משבר 2016: מה מפחיד את המשקיעים – והיכן מסתתרים הברבורים השחורים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משבר 2016: מה מפחיד את המשקיעים – והיכן מסתתרים הברבורים השחורים

התנודתיות העזה בבורסות העולם מאז תחילת 2016 משקפת חששות כבדים מקריסה פיננסית וממשבר גלובלי חדש 
- ונראה כי המשקיעים אינם בטוחים מהיכן תיפתח הרעה

5תגובות

באמצע ספטמבר 2008 הטפטוף נהפך למבול. בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, מהמוסדות הוותיקים והגדולים בוול סטריט, קרס ממש בן לילה על רקע החשיפה העצומה שלו לאג"ח המפוקפקות שהתבססו על משכנתאות סאבפריים.

התוצאה היתה קשה. שוק המניות קרס בימים הבאים, וכל התאוששות קלה הסתיימה בקריסה נוספת. כך, מהשיא של קיץ 2007 ועד אמצע מארס 2009 איבד מדד  S&P 500, שעוקב אחר השינויים במחירי מניותיהן של 500 החברות הציבוריות הגדולות בארה"ב — יותר מ–56% משוויו. המפולת הזאת גרמה לנזק עצום לחוסכים ולמשקיעים ולאחריה שקעה הכלכלה האמריקאית — הכלכלה הגדולה בעולם — למשבר קשה, שגרר את כל העולם המערבי למיתון.

סוחרים בוול סטריט בסוף 2008
אי־פי

ואולם זה לא התחיל כך. סימני המשבר התחילו להופיע בשלהי הקיץ של 2007. אז התחילו המדדים המובילים בארה"ב לאבד גובה, ועמם גם המדדים במקומות אחרים, בהם בישראל. זאת, לאחר ש–S&P 500 השלים עד אז עלייה ממושכת, שבה חצה את השיאים שרשם ערב פיצוץ בועת הדוט.קום.

האוויר לא השתחרר בבת אחת. עד סתיו 2008 הספיק S&P 500 להידרדר בכ–20%, אבל כלכלנים, עיתונאים ומנהלי השקעות המשיכו להתווכח בשאלה אם המשבר נמצא כאן כדי להישאר — או שמא מדובר בירידה זמנית שיוצרת הזדמנות לקנות מניות במחירי סוף העונה.

הצל של 2008 מרחף מעל כל דיון בטלטלה הנוכחית בשווקים. כלכלנים ומנהלי השקעות מדגישים כי יש הבדלים רבים ומהותיים בין אז להיום וכי האיומים הנוכחיים שונים בתכלית. ואולם יש גם כמה נקודות דמיון. בינתיים, הפחד ממשבר עולמי חדש מרעיד את השווקים, והתנודות היומיות כלפי מעלה ומטה נהפכות לחריפות יותר ויותר ומעידות על עצבנות רבה.

ביום רביעי שעבר, למשל, המסחר בבורסה בתל אביב הסתיים בעליות קלות — אבל ביום חמישי מדד ת"א 100 קרס שוב, יחד עם בורסות אירופה, הפעם בשיעור חד במיוחד של 2.8%. כתוצאה מכך המדד סיים את שבוע המסחר בירידה של יותר מ–5%, והשלים נפילה של יותר מ–10% מתחילת השנה. ביום שישי התאוששו הבורסות באירופה ובארה"ב, ומדדי המניות המובילים שם עלו, יחד עם זינוק במחיר הנפט ובמניות הבנקים. עם זאת, לא ברור אם צפוי שינוי מגמה, ורבים מהכלכלנים מעריכים כי התנודתיות והעצבנות ימשיכו ללוות את הבורסות גם בעתיד הנראה לעין.

ממה בדיוק חוששים כיום המשקיעים, ובמה שונים ודומים החששות האלה ל–2008? הנה כמה דוגמאות.

1.סין: שילוב של האטה וחוסר אמון

בעניין אחד לאיש אין ספק: לאחר שנים שבהן צמחה בקצב אדיר של 9%–10% בשנה, הכלכלה הסינית הורידה הילוך. היא ממשיכה אמנם להתרחב במהירות גבוהה יחסית למדינות המערב, אבל לאט בהרבה מבעבר. עם זאת, בקרב הכלכלנים, המשקיעים ואנשי שוק ההון יש מחלוקת בנוגע לעוצמה של ההאטה בצמיחה של סין ולמידת ההשפעה שלה על שאר העולם.

המחלוקת הזאת מוחרפת בשל חוסר האמון הגובר בנוגע לנתוני המקרו הרשמיים שמפרסם הממשל הסיני ובשל הקושי לעקוב אחר התהליכים שעוברים על הכלכלה הסינית. גם המעורבות הממשלתית הגבוהה בכלכלה הסינית עצמה ובנעשה בשווקים הפיננסיים לא תורמת לאמון של המשקיעים.

אביבית מנה קליל, מנכ"לית
אופנהיימר
דודו בכר

מוקד אחד של חוסר אמון הוא הדעה הרווחת בקרב משקיעים וכלכלנים, שלפיה הממשל הסיני פשוט מזייף את נתוני הצמיחה. לפי הנתונים הרשמיים, הכלכלה הסינית צמחה ב–6.9% ב–2015. זהו אמנם שיעור נמוך בהרבה משיעור הצמיחה של סין בשנים האחרונות, אבל יש מי שסבורים שאם הנתון הזה משקף את המציאות, ייתכן שהכלכלה הסינית בכל זאת תצליח לייצר מספיק ביקושים כדי לתמוך בשוקי הסחורות והאנרגיה בשנים הקרובות. ואולם אם הנתונים האלה אינם נכונים והצמיחה אטית בהרבה, המצב עשוי להיות חמור במיוחד.

המוקד השני הוא התנודות החדות בבורסות בסין. בניגוד לבורסות המערב, הבורסות הסיניות מושתתות בעיקר על משקיעים פרטיים קטנים, שמנסים להשיג רווח מהיר בכספי חסכונותיהם — ולא על גופים מוסדיים, שמנתבים כספי ציבור באמצעות מנהלים מקצועיים. במערב גם נשמעו האשמות שלפיהן הממשל הסיני מעודד את האזרחים לנהור לבורסה באמצעות כלי התקשורת הנשלטים על ידו.

ב–2015 ראינו בועת מניות אדירה מתנפחת בבורסות הסיניות, ואז קריסה אדירת ממדים, שלוותה בהתאוששות קלה. העובדה שהבורסות בסין מנותקות כמעט לגמרי מבורסות המערב גרמה לכך שהנפילות בסין בתחילת 2016, שבישרו על הנפילות בבורסות המערב בשבועות האחרונים, נתפשו בתחילה כעניין סיני מקומי. אלא שלאחר הצמיחה של השנים האחרונות, ההשפעה של סין על הכלכלה העולמית, ובעיקר על שוקי הסחורות והאנרגיה, משמעותית. כשהנפילות נמשכו, הפחד חילחל למערב.

2. מלחמות הנפט בין ארה"ב לסעודיה

בעוד שסין, השוק המתעורר הגדול והחשוב בעולם, חווה האטה, הצניחה של מחיר הנפט הכתה בעוצמה במפיקות נפט גדולות כמו רוסיה וברזיל, שנהפכו משווקים שמושכים קדימה את הצמיחה העולמית לשווקים השרויים במשבר עמוק.

מסכים אדומים בבורסה (אילוסטרציה)
אי־פי

"מחיר הנפט נמוך מאוד. יש בכך יתרונות מבחינת הכלכלה והצרכנים, אבל גם חסרונות גדולים, שיכולים לגרום לתזוזות במעגל השני, השלישי והרביעי", אומרת אביבית מנה־קליל, מנכ"לית משותפת של בית ההשקעות אופנהיימר ישראל.

האיום המשמעותי ביותר בעקבות נפילת מחיר הנפט על השווקים בארה"ב ובאירופה נובע מכך שחברות רבות במגזר האנרגיה, ובעיקר המפיקות האמריקאיות, התמנפו מאוד בשל ההנחה שהמחיר יישאר גבוה ואף יעלה. קריסת החברות האלה, שברמות המחיר הנוכחיות סובלות ממחנק פיננסי, עלולה לפגוע קשות הן בבעלי האג"ח שהן הנפיקו בהיקפים עצומים, והן בבנקים שהלוו להן כסף רב.

ההאטה בסין משפיעה גם היא על הירידה בביקוש לנפט, שנשען בשנים האחרונות על הביקוש הגבוה לאנרגיה בענקית המתעוררת, כפי שהיא משפיעה על שוקי הסחורות בכלל. ואולם מומחים שעוקבים אחר שוק האנרגיה מייחסים את הצניחה במחיר בעיקר לשינויים האדירים שעברו דווקא על צד ההיצע בשנים האחרונות, ולא להתמתנות בביקושים. גם פעילות מוגברת של ספקולנטים בשוקי הסחורות, החוזים העתידיים וקרנות הסל משפיעה על מחירו של הנוזל שכונה פעם "הזהב השחור".

השינוי המשמעותי ביותר בשוק קשור לעלייתה של ארה"ב כיצואנית מובילה של נפט, בזכות טכנולוגיות הפראקינג והקידוח האופקי. ארה"ב הגבירה את קצב ההפקה, השתוותה מבחינת נתח השוק שלה לסעודיה ואף עקפה אותה לפי מדדים מסוימים. הממשלה הסעודית, ששולטת בהפקת הנפט במדינה, החליטה ככל הנראה לשבור את הכלים. לאחר שנים ארוכות שבהן ויסתה באופן מלאכותי את התפוקה כדי לשמור על מחיר הנפט גבוה — החליטה בסוף 2014 לתת לעודף כושר הייצור וההיצע למוטט את המחיר.

ההערכות הן שסעודיה ניסתה להשיג בכך לפחות שתי מטרות בו־זמנית: להכות בחברות הפראקינג האמריקאיות הקטנות, שיתקשו לשרוד עם מחירי נפט נמוכים; ולפגוע באויבת הגדולה, איראן, שעמדה לחזור לשוק הנפט לאחר הסרת הסנקציות.

ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות בכיר בבית ההשקעות איי.בי.איי

התגובה הסעודית, או ליתר דיוק העובדה שסעודיה, לראשונה זה שנים, לא הגיבה באופן כלשהו לנוכח המחיר הצונח, גילגלה כדור שלג שמסכן מגוון מגזרים ומדינות — וגם את סעודיה עצמה.

המשקיעים בעולם גם רואים במחיר הנפט הקורס ביטוי לחולשת הכלכלה העולמית ולמידת החששות ממיתון עולמי. כך, לא רק שמחירה של חבית נפט בשווקים נמוך מאוד באחרונה, הוא גם תנודתי מאוד — ולתנודות האלה יש קשר הדוק לתנודות בשווקים. הזינוק של 11% במחיר הנפט ביום שישי, למשל, עקב הצהרות סעודיה בנוגע לכוונה להגביל שוב את התפוקה, תרם כנראה לזינוק של כ–2% במדד S&P 500 ביום שישי.

3. חשיפת הבנקים לנפט ולסחורות

לרעידה של שוקי ההון בשבוע שעבר תרמו בעיקר כמה מניות בנקים שצנחו בחדות, ובהן אלה של דויטשה בנק הגרמני וסוסייטה ז'נרל הצרפתי. "באחרונה שוב גבר החשש ליציבות הבנקים האירופיים, שהרבה יותר ממונפים מהבנקים האמריקאיים", אומרת מנה־קליל. "יש חשש שהבנקים חשופים מאוד לענף האנרגיה".

"עד כה דיברנו על הבעיות בסין והחולשה בשוקי הסחורות והאנרגיה", אומר ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות בכיר בבית ההשקעות אי.בי.אי. "כעת זה מגיע לבנקים. בשוקי ההון הסתכלו על דוישטה בנק, שגם כך היה אחד מהבנקים עם הלימות ההון הנמוכה באירופה, והחלו להטיל ספק ביציבותו. הבנקים הם היצורים הממונפים ביותר בבורסה. היציבות שלהם מבוססת על אמון, וכשמסמנים בנק שיש חשש ליציבותו, זה מחריף את מצבו עוד יותר.

"דויטשה בנק הצהיר בדו"חות האחרונים שלו על מחיקות שמבוססות על כמות גדולה של הלוואות למגזר הסחורות. הידיעות על החשיפה שלו לתחום הזה התפשטו מהר במעגלים הפיננסיים, וזה התגלגל במהירות. יש עוד כמה בנקים אירופיים עם הון עצמי נמוך שיש להם הלוואות פחות טובות מלבנקים אחרים. שתי דוגמאות בולטות הן קרדיט סוויס השווייצי ויוניקרדיט האיטלקי.

"הבנקים קשורים זה לזה דרך הלוואות הדדיות, וייתכן שהגענו למצב שבו אנחנו קרובים לאיזושהי הצהרה או התערבות של ה–ECB, הבנק המרכזי האירופי — או אפילו ממשלת גרמניה — שינסו להחזיר את האמון. אבל קשה לעשות זאת בהצהרות בלבד. נראה שהתנודתיות כאן כדי להישאר".

4. חשש לרווחים 
של החברות

רווחי החברות בארה"ב ובמקומות אחרים צמחו בעולם בקצב נאה בשנים האחרונות. הם נשענו על ההתאוששות היחסית של המשק האמריקאי, על היצוא לסין ועל צמיחה בשווקים המתעוררים. ואולם בחודשים האחרונים נראה שבמקרים רבים הצמיחה הזאת מיצתה את עצמה, והירידה החלה. הצמיחה ברווחי החברות היא הדלק שמניע את שוקי המניות. חברות שהכנסותיהן ורווחיהן אינם צומחים מקבלות תמחור נמוך יותר.

הקושי של החברות לצמוח נובע מכך שרבים ממנועי הצמיחה של העולם יצאו מכלל פעולה. סין נעצרת, משקי המערב תקועים במקום, והריבית הנמוכה כבר לא יכולה לרדת יותר. רווחי היצואניות בארה"ב נפגעים גם מהדולר שהתחזק בתקופה האחרונה מול היורו והין בשל הציפייה להעלאות ריבית בארה"ב, שבאחרונה התמתנו.

"אנחנו נמשיך לראות האטה בצמיחה בסין", אומר קוטישטנו, "גם שווקים מתעוררים אחרים כמו ברזיל ורוסיה, שווקים מתעוררים גדולים, שהיו אמורים לצמוח ב–5%–6% במצב רגיל, נמצאים במיתון בגלל התלות הגדולה בנפט. זה מצב קיצון שגורם להאטה גלובלית.

"מה שנשאר זה צמיחה שברירית בארה"ב וצמיחה אפסית באירופה וביפן. כשאין צמיחה בעולם, החברות מתקשות להגדיל את ההכנסות והרווחיות — בניגוד לצמיחה בפרמטרים האלה שראינו ב–2009–2015".

מנה־קליל מוסיפה: "כדי להבין לאן הדברים הולכים, כדאי להסתכל על הקצב הכללי של הצמיחה העולמית, על השילוב בין המדינות המפותחות למתפתחות. ביום שישי שעבר פורסמו נתוני תעסוקה בארה"ב, שאיכזבו. היתה כבר הרגשה שהאמריקאים על הסוס — והנה פתאום ראינו בלימה. מצד שני, השכר הממוצע עלה. באופן כללי המשק האמריקאי לא מתאושש בקצב הרצוי ולא עומד בציפיות. השילוב בין התפקוד שלו לתפקוד של השווקים המתעוררים יבהיר בתקופה הקרובה אם אנחנו בדרך להאטה עולמית".

5. האי־ודאות והזיכרון מ–2008

למרות השוני בגורמים לתנודות הנוכחיות לעומת 2008, הדמיון ניכר באופן מובהק במקום אחד: בראשם של המשקיעים. זיכרון המפולת האדירה ההיא עדיין טרי במוחם של רבים.

גם כאן, יש בעיה של אמון. רק מעטים ידעו לומר ערב המשבר של 2008 שהכלכלה העולמית, בעיקר במדינות המערב, חולה והולכת לקראת מיתון ממושך. רוב המומחים סברו שהכלכלה העולמית והשווקים יציבים, שלמשקים המתעוררים צפוייים עוד עשורים של צמיחה ושהגאות תימשך. מעטים הזהירו אז מקריסה מתקרבת, ורובם זכו לתגובות מבטלות וביקורת עזה על הפסימיות שלהם.

אחד מהם היה נסים טאלב, אקדמאי ומחבר ספרים עם רקע כסוחר ניירות ערך. טאלב פירסם ממש ערב המשבר ספר שבו הציג לעולם ההשקעות את המונח "ברבור שחור". המונח הזה, שמכוון לתגובת ההפתעה שנלווית להיתקלות בתופעות נדירות — כמו ברבורים שחורים — שימש את טאלב כדי להסביר כיצד ומדוע המשקיעים אינם מייחסים חשיבות לאירועים נדירים, אף שאלה מתרחשים לעתים והשפעתם על השווקים עשויה להיות עצומה.

הטיעונים בספר, וגם עיתוי פרסומו, הפכו אותו לרב מכר. טאלב נהפך לכוכב תקשורת ומרואיין מבוקש, והמונח "ברבור שחור" נהפך לשגור בקרב כלכלנים ומשקיעים. במידה רבה נראה שהמשקיעים חוששים כיום, בעקבות הקריסה של 2008, מהופעתו של "ברבור שחור" חדש — לא מהסיכונים שהם רואים מול העיניים (ההאטה בסין, ירידת מחיר הנפט ואפילו בעיית היציבות של הבנקים) אלא ממשהו שעדיין לא ראינו כמוהו.

"יותר מהחשש מכל הגורמים הגלויים, יש חשש מהלא נודע", אומרת מנה־קליל. "אנחנו רואים את מדד VIX, 'מדד הפחד', מטפס, אנחנו מרגישים את הפחד במספרים. ב–2008 דיברנו על החשיפות לשוק הנדל"ן, אז לא היו מספרים דרמטיים. כשבדקו את החשיפה למשכנתאות, בהתחלה המספרים לא היו גבוהים, ואמרו שזו סתם בהלה בשוק. רק אחר כך התבררו ממדי המפולת. אנשים עדיין זוכרים את החוויות של 2008 וחוששים שאולי גם כאן רב הנסתר על הגלוי ויש גורמי סיכון שלא ניתן כרגע לכמת, שמסתתרים, אבל יתבהרו בהמשך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#