הדו"חות נחשפים: כמה מרוויחה הרכבת הקלה בירושלים - ואיך השפיע גל הטרור? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדו"חות נחשפים: כמה מרוויחה הרכבת הקלה בירושלים - ואיך השפיע גל הטרור?

ההכנסות ב–2015 ירדו בחדות עקב ירידה בכמות הנוסעים בהשפעת הטרור - ואילצו את המדינה להעביר לרכבת פיצוי של 35 מיליון שקל ■ ובכמה הסתכם הרווח הנקי?

9תגובות
אנשים ממתינים בשעה שהרכבת הקלה בירושלים מתקרבת לתחנה
אמיל סלמן

הדרך להשלמת פרויקט הרכבת הקלה בירושלים היתה רוויית ייסורים. סכסוך עם המדינה שהגיע לבוררות, עיכוב מתמשך בלוחות הזמנים, מאבק של בעלי עסקים שנפגעו מהחריגה בלוחות הזמנים ותלונות שירות עם תחילת ההפעלה - כל אלה היו רק כמה מהבעיות שאיפיינו את הפרויקט, שעליו הוחלט ב–1998.

לרשימת הבעיות הארוכה הצטרף ב–2015 גל הטרור בירושלים. זכיינית הרכבת הקלה, חברת סיטי פס, שבבעלות קבוצת אשטרום (50%), קרן התשתיות תש"י (30%) וקבוצת הראל (20%), נאלצה להתמודד עם עלייה משמעותית בהיקף האירועים החבלניים, שכללו בין היתר זריקות אבנים וניפוץ שמשות, פגיעה בתחנות וחסימה לסירוגין של חלק מתוואי המסילה.

דו"חותיה הכספיים של סיטי פס, שהגיעו לידי TheMarker, מלמדים שהמצב הביטחוני הרעוע בבירה הביא לירידה משמעותית בתנועת הנוסעים, ולהפעלה של מנגנון "רשת הביטחון", במסגרתו העבירה המדינה לסיטי פס פיצוי כספי של 35 מיליון שקל.

בעלי המניות בסיטי פס במיליוני שקלים.
הכנסות מהסעת נוסעים - 221 מיליון שקל ב-2015
218 מיליון שקל ב-2014

רווח נקי - 11.4 מיליון שקל ב-2015
4.5 מיליון שקל ב-2014

"רשת הביטחון" – שאינה בהכרח נגזרת של המצב הביטחוני – היא מנגנון הקבוע בהסכם הזכיינות עם המדינה. המנגנון נועד להבטיח לסיטי פס רמת הכנסות מינימלית, אם היקף הנסיעות ברכבת הקלה יהיה נמוך מהביקוש הצפוי. המנגנון אף קובע כי אם הביקוש בפועל יהיה גבוה מההערכות החזויות, המדינה תקבל מסיטי פס שיעור מסוים מההכנסות. הכנסותיה של סיטי פס מהסעת נוסעים הסתכמו ב–2015 בכ–221 מיליון שקל, בדומה לשנים 2014 ול–2013.

הסכום – שכלל, כאמור, את כספי הפיצוי מהמדינה – מגלם הכנסה ממוצעת של כמיליון שקל ביום לרכבת (בניכוי ימים שבהם הרכבת אינה פעילה כמו שבתות וחגים). ללא התמיכה מהמדינה, הכנסות הרכבת ב–2015 למעשה נפלו ב–16% ביחס ל–2014 ל–186 מיליון שקל. את 2015 סיימה סיטי פס ברווח נקי של 11.4 מיליון שקל, גידול של פי שניים בהשוואה ל–2014.

הזיכיון של סיטי פס להפעלת הרכבת הקלה הוא לתקופה של 30 שנים. הזיכיון מיושם בשיטת BOT – Built, Operate, Transfer, שבמסגרתו החברה תיכננה, הקימה ומתפעלת את הפרויקט עד לתום תקופת הזיכיון, כשלאחר מכן הפרויקט עובר למדינה. כיום מפעילה סיטי פס את הקו האדום המחבר בין הר הרצל לפסגת זאב. אורכו של הקו הוא כ–13.8 ק"מ, והוא כוללת 23 תחנות. מספר הנוסעים בקו מוערך ביותר 140 אלף ביום, וכ–50 מיליון איש בשנה.

רכבת קלה ירושלים
אוליבייה פיטוסי

באמצע 2015 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים את הקמתם של שני קווים נוספים בפרויקט: הקו הירוק, שיחבר בין הר הצופים לשכונה גילה; והקו הכתום, שיחבר את גבעת רם, הר הצופים, הגבעה הצרפתית והתחנה המרכזית. בינואר 2016 אישרה הוועדה המקומית גם את הקו הכחול, שיעבור משכונת גילה, בדרום העיר, דרך מרכז העיר לשכונת רמות בצפון העיר.

מימון הרכבת הקלה התבסס בעיקר על מענק של 1.4 מיליארד שקל מהמדינה (שגדל בדיעבד ל-1.9 מיליארד שקל); וזאת לצד מימון בנקאי, שהמדינה היתה ערבה לפירעונו. הדו"חות הכספיים של סיטי פס מלמדים כי יתרת ההשקעה בפרויקט על ידי השותפות מסתכמת בכ–290 מיליון שקל - 157 מיליון כהון עצמי, ו–133 כהלוואת בעלים. הלוואת הבעלים נפרעת בהדרגה, כך שיתרתה קטנה בכ–20 מיליון של ביחס לסוף 2014.

סיטי פס רשומה בספרי אשטרום נכסים לפי שווי מעודכן של 373 מיליון שקל. באחרונה מכרה קרן תש"י 10% ממניותיה בסיטי פס לקרנות הפנסיה של המורים תמורת 70 מיליון שקל. העסקה - שכפופה לאישור הממונה על ההגבלים - מגלמת לסיטי פס שווי של 700 מיליון שקל, גבוה מאוד ביחס לשווי בספרים.

בעלי המניות בסיטי פס
29% - קבוצת אשטרום
21% - אשטרום נכסים
10% - קרנות הפנסיה של המורים
20% קבוצת הראל
20% - קרן תש"י

הפער בין המחיר בעסקה למחיר בספרים עשוי להביא את השותפות בפרויקט להעריך מחדש את שוויה של סיטי פס, כך שהן עשויות לרשום רווחים מהותיים כנגזרת מהמחיר העתידי שייקבע, אולי כבר ברבעונים הבאים. יצוין כי מהדו"חות כספיים של סיטי פס ניתן ללמוד כי התזרים הפנוי שמייצרת החברה (FFO) היה ב–2015 60 מיליון שקל. כלומר לאורך השנים הבאות בפרויקט, בהנחה שרמת ההכנסות תישאר זהה, לשותפות ינבע תזרים פנוי של כ–1.5 מיליארד שקל. לפי הערכות, העסקה מגלמת לקרנות הפנסיה של המורים תשואה שנתית של 7%–8%.

כמו ב–2014, גם ב–2015 ביצעה סיטי פס הפרשה חשבונאית של 81 מיליון שקל משורת ההכנסות. ההפרשה – הרשומה בספרים כ"הפחתת נכס פיננסי" - היא למעשה סוג של "פחת", שהפרשתו מחויבת לאורך השנים, בהתאם למודל הפיננסי של הרכבת. בניכוי ההפחתה החשבונאית, הרווח הגולמי של סיטי פס הסתכם ב–2015 בכ–95 מיליון שקל, כ–40% מסך המכירות; בהשוואה לרווח גולמי של כ–87 מיליון שקל כ–38% מההכנסות ב–2014.

עוד חושפים הדו"חות, כי ב–2015 עלויות התפעול של סיטי פס הסתכמו בכ–140 מיליון שקל, בדומה ל–2014. כ–12.8 מיליון שקל מעלויות התפעול מיוחסים להפרשה קבועה ל"שיקום עמוק", כשהכוונה היא לתיקונים שונים שהרכבת נדרשת אליהם; בעוד רוב עלויות התפעול, כ–128 מיליון שקל, מיוחסות לתשלומים לחברת התפעול של הרכבת הקלה - קונקט ג'רוסלם.

קונקט ג'רוסלם היא שותפות מוגבלת, שהוחזקה עד לא מזמן בידי ענקית התחבורה הצרפתית טראנסדב (Transdev). קונקט אחראית בין היתר על נסיעה תקינה של הרכבת, עמידה בלוחות הזמנים והשירות לנוסע. באוגוסט 2015 רכשו השותפות בסיטי פס גם את מניותיה של קונקט תמורת כ–86 מיליון שקל. השווי הנוכחי של קונקט בספרי השותפות נקבע על 89 מיליון שקל. לפי הדו"חות, קונקט היא רווחית - וחילקה ב–2015 דיווידנד של כ–8.5 מיליון שקל לבעלי המניות.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#