציבור בעלי המניות, "ניהלה את עבודתה במחשכים בלי תיעוד של ישיבות שלכאורה קיימה". לדבריה, כל שעניין את הוועדה היה האם העסקה תאושר או לא. "זה אינטרס של נסטלה", מלינה התובעת. "תפקיד הוועדה המיוחדת אינו לדאוג להשגת רוב עבור נסטלה, אלא תפקידה לייצג את האינטרס של בעלי המניות מהציבור".

התובעת מסבירה לבית המשפט כי נפגעה מהתמורה אשר ניתנה לה, ומבקשת מבית המשפט לרפות את הפגם ולקבוע כי תוגש חוות דעת אחרת או ניטרלית, אשר תקבע מה התמורה ההוגנת שעל כל המתנגדים לעסקה לקבל לפי שוויה האמיתי של אסם. לחילופין, היא דורשת כי בית המשפט יבטל את העסקה, כי היא מהווה בעצם עושק הציבור .

"העסקה אינה עסקת מיזוג, אלא עסקת רכש מלאה (מוסוות) - הסיבה היחידה להצגתה כעיסקת מיזוג היא להשתחרר מהוראות הדין המחייבות במקרה של הצעת רכש מלאה, הוראות אשר באות להגן על הציבור, לרבות הרוב הנדרש לכפיית מכירה על המיעוט והאפשרות של תביעה לסעד הערכה בגין היעדר שווי הוגן",  כותבת התובעת. "כ-20% מבעלי מניות המיעוט באסם לא הצביעו בעד העסקה ולא תמכו בה. אם היה מדובר בהצעת רכש, במקרה כזה הצעת רכש לא תעבור".

לטענת התובעת, "נסטלה אינה רוכשת את אסם ובוודאי שאין שום משמעות לאודיסיי. למעשה, מדובר בהצעת רכש מלאה של בעלת השליטה כלפי בעלי מניות המיעוט. הא ותו לא: נסטלה, מכספה שלה, רוכשת את בעלי מניות המיעוט ישירות מבעלי מניות המיעוט באסם. וזאת בלי קשר למבנה החברות - לפני או אחרי!".

"תמורות העסקה הן תמורות שונות: בעלי מניות המיעוט מקבלים כסף, ואילו בעלי מניות הרוב מקבלים את מניות החברה הממוזגת. במיזוג התוצאה צריכה להיות שוויונית, והתוצאה צריכה להיות שווה. וכאן היא כלל לא", מוסיפה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#