שהם, פואד, טלמון - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שהם, פואד, טלמון

האם שמעתם בשנים האחרונות את קולו של השופט בדימוס שהם, כאשר חוקים מטורפים עם עלויות של מיליונים לקופת המדינה עברו באין מפריע? כיצד קורה שפואד נזכר ב"רקמה החברתית" דווקא כאשר מדובר בוועד העובדים השבע והשמן בישראל? ושי טלמון מוכיח ששנה בנקאית אחת מוצלחת שקולה ללא פחות מ-18 שנות חשכ"לות

1. הרצאה מאלפת נתן שלשום השופט בדימוס שלמה שהם בערוץ 2 על הסיבות שבעטיין החליט לפרוש מעריכת דין ולהקדיש עצמו לעשייה ציבורית. "במקום לרדוף אחר עגל הזהב", הוא החליט לעסוק בעניינים רוחניים המביאים את הסיפוק והאושר האמיתיים.

לרגע ניתן היה להשתכנע מהסיפור היפה הזה - על עורך דין שנטש את הבצע, ויושב כיום במערה, אוכל חרובים ונהנה מחיים צנועים.

אלא שפחות מ-12 שעות לאחר מכן פורסם דו"ח השכר של עובדי כנסת ישראל - ואנחנו נזכרנו בסיפור האמיתי של שלמה שהם. זה האחרון מונה לפני שלוש שנים על ידי יו"ר הכנסת אז אברהם בורג לעמוד בראש יחידה מוזרה בשם "נציבות הדורות הבאים". הרעיון הוא שאיש מקצוע יבחן את החוקים המתגלגלים בכנסת, יאתר את אלה העלולים להזיק לעתידה של המדינה - ויפעל למזער את נזקם, או אפילו לטרפדם.

האם שמעתם בשנים האחרונות את קולו של שהם, כאשר עשרות חוקים מטורפים עם עלויות של מיליונים לקופת המדינה עברו באין מפריע? מדוע צריך משלם המסים לממן את היחידה המוזרה הזאת? מדוע צריך לשלם לעומד בראשה שכר ברוטו של 42 אלף שקל בחודש?

לאף אחד כנראה לא אכפת, חוץ כמובן מל"דורות הבאים" - אלה שבתשלומי המסים שלהם ייאלצו לממן את שלמה שהם ואת היחידה המיותרת שלו העולה לנו 2.2 מיליון שקל בשנה.

2. שר התשתיות בנימין (פואד) בן אליעזר נחוש בדעתו: לא יעבור יום מבלי שהוא יתקוף רפורמה של חברת החשמל, יקנה עוד קולות של חברי מרכז וועדים גדולים ויבהיר לכולי עלמא כיצד הוא מתכוון להשתמש בתפקיד השר שנפל בחלקו.

לאחר שנחלץ לעזרת עובדי בתי הזיקוק ומקורות החל השבוע פואד להתחנף לוועד החזק והגדול מכולם: ועד עובדי חברת חשמל. פואד הסביר כי הוא מתנגד ל"הפרטה עיוורת המקדשת את עצמה כחזות הכל ומפוררת בכך את הרקמה החברתית".

רקמה חברתית? פואד? חברת חשמל? האם אוזניך שומעות את מה שפיך דובר? לכל היותר אפשר לקרוא לזה "רימה חברתית".

כיצד קורה שפואד נזכר ב"רקמה החברתית" דווקא כאשר מדובר בוועד העובדים השבע והשמן בישראל? כיצד מעז פואד לדבר על פגיעה ב"רקמה החברתית" כאשר מדובר בחברה המושחתת ביותר בישראל שהפכה את


נראה שכאשר פואד אומר "רקמה חברתית", הוא מתכוון לעשרות אלפי המשפחות של עובדי המונופולים הממשלתיים. "הרקמה החברתית" של מאות אלפי בעלי שכר מינימום שמשלמים מסים, חשמל, טלפון ואת שאר מסי המונופולים הישראליים - פחות מעניינת אותו
הנפוטיזם לדגל, ושמאות מעובדיה הם קרובי משפחה של עובדים בכירים בוועד ובהנהלה.

נראה שכאשר פואד אומר "רקמה חברתית", הוא מתכוון לעשרות אלפי המשפחות של עובדי המונופולים הממשלתיים. "הרקמה החברתית" של מאות אלפי בעלי שכר מינימום שמשלמים מסים, חשמל, טלפון ואת שאר מסי המונופולים הישראליים - פחות מעניינת אותו. אין להם מספיק ייצוג במרכז מפלגת העבודה.

3. בדו"ח השנתי של הממונה על השכר באוצר בולטת העובדה שבעוד שברשויות, במונופולים ובאיגודים והמוסדות הממשלתיים מגיעות המשכורות לרמות של 90-50 אלף שקל בחודש - הרי דווקא בתפקידים הבכירים ביותר במשרדים הממשלתיים בכלל ובמשרד האוצר בפרט, מוגבל השכר לתקרה המפורסמת של 30 אלף שקל הידועה כ"שכר מנכ"ל".

אבל זה לא צריך להטעות אתכם - כי הפקידים באוצר, בעיקר הבכירים, יודעים שלרובם מובטחים ג'ובים בכירים במגזר הפיננסי לאחר שיפרשו מהמגזר הציבורי.

ההשקעה בקריירה במשרד האוצר נעשית בדרך כלל במכפיל רווח נמוך מאוד - היא עשויה להחזיר עצמה במהירות כאשר מדלגים למגזר העסקי.

ואכן, אך סמלי הוא שביום בו פורסם דו"ח השכר במגזר הציבורי פורסמו גם משכורות בכירי בנק הפועלים. זה היה הרגע בו התברר באופן סופי מהו הג'וב הכי משתלם במגזר הציבורי: החשב הכללי.

המשכורת של החשב הכללי באוצר היא אמנם רק 31 אלף שקל בחודש, אבל תשאלו את איתן רף, אריה שר, אלי יונס, ניר גלעד ושי טלמון - הם יספרו לכם כיצד שנה טובה במערכת הבנקאות מפצה במהירות על השנים השחונות במגזר הציבורי. אתמול התברר ששנה בנקאית אחת מוצלחת שקולה ללא פחות מ-18 שנות חשכ"לות.

טלמון, החשב הכללי שפרש ממשרד האוצר ב-99', הצטרף לפני כארבע שנים לבנק הפועלים, וקודם במהירות לתפקיד ממלא מקום המנכ"ל. שלשום נחשפו תנאי השכר שלו ב-2004: עלות שכר של 2.9 מיליון שקל ועוד הטבה במניות שהגיעה בשנה החולפת ל-4.1 מיליון שקל. בסך הכל 7 מיליון שקל לשנה אחת.

טלמון לא יכול לנוח על זרי הדפנה; הוא צריך עוד הרבה שנים כאלה כדי להגיע לעושר הפיננסי שצברו בעשור האחרון חבריו החשכ"לים הקודמים - יונס (מנכ"ל בנק אינווסטק, הפועלים והיום במזרחי), שר (מנכ"ל אי.די.בי ניו יורק) ורף (יו"ר בנק לאומי).

4. כן, נקנח עם עוד קצת פואד: שלשום כינס שר התשתיות את הכתבים וחלק איתם את משנתו הכלכלית והחברתית. בין השאר הוא אמר להם שדעתו אינה נוחה מכך שיו"ר חברת החשמל החל לעסוק בבחירת מנכ"ל חברת החשמל, והבהיר להם כי אין זה מעניינו של הדירקטוריון לעסוק בכך.

אם זה לא היה פואד, היינו מתפלאים - הרי כל שר יודע כיום שהחוק ובתי המשפט קבעו כי מינוי מנכ"לים של חברות ממשלתיות ייעשה אך ורק על ידי הדירקטוריונים של החברות ואסור לשום גורם אחר להתערב ולהשפיע בהליך מינוי המנכ"ל.

אבל בפואד עסקינן, והחוק או בתי המשפט בוודאי לא מעניינים אותו. גם הם לא חברי מרכז.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#