לא רק בנקים וחברות ביטוח: החוק להגבלת שכר הבכירים - גם בבתי השקעות וקרנות נאמנות

החוק החדש יוצר מצב שבו גם בתי השקעות פרטיים כמו פסגות ייכנסו תחת מגבלת השכר ■ המשמעות: שכרו של מנכ"ל פסגות לא יוכל להיות יותר מ-2.5 מיליון שקל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים

אתמול אישרה ועדת הכספים את החוק שנועד להגביל את שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים המוכר לצרכי מס. המגבלה תהיה עד פי 44 מהשכר הנמוך באירגון ולא יותר מ-2.5 מיליון שקל.

המונח שכר כולל גם את כל התנאים הנלווים לשכר ובכלל זה החזקת רכב, טלפון, תנאים סוציאליים, הפרשות בשל סיום יחסי עובד-מעביד, וכל הכנסה שנזקפה לשכר בשל מרכיב שהוענק לעובד. מעבר למגבלה תידרש החברה לשלם מס גבוה.

דורית סלינגר
דורית סלינגר צילום: אמיל סלמן

אולם השאלה המעניינת היא מהו תאגיד פיננסי. בדיונים בין חברי הכנסת הם התייחסו רק לחברות ביטוח ולבנקים. אבל מתזכיר החוק עולה כי ההגדרה של תאגיד פיננסי היא הרבה יותר רחבה ומכילה חברות השולטות בחברות ביטוח (לפחות 30%) וכן חברות השולטות בתאגיד פיננסי בנוסף לבתי ההשקעות , חברות קרנות הנאמנות חברות ניהול התיקים וחברות תעודות הסל.

בחוק מופיעה ההגדרה של תאגיד פיננסי כך: "גוף מוסדי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) כלומר חבורת ביטוח , חברה לקופת גמל וקרן פנסיה; חברה שייעודה הנפקת מוצרי מדדים כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק; מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות; מנהל תיקים כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק; תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות וגוף אחר המספק שירותים פיננסיים, שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

שלי יחימוביץ' עם שר האוצר כחלון על הקו - במהלך דיון בוועדת הכספים בנושא שכר הבכירים
שלי יחימוביץ' עם שר האוצר כחלון על הקו - במהלך דיון בוועדת הכספים בנושא שכר הבכירים צילום: אמיל סלמן

מאחר שיש חלוקה בפיקוח בין משרד האוצר שמפקח על חברות הביטוח, קרנות הפנסיה, וקופות הגמל ואילו רשות ניירות ערך (ני"ע) מפקחת על בתי ההשקעות הנסחרים בבורסה, חברות קרנות הנאמנות חברות ניהול התיקים, חברות תעודות הסל וחברות האחזקה של חברות ביטוח - כל רגולטור יהיה אחראי על ישום החוק בגופים שתחת פיקוחו. החוק יוצר מצב בו בתי השקעות פרטיים כמו למשל פסגות גם יכנסו תחת מגבלת השכר. כלומר שכרו של מנכ"ל פסגות לא יוכל להיות יותר מ-2.5 מיליון שקל.

לכאורה הפירצה היחידה שעוד פתוחה היא תשלום ישיר מבעל שליטה. אולם באחד מחוזרי האוצר הדן בתשלום לבכירים בגוף מוסדי נכתב: "גוף מוסדי יוודא כי עובד או בעל תפקיד מרכזי בו לא יקבל כל תגמול בשל כהונתו בגוף המוסדי מגורם אחר, ובכלל זה משולט בגוף המוסדי או ממחזיק מהותי בגוף מוסדי בלא שולט".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום