OECD: יש להתאים את גיל הפרישה של נשים בישראל לזה של גברים

בדו"ח שפירסם הארגון נטען כי המהלך יפחית את הסיכון לעוני בקרב נשים מבוגרות ■ מהדו"ח עולה גם כי יחס התחלופה בפנסיה בישראל הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD

אסא ששון
אסא ששון

היחס בין השכר האחרון של גמלאי בישראל לגמלת הפנסיה החודשית המוקצבת לו מהממשלה (יחס התחלופה) הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD - כך עולה מנתוני הדו"ח שפירסם הבוקר ארגון ה-OECD, הסוקר את כלכלת ישראל ב-2015. חשוב לציין כי בישראל, הגמלה מהביטוח הלאומי היא רק שכבה אחת בחיסכון הפנסיוני. מלבדה ישנה שכבה נוספת של חיסכון פנסיוני חובה.

יחס התחלופה בישראל עומד על 23.5%, בעוד שבמדינות ה-OECD הוא מגיע לכ-63.9%. אולם כאשר בוחנים את כלל החיסכון הפנסיוני, כלומר הכסף שמתקבל מהמדינה והחיסכון הפרטי יחד, מתברר כי יחס התחלופה בישראל עומד על 85.7%, בעוד שבמדינות ה-OECD היחס עומד על 89.8%. בדו"ח ציינו עוד כי מי שבדרך כלל נשענים רק על תשלומי הביטוח הלאומי הן אותן אוכלוסיות חלשות, אשר לרוב אין להם עוד חיסכון פנסיוני כלשהוא.

ירקות
היחס בין השכר האחרון של גמלאי בישראל לגמלת הפנסיה החודשית (יחס התחלופה) הוא מהנמוכים במדינות ה-OECDצילום: תומר אפלבאום

בדו"ח התייחסו גם להטבות המס בחיסכון הפנסיוני. סך הטבות המס על החיסכון הפנסיוני בשכבה השנייה הסתכם בשנת 2014  ב-1.1% מהתמ"ג. על פי הדו"ח, הטבות אלו מגדילות את הפערים בין העשירונים. בעוד שהעשירונים הנמוכים לא מצליחים לחסוך ולכן לא נהנים מהטבות המס, הרי שבעשירונים הגבוהים היקף ההטבה יכול להגיע לרמות גבוהות מאד. בדו"ח מצויין כי על מנת לטפל בבעיה זו, האוצר הפחית את גובה התקרה לפטור לרמה של 2.5 משכורות ממוצעות, לעומת תקרה של 4 משכורות ממוצעות שהייתה קודם לכן.

עלייה נרשמה דווקא בתחום של העסקת מבוגרים. עם זאת, היבטים מסויימים של מערכת הפנסיה עדיין מתמרצים אנשים לא לצאת לעבוד. גיל הזכאות לקצבת המינימום לנשים עומד כרגע על 62, ואמור לטפס בהדרגה לכיוון גיל המינימום לקבלת קצבה לגברים - שעומד כיום על 67.

העלאת גיל הפרישה בקרב נשים יביא לכך שבעת הפרישה, סכום הפנסיה שיעמוד לרשותן יהיה גדול יותר, וכך יפחת הסיכון לעוני בקרב נשים מבוגרות, הגבוה באופן ניכר מזה של גברים. בנוסף להעלאת גיל הפרישה, ב-OECD מציעים לאוצר להשיק "מדד גיל פרישה קבוע". מדד זה ימדוד את אחוז המבוגרים בקרב העובדים, וישמר נתח קבוע שלהם בשוק העבודה.

הארגון התייחס גם לדמי הניהול המשולמים בישראל, ואמר כי יחסית לשאר מדינות ה-OECD, דמי הניהול בישראל לא נראים גבוהים. עם זאת, הוזלה של דמי הניהול יכולה להעלות את התשואה של החוסכים. נקודת האור עליה הצביע הארגון היא התפתחות החיסכון הפנסיוני הפסיבי - כזה שנצמד למדדי השוק, ולא מנוהל באופן אקטיבי על ידי מנהל השקעות - כאשר היתרון בכך הוא דמי ניהול נמוכים.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ