"קרנות הריט החדשות יאפשרו למשקיעים להיחשף לנדל"ן למגורים - כהשקעה בקרן נזילה"

ועדת הרפורמות הכניסה כמה שינויים ב"חוק הריטים" לקראת הקריאה השנייה והשלישית בעוד כשבועיים ■ בין היתר, הוחלט על דחייה במועד תשלום מס שבח גם לקרנות קיימות, ופטור ממע"מ במקרה של רכישת נכסים מגופים פרטיים

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

ועדת הרפורמות, בראשותו של ח"כ אלי כהן (כולנו), החליטה על שורה של שינויים ב"חוק הריטים" החדש, לקראת הקריאה השנייה והשלישית המתוכננות בעוד כשבועיים. בין היתר, הוועדה הרחיבה את הטבת המס שתוענק לקרנות ריט חדשות גם לאלו הקיימות. הטבת המס קובעת דחייה בתשלום מס שבח (מס המוטל על רווח שנבע ממכירת נדל"ן) עד למימוש המניות בקרן, וזאת במקרה של מכירת נכנסים לקרן תמורת הקצאת מניות.

עוד הוחלט במסגרת השינויים כי קרנות ריט יהיו פטורות ממע"מ במקרה של רכישת נכסים מגופים פרטיים, וכן שקרנות ריט יוכלו לרכוש איגודי מקרקעין, ולא רק נכסים. שינוי נוסף מתייחס לסעיף בחוק שהתיר את קיומם של בעלי שליטה בקרנות הריט החדשות עד לתקופה של 5 שנים. השינוי שהוכנס בניסוח הסופי קובע שקרנות חדשות שלא ישלימו את הירידה משליטה בתקופה שנקבעה יידרשו להחזיר את כלל הטבות המס.

דיור שיכון דירות דירה ראשון לציון
דירות בראשון לציון. עד עתה הוקמו בארץ שתי קרנות ריט בלבד, שעוסקות בתחום הנדל"ן המניב המסחריצילום: ניר שמול

קרן ריט (REIT – Real Estate Investment Trusts) היא קרן השקעה בנדל"ן. מדובר במכשיר פיננסי שהועתק מארה"ב, הכפוף לכללי רגולציה נוקשים, אך גם מעניק למשקיעים מספר הטבות. לפי כללי הרגולציה, קרן ריט מחויבת להיסחר בבורסה; להתנהל ללא בעל שליטה מוגדר; היא מוגבלת בשיעור מינוף של עד 60%; וחייבת לחלק 90% מהרווח לפחות כדיווידנד. אם מתקיימים תנאים אלו - החברה פטורה מתשלום מס חברות, כך שיותר רווחים יכולים להגיע לכיסי המשקיעים.

חוק הריטים המקורי נחקק כבר ב-2005. עם זאת, עד עתה הוקמו בארץ שתי קרנות ריט בלבד, שעוסקות בתחום הנדל"ן המניב המסחרי (בנייני משרדים, שטחי מסחר, קניונים וכו'), ולא בתחום הנדל"ן למגורים. התיקון החדש אמור לעודד הקמה של קרנות ריט שיתמחו בדיור להשכרה לטווח ארוך, וזאת כחלק מהמאמצים לפתרון בעיית הדיור.

בשונה מהעולם המערבי, שבו לקרנות ריט חלק מרכזי בשוק השכירות למגורים, שוק השכירות בישראל מבוסס על משקיעים פרטיים, שרוכשים דירות ומשכירים אותן. יוזמי התיקון מקווים שמשקיעים פרטיים, שמהווים גורם מרכזי בשוק הדירות (נתח של 20%-30% מהעסקות), ישקיעו בקרנות הריט במקום בדירות. זאת לנוכח הסיכון הנמוך יותר בקרנות, הפיזור, והעובדה שמדובר בהשקעה בנדל"ן ללא צורך בתפעול ותחזוקה. במקביל, יוזמי התיקון מקווים כי הגופים המוסדיים (חברות הביטוח וקרנות הפנסיה), שאינם מושקעים כיום במגורים בישראל, יוכלו להשקיע בדיור להשכרה באמצעות הקרנות.

"השינויים בחוק יאפשרו לקרנות ריט להשקיע גם בנכסים מניבים למגורים, אפשרות שאינה קיימת היום. הרעיון הוא שקרנות הריט החדשות יפתחו לציבור אפשרות להיחשף לנדל"ן מניב למגורים, לא ברמת הדירה הבודדת להשקעה, אלא כהשקעה בקרן סחירה ונזילה. אנחנו מקווים שהקרנות החדשות יסייעו למשקיעים ליהנות מיתרונות המס ולהוריד את נטל הטיפול השוטף בהשכרת הדירות", הדגיש ח"כ כהן.

חלק מהשינויים ב"חוק הריטים" הוכנסו בחלץ קרנות הריט הקיימות – ריט 1 וסלע נדל"ן. לפני כשבועיים שיגרו שתי הקרנות מכתב לכהן, בו טענו שהתיקון לחוק הריטים מעניק הטבות נרחבות לטייקונים על חשבון הציבור ופוגע בקרנות הקיימות. בין היתר, בקרנות התנגדו לסעיף שהתיר את קיומם של בעלי שליטה בקרנות הריט החדשות לתקופה של 5 שנים ממועד הנפקת הקרן; וכן לסעיף שקבע הטבות מיסוי לקרנות החדשות (בנוגע למס השבח), שקיפח לטענתן את אלו הקיימות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker