מה מושך משקיעים מסינגפור לחממה טכנולוגית זעירה בישראל? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה מושך משקיעים מסינגפור לחממה טכנולוגית זעירה בישראל?

טרנדליינס - המפעילה שתי חממות היי־טק ומושקעת ב-46 סטארט־אפים בתחומי המכשור הרפואי והחקלאות - גייסה בסינגפור 28 מיליון דולר ■ "ישראל לא היתה אפילו אופציה מבחינתנו - גיוסים בתל אביב רק מפריעים לנו במשא ומתן למכירת חברות"

התדמית של ישראל כאומת סטארט־אפ ומעצמת היי־טק מסייעת מדי פעם ליזמים ישראלים לגייס הון במדינות רחוקות. לא ברור עד כמה המשקיעים באותן מדינות יודעים ומבינים במה בעצם השקיעו — אבל החיבור עם ישראל והיי־טק עושה להם את זה, כנראה.

חממת הביומד והחקלאות טרנדליינס, הממוקמת באזור משגב, בגליל, היא דוגמה טובה לכך. לפני כשלושה חודשים גייסה החממה כ–27.5 מיליון דולר בבורסה של סינגפור. הגיוס נעשה לפי שווי חברה של כ–90 מיליון דולר. כיום נסחרת החממה הישראלית לפי שווי של כ–76 מיליון דולר.

 קו הנוף של סינגפור בלילה, בניינים מוארים רבים
בלומברג

טרנדליינס הוקמה ומנוהלת על ידי ידי טוד דולינג'ר וסטיב רודס. בעלי השליטה בחברה הם משקיע הביומד זאב ברונפלד (23.15%), שמחזיק מניות גם בחברות גדולות ומוכרות כמו פרוטליקס, ביוסל וגפן השקעות; המייסדים דולינג'ר (5.92%) ורודס (5.92%); ועו"ד אהוד הוברמן (2%). מניות החברה מוחזקות גם בידי חברות פרטיות של ערי ורחל סטימצקי (9.7%), בעליה לשעבר של רשת הספרים סטימצקי, אלישע גלבוע (6.27%) ויצחק שפירא (5.38%).

החממה, שנוסדה ב–2007, מחזיקה מניות בכ–46 חברות סטארט־אפ זעירות, בעיקר ישראליות, בתחומי הרפואה והחקלאות. עלות שכרם של דולינג'ר ורודס ב–2015 היתה כמיליון דולר לכל אחד, ו–63% מעלות השכר מומנה באמצעות אופציות למניות של החממה.

בדו"חות הכספיים ל–2015, שפורסמו לפני כמה ימים, הציגה טרנדליינס גידול של 12% בשווי תיק ההשקעות שלה, שהוערך ב–84.5 מיליון דולר, בהשוואה לשווי התיק בסוף 2014. ההכנסות שרשמו החברות הבנות שלה גדלו בתוך שנה ב–16%, ל-9.9 מיליון דולר. ההפסד המצרפי שלהן הסתכם ב–3.3 מיליון דולר ב–2015. ההון עצמי של טרנדליינס צמח בזכות הגיוס בסינגפור בכ–50%, ל–84 מיליון דולר בסוף 2015.

אי.טי.ויו מדיקל, אחת החברות שמטפחת החממה, נסחרת בתל אביב בשווי של 42 מיליון שקל. החברה דיווחה לפני כמה חודשים כי מתנהל מו"מ למכירתה.

"הקשר עם הבורסה נעשה דרך הבנק"

"גיוס הון בישראל בכלל לא היה אופציה מבחינתנו", אומר דולינג'ר. "פעמיים בעבר הנפקנו בתל אביב חברות בנות. פלואוסנס הגיעה לבורסה ב–2010 באמצעות כניסה לשלד בורסאי, לפי שווי של 58 מיליון שקל. ב–2013 היא נרכשה על ידי חברה בשם בקסטר תמורת כ–26 מיליון שקל. השנייה, אי.טי.ויו מדיקל, עדיין נסחרת בבורסה של תל אביב.

"המשקיעים בתל אביב מתמחרים את חברות ההיי־טק בחסר. זה פוגע לנו אחר כך במו"מ למכירתן. במגעים למכירת אי.טי.ויו הסברנו לרוכשים כי החברה מוערכת בחסר, וכי השווי שלה בבורסה לא רלוונטי לעסקה", מוסיף דולינג'ר, 62, שמתגורר במושב שורשים במשגב.

חממת אג־טק של טרנדליינס בגוש עציון. שילוב בין חקלאות להיי־טק
אייל טואג

למה בחרתם לגייס הון דווקא בבורסה של סינגפור?

"סינגפור התאימה כי החברות שלנו עושות הרבה עסקים בסין. הן מייצרות ומוכרות שם מוצרים. את הרעיון להנפיק שם העלה בפנינו מנור זמר מכלל חיתום".

עם מי מהחברות הישראליות שנסחרות בסינגפור התייעצת לפני הגיוס?

"שוחחתי עם דני גלינרט, מנכ"ל שרין שהונפקה בסינגפור ב–2005. היו לו רק מלים טובות על כך. הדבר השלילי היחיד שגלינרט ציין היה הנסיעות הארוכות לשם".

איך עובדת הרגולציה בסינגפור עם חברות זרות?

"היחסים שלנו מול רשות ניירות ערך הסינגפורית הם מזעריים. אנחנו מתנהלים בעיקר מול הבנק שליווה את ההנפקה, שהוא אחד מעשרה גופים בעלי רישיון להנפיק חברות ולסקר אותן. האינטראקציה שלנו עם הבורסה נעשית דרך הבנק".

האם יש לכם כוונה לרשום את המניות של טרנדליינס למסחר גם בבורסה של תל אביב?

"אני לא מוצא לכך שום סיבה. אין לנו כל ערך מוסף במסחר בישראל".

טוד דולינג'ר

דולינג'ר מאשר שהמשקיעים בסינגפור מתעניינים בחדשנות הישראלית. "בעיתונים של סינגפור היו עלינו 25 פרסומים שונים. יש לנו כבר כ–600 בעלי מניות שונים — בעיקר קרנות הון־סיכון, ומשרדים המנהלים הון משפחתי", הוא אומר.

"הסינגפורים מאורגנים מאוד ועומדים יפה בלוחות זמנים. לפני ההנפקה הם שלחו צוות של עשרה אנשים לישראל כדי לבדוק את החברה. התברר לי לא מזמן שהם שכרו חוקרים פרטיים בשביל לבדוק את הדירקטורים ואת הנהלת החברה".

הפעילות של טרנדליינס —נחלקת לשלוש קטגוריות: חממה לפיתוח מכשור רפואי במשגב, חממת אג־טק (חממה לפיתוחים בחקלאות) בגוש עציון, וקטגוריה שלישית המורכבת משתי זרועות — טרנדליינס לאבס (חממה לפיתוחים בטכנולוגיה) ומרכז המצאות פנימי שבו יוזמת הקבוצה פיתוח של טכנולוגיות בתחום המכשור הרפואי. שתי החממות הראשונות מקבלות מימון ממשרד המדען הראשי במשרד הכלכלה. בנוסף, הקבוצה מחזיקה מחצית מקרן מרילנד־ישראל טרנדליינס (המייצגת את מדינת מרלינד האמריקאית בישראל).

באי.טי.ויו מדיקל הציבורית מחזיקה טרנדליינס בכ–16%. שאר החברות שבהן מחזיקה החממה הן פרטיות.

"המוצר של אי.טי.ויו מדיקל הוא צינורית הנשמה עם מצלמה, שמאפשרת למרדים לראות כי הצינורית נכנסה למקום הנכון בשביל להנשים את החולה", מסביר דולינג'ר. "אנחנו מוכרים את המוצר בישראל, בארה"ב, אירופה ואסיה. בתשעת החודשים הראשונים של 2015 הצגנו מכירות של כ–5 מיליון שקל".

זה נראה כמו מוצר שקל למדי להעתיק אותו?

"נכון. אבל אף חברה לא עשתה את זה לפנינו. מוצרים מתחרים הם הרבה יותר יקרים, והשימוש בהם מתומחר בכ–160 דולר לכל פרוצדורה".

האם סגרתם חברות שהשקעתם בהן בעבר?

"ייסדנו 62 חברות מאז הקמת טרנדליינס ב–2007. מתוכן החלטנו לסגור 16 חברות שלא הצליחו להתפתח".

"לא גובים דמי ניהול"

אתם עובדים לפי מודל של קרן הון־סיכון (שותף כללי ושותף מוגבל — הציבור)?

"אנחנו לא פועלים במודל של קרן הון־סיכון, שלוקחת דמי ניהול של 2% ו–20% מרווחי ההון. אנחנו לא גובים דמי ניהול. המודל שלנו מבוסס על השקעה של כסף מזומן בכל חברה, כ–450 אלף דולר לחברה, ומתן מגוון שירותים לחברות. התמיכה כוללת שירותים של רואה חשבון, ניהול כספים, עורכי דין, שירותי ניהול ועזרה בפיתוח עסקי ופיתוח טכנולוגיה. בשתי החממות של טרנדליינס מועסקים 39 עובדים, ועוד כ–200 עובדים מועסקים בחברות הבנות".

איך מחולקים הרווחים עם המשקיעים מהציבור?

"כמו כל חברה רגילה. הדירקטוריון מחליט כמה מהרווחים יחולקו כדיווידנד וכמה יישאר ככרית נזילות למען השקעות עתידיות".

בעבר נסחרו בבורסה הישראלית כמה קרנות סיכון. רובן נכשלו, כמו גרין של יצחק תשובה, ותעוזה. נראה שהמודל הזה לא כל כך עבד בישראל והמשקיעים בו הפסידו. זאת הסיבה שלא גייסתם הון בתל אביב?

"אכן, חממות וקרנות הון־סיכון לא תיפקדו היטב בבורסה בישראל. לכמה מהן היה חוב גדול שנלקח עוד לפני שהן הציגו רווחים. חממה אינה עסק קל. הגיוס בבורסה של סינגפור נועד לאפשר לנו להשקיע עוד כסף בחברות המוחזקות, ולהתרחב בזירה הבינלאומית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#