לא רק רוסיה אשמה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא רק רוסיה אשמה

לפני שמוחים דמעה על מר גורלו של לב לבייב, ומתייחסים אליו כאל איש עסקים שנאלץ להתמודד עם גלי צונמי מפתיעים שאיש לא היה יכול לחזות - צריך לבחון את דרכו של מי שנחשב "איש עסקים שמכיר את השוק הרוסי"

תגובות

"אפריקה ישראל איבדה כ-35% משווייה בתוך שבוע, וצנחה לשווי חברה של 850 מיליון שקל. הסיבה למפולת היתה הודעה שפירסמה החברה על הפסד צפוי של 800 מיליון שקל ברבעון השני בעקבות ירידה בשווי הנכסים ברוסיה" - השורות האלו לא פורסמו בעיתונות אתמול, וגם לא בשבוע שעבר, כי אם לפני שלוש וחצי שנים, באוגוסט 2012.

ייתכן שמה שעלול היה לבלבל את המשקיעים נובע מכך שגם השבוע מחקה אפריקה כמעט שני מיליארד שקלים משווי נכסיה במוסקבה. הדבר הביא להפסד של כמעט 2 מיליארד שקל ב-2015 ולצניחת המניה. גם מי שהיה פותח את העיתונים בתחילת 2010, בחודשים שקדמו להסדר החוב הגדול של לב לבייב ואפריקה, היה נתקל בכותרות דומות.

למעשה, במבט לאחור ניתן לראות כי מאז שביצע בעל השליטה בחברה, לב לבייב, את מסע הרכישות שלו בחצי השני של העשור הראשון של המילניום, הנכסים שרכש ברוסיה לא הוכיחו את עצמם ולו פעם אחת. בדיעבד, לבייב פשוט השקיע ויזם במדינה במחירי שיא, ושוק הנדל"ן הרוסי עד עתה לא הגשים את הציפיות שהוא תלה בו.

בהתאם לכך, ההסבר למצב של אפריקה לווה שלשום בטרוניות על המצב המקרו־כלכלי המאתגר של רוסיה בכלל ועל שוק הנדל"ן במדינה בפרט. זה לא חדש. מצבה של אפריקה לאורך השנים נומק תמיד בגורמים חיצוניים. פעם זה משבר עולמי, פעם זו קריסת הרובל, לפעמים זה מחיר הנפט, לעתים זו הפלישה לקרים, ולפרקים אלה בעיות התחבורה של מוסקבה או שינוי בזהות מקבלי ההחלטות בעירייה.

לב לבייב
עופר וקנין

ההסברים מובנים. היה קשה לכל מי שעשה עסקים ברוסיה בשנים האחרונות, בפרט בתחום הנדל"ן. ועדיין, קשה להאמין כי לא ניתן למצוא משקיע ששם את כספו ברוסיה בעשור האחרון והרוויח כסף, וספק אם כל יזם ויזם שפעל במוסקבה ספג אכזבות. כלכלת רוסיה אינה נמצאת בקו רציף של הידרדרות לאורך כל השנים האחרונות.

רמת האבטלה במדינה, לדוגמה, מתקרבת כיום לשיעור של 6%. גם אם ב-2012 היא היתה בשיעור של 4.5%-5%, 
ב-2009-2008 היא הסתכמה ב-8%-9%. רמת ההכנסה הממוצעת במוסקבה נמצאת בימים אלו בשפל - ואולם ב-2013, לדוגמה, היא דווקא היתה בשיא.

בסוף 2013 הציגו שוק הנדל"ן הרוסי וכלכלת המדינה כולה מגמה של התאוששות. בסוף 2014 זינק הביקוש לדירות בעקבות העלאת הריבית והתנודות במטבע. אפילו ברוסיה היתה משמעות לענפים שבהם שמו המשקיעים את כספם. כך גם לאזורים, לערים ולשכונות שבהם נעשו ההשקעות. אין דין נדל"ן למגורים כדין נדל"ן מסחרי או נדל"ן משרדי; ואין דין סנט פטרסבורג כדין מוסקבה.

כך שלפני שמוחים דמעה על מר גורלו של לבייב, ומתייחסים אליו כאל איש עסקים שנאלץ להתמודד עם גלי צונמי מפתיעים שאיש לא היה יכול לחזות - צריך לבחון את דרכו של מי שנחשב "איש עסקים שמכיר את השוק הרוסי", וכמי שבהסדר החוב של 2010 הוצג כדמות היחידה הנהנית מהקשרים והידע כיצד להשביח את נכסי החברה ברוסיה.

לבייב פשוט לא ניהל בצורה מוצלחת את עסקיו ברוסיה, גם אם מצב המדינה הכללי לא הסביר את פניו להשקעות בשנים האחרונות. במלים אחרות, המציאות העגומה של אפריקה ישראל יכולה להעיד כי לבייב שגה לא רק בבחירת המדינה שבה השקיע את הכסף של המשקיעים באפריקה - אלא גם בבחירת הנכסים הפרטנית שלו.

כפי שאיננו בוחרים מנהל השקעות לתיק שלנו רק כדי שישקיע עבורנו בתעודת סל על סין, אלא מתוך אמונה שביכולתו לבחור באופן פרטני את החברות הנכונות להשקיע באג"ח ובמניות שלהן - כך איננו משקיעים בחברת נדל"ן רק כדי שבעליה ירכוש עבורנו נכס במרכז עיר הבירה של מדינה, ששוק הנדל"ן בה "נראה טוב" והוא שיא הטרנד עבור המשקיעים, כפי שעשה לבייב. מגוף או אדם שאצלם אנחנו שמים את כספנו, אנחנו מצפים שיבחרו את הקניון, בניין המשרדים או המגורים הספציפיים ובאזור הספציפי כדי שיציגו ביצועים סבירים ואף טובים, גם כשהמצב המקרו־כלכלי קשה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#