בנק הפועלים נגד כחלון: "האם הוא לא רוצה שיהיו בנקים בישראל? סכנה לפגיעה בלקוחות" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק הפועלים נגד כחלון: "האם הוא לא רוצה שיהיו בנקים בישראל? סכנה לפגיעה בלקוחות"

נציגי הבנק הופיעו היום בשימוע בוועדת שטרום - וטענו כי "עבודת הוועדה שטחית, לא כוללת ניתוחים ובדיקות עדכניות ומבוססת על נתונים היסטוריים ולא רלוונטיים"

12תגובות

בנק הפועלים הופיע היום (ב') בשימוע בפני ועדת שטרום להגברת תחרות בשוק האשראי הצרכני והשמיע את טענותיו. מטעם הפועלים, הופיעו בפני הוועדה אריק פינטו, ממלא מקום המנכ"ל וסמנכ"ל תפעול, ידין ענתבי, משנה למנכ"ל בנק הפועלים וממונה על החטיבה הפיננסית (CFO), וכן יועצים חיצוניים: שלומי פריזט - לשעבר הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים וחבר ועדות טרכטנברג וזקן; חורחה פדילה ומיגל דה לה מנו מחברת קומפאס לקסקון; טל מופקדי ורועי שלם מחברת נומריקס; עו"ד צביקה אגמון.

נציגי הפועלים טענו כי "המלצות הוועדה נכתבו מראש - הן מופיעות שחור על גבי לבן במצע מפלגת 'כולנו', בהסכם הקואליציוני שנחתם לאחר הבחירות ובכתב המינוי של הוועדה, כמו גם בהתבטאויות חבריה בתקשורת. ניתן לראות כי מדובר ב'משחק מכור מראש' - וכי הוועדה שימשה רק כחותמת גומי. זו ועדה מקצועית לכאורה שנותנת הכשר לאג'נדה פוליטית".

לדבריהם, "עבודת הוועדה שטחית, לא כוללת ניתוחים ובדיקות עדכניות ומבוססת על נתונים היסטוריים ולא רלוונטיים. הוועדה ביססה את המלצותיה על תשתית עובדתית מגמתית וחלקית. בדרך, התעלמה הוועדה בצורה מניפולטיבית מכל נתון שלא שירת את התזה שלה ובחרה להציג רק נתונים לא עדכניים שמועילים ליעד שסימנה מראש. בנושא יעילות הבנקים, למשל, יש שימוש בנתונים לגבי השנים 2011-2009 כדי להוכיח את התזה כי הבנקים אינם יעילים - והתעלמות מנתונים עדכניים מהשנים 2014-2012 המראים שיפור ביעילות הבנקים".

כמו כן, ציינו נציגי הפועלים כי "מחירי האשראי בישראל נמוכים בכל השוואה עולמית, מרווחי הריביות בישראל הם סבירים ותואמים את המצוי בעולם ורווחיות הבנקים אינה חריגה (כך עולה ממחקר של מקינזי שהזמין משרד האוצר). הוועדה לא הציגה או ביצעה שום השוואה של המחירים בישראל עם העולם, ולא מראה שהמחירים בארץ גבוהים, כך שלא ברור על אילו נתונים היא מתבססת, מלבד נתונים שהציגה מתוך מחקר שמתבסס על נתונים משנות ה-90 של המאה הקודמת".

ידין ענתבי, משנה למנכ"ל בנק הפועלים וממונה על החטיבה הפיננסית
עופר וקנין

"אין בנמצא מדינה מפותחת האוסרת על בנק להיות בעלים של חברת אשראי או האוסרת עליו להנפיק כרטיסי אשראי", ציינו נציגי הבנק. "ישנן שתי מדינות בלבד ברחבי העולם בהן יש איסור על הנפקה - כף ורדה ואנגולה. ולא בכדי, שכן כרטיס אשראי הוא בראש ובראשונה אמצעי תשלום וחלק אינטגרלי מהשירותים אותו נותן הבנק ללקוחותיו".

לטענתם, "המהלך יוביל לכך שעלות האשראי תעלה, מסגרות האשראי יקטנו ויתייקרו (כך עולה מבדיקת מומחים כלכליים חיצוניים). כיום היקף מסגרות האשראי הבנקאיות שהבנקים מעמידים הוא 115 מיליארד שקל בשנה. אין יכולת לחברות כרטיסי האשראי ללא גב בנקאי להעמיד סכומים כאלו ולכן הן ייאלצו להקטין את המסגרות, ובנוסף כדי לממן את מסגרות האשראי המוקטנות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, (כ-50 מיליארד שקל) חברות האשראי תידרשנה לגייס חוב בעלות גבוהה שעלותו תגולגל על הלקוחות".

בהפועלים הסבירו כי "היום נהנה הצרכן הישראלי מכרטיסי 'חיוב נדחה' המעניקים לצרכן אשראי ממוצע של 18 יום בלי עלות, מקלים על ההתנהלות הפיננסית ומאפשרים להתאים הכנסות ולהוצאות. כמו כן נפוצה האפשרות לשלם מספר תשלומים ללא ריבית. השירותים הללו ייעלמו מהשוק לרעת הצרכנים, בדגש על אוכלוסיות חלשות. השוק יהפוך מבוסס על כרטיסי דביט לחיוב מיידי או כרטיסי קרדיט יקרים מאד. דרור שטרום בהופעתו בכנסת בשבוע שעבר אמר: 'הלקוח יוכל לבחור בין דביט לקרדיט לפי מצב החשבון'"

בהפועלים סבורים כי "ציטוט מתוך עמדת המיעוט של בנקי ישראל בהמלצות הביניים של הוועדה כי חברות כרטיסי האשראי המופרדות יעדיפו להקצות אשראי ללקוחות חזקים מבחינה כלכלית בשל העדר מקורות מימון. בהיעדר אלטרנטיבה בשל איסור ההנפקה על הבנקים, ייפגעו לקוחות חלשים: צעירים, סטודנטים, אזרחים ותיקים, מגזר ערבי וחרדי, עולים חדשים".

בנוסף לכך, מציינים בהפועלים כי "הוועדה מתעלמת לחלוטין מהעובדה שבחלק מהנושאים בהם היא רוצה לטפל השוק עומד לפני שינוי דרמטי. כך, למשל, חוק נתוני אשראי, תעודת זהות בנקאית, פתיחת פלטפורמות הלוואה אינטרנטיות והמהפכה הטכנולוגית. אלו יובילו ללא התערבות לשינוי בשוק בכיוון של הגדלת תחרות. אמירות עקביות של שר האוצר כנגד הבנקים שוחקות את האמון במערכת הבנקאית.

למשל, אמירתו בשבוע שעבר כי 'בעוד עשר שנים הבנקים ייעלמו'. מדובר באמירה מסוכנת היוצרת אווירה מתלהמת הפוגעת לא רק בבנקים, אלא בכלכלה הישראלית. זוהי אמירה חסרת אחריות מצד שר אוצר - האם שר האוצר באמת מעונין שלא יהיו בנקים בישראל? האם הוא מבין את המשמעות של מדינה מודרנית ללא מערכת בנקאית חזקה ויציבה? כל העולם המערבי עוסק כעת בשאלה האם דויטשה בנק ישרוד - האם זה מה ששר האוצר רוצה שיקרה בישראל? ועדת הבדיקה הממשלתית שתוקם בעוד כמה שנים תצטרך להתייחס לוועדת שטרום כאחד הגורמים שהביאו להרס המערכת הבנקאית בישראל ולפגיעה בלקוחות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#