פסגות חויבה לחשוף נתונים על קופות גמל של עמיתים שנותק עמם הקשר

ההחלטה ניתנה במסגרת תביעה ייצוגית על סך 3.8 מיליארד שקל שהוגשה נגד בית ההשקעות לפני שנה ■ שופטת בית המשפט המחוזי: "שוכנעתי כי חשיפת הנתונים רלוונטית לתיק"

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שלי אפלברג
שלי אפלברג

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, , חייבה שלשום את בית ההשקעות פסגות לחשוף נתונים על חשבונות רדומים של עמיתים שעמם נותק הקשר. החלטת השופטת אלמגור התקבלה במסגרת תביעה ייצוגית על סך של 3.8 מיליארד שקל שהוגשה נגד פסגות במארס 2015.

ב-2012 הגישה לילי לוי, באמצעות עו"ד אבי סטוקהולם־כהן ממשרדו, סטוקהולם־כהן ושות', בקשה לייצוגית נגד בית ההשקעות, בטענה שבקופות הגמל והפנסיה של פסגות לא עושים מאמץ סביר לאתר מוטבים ויורשים של עמיתים כדי שיוכלו לקבל הכספים המגיעים להם. בבקשה טענה לוי כי כחמש שנים לאחר מות אמה גילתה בדרך מקרית כי לאמה היה חשבון בקופת הגמל גדיש שנמכרה ב-2008 לפסגות.

לדבריה, כשטילפנה לפסגות, התבקשה להקיש את מספר תעודת הזהות של אמה, אבל כשעשתה זאת, הודיע לה המענה הממוחשב כי מספר תעודת הזהות אינו נכון. עוד טענה לוי כי בית ההשקעות לא השתדל ליידע אותה על הכספים כפי שנדרש ממנו, ועשה בדיוק ההיפך, כשנקט פעולות יזומות של ניתוק קשר והקשה עליה ועל פונים נוספים לקבל מידע בסיסי אודות חשבונות העמית שנפטר.

לוי העריכה כי הכספים שמנהל פסגות לעמיתים שניתק עמם קשר - מוטבים ויורשים - מסתכמים ב-3.12 מיליארד שקל. כמו כן, תבעה לוי פיצוי של 625 מיליון שקל בגין נטילת החופש והשליטה בכספים, 75 מיליון שקל בגין דמי ניהול שגבתה פסגות מעמיתים שעמם אבד הקשר, ו-21 מיליון שקל בגין גביית דמי ניהול ואי מתן שירותים.

בית פסגותצילום: תומר אפלבאום

מאז אושרה התביעה כייצוגית, ביקש עו"ד סטוקהולם פרטים כדי לכמת את הנזק. הוא דרש מפסגות לחשוף בפניו את מספר העמיתים שעמם נותק הקשר, עמיתים שנודע על פטירתם, המועד האחרון בו ניתנה ההוראה לפעול בחשבון, פרטי המוטבים והחשבונות וכן יתרת הכספים שהותירו אחריהם.

בית המשפט דחה את טענת פסגות כי מדובר בפרטים שחל עליהם חיסיון. כמו כן דחה בית המשפט את הטענה של הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, דורית סלינגר, כי החוק אוסר עליה למסור פרטים המופיעים בדו"ח שמסר לה פסגות בעניין ב-2013; על כל פנים, פסגות יוכל למסור את המידע ללא כל קושי, מכיוון שאינפורמציה שאותה הורה בית המשפט לגלות לתובעת, מרוכזת בדו"ח מיוחד זה שסלינגר הורתה לפסגות להגיש לעיונה - אלא אם כן פסגות יחליט לפנות לבית המשפט העליון. ל-TheMarker נודע כי פשרה בסכום של 15-10 מיליון שקל בלבד, שהוצעה לתובעים, נדחתה.

"אינטרס ציבורי מובהק"

בהחלטתה כתבה השופטת: "שוכנעתי כי הנתונים רלוונטיים לתיק, הן לצורך כימות הנזק והן לצורך הוכחתם של יתרת הרכיבים בעילות הנטענות. החיסיון, גם אם נכיר בו, הוא יחסי ולא מוחלט, והיקפו נתון לשיקול דעת ביהמ"ש. הכף נוטה אל גילוי הראיה לצורך התחקות אחר האמת ועשיית צדק... מדובר בתובענה ייצוגית שבבירורה טמון אינטרס ציבורי מובהק, והבקשה לאישורה כבר התקבלה".

השופטת הזכירה בהחלטתה כי בחוזר שהופץ לגופים המוסדיים שפירסם אגף שוק ההון במאי 2007, נקבע הרף התחתון של המידע שעל גוף מוסדי להעמיד באמצעות אתר האינטרנט לרשות הציבור. בין השאר, נקבע כי עליו לפרסם מידע בדבר כספים ללא דורש, כך שיש חשיבות בגילוי מידע כזה.

סטוקהולם אמר בתגובה: "אחד הנושאים המעניינים בהחלטה הוא דווקא העמדה הבעייתית והבלתי־מתקבלת על הדעת של הממונה על הביטוח שהבהירה כי היא מנועה במסגרת הליך אזרחי מגילוי מידע שהובא אליה. במקרה הנוכחי, מדובר היה במידע שהוא מטבעו פומבי, ושנועד לסייע בחידוש הקשר עם חוסכים מנותקי קשר.

"יש צורך ממשי בשינוי חקיקתי דחוף, הואיל והמניעה הגורפת של הרגולטורית מחשיפת מידע שהתקבל אצלה בכל הליך אזרחי, למעשה, חושפת חולשה של גוף הפיקוח על הביטוח. כל עוד לא יהיה שינוי בחוק, הממונה לא תוכל להיות גורם אכיפתי אפקטיבי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker