דעה

קופת הגמל החדשה של האוצר - מוצר מיותר

ואיך אפשר לגרום למנהלי ההשקעות לרכוש נדל"ן, קרנות גידור וקרנות השקעה פרטיות - ולהביא לחוסך עודף תשואה

אסא ששון
אסא ששון

שר האוצר, משה כחלון, השיק אתמול בפריים־טיים בערוץ 10 את קופת הגמל החדשה של האוצר. הקופה אמורה לשלב בין השקעה לטווח קצר (נזילות יומית) והשקעה לטווח ארוך. מי שישקיע בקופה החדשה יוכל למשוך ממנה את החיסכון בכל גיל, אולם אז הוא יידרש לשלם מס רווחי הון. מי שיתמיד ויחסוך בקופה עד גיל פרישה ייהנה משתי הטבות מס: פטור ממס רווח הון וקצבת פנסיה פטורה ממס - בניגוד לקצבת הפנסיה כיום, שחייבת במס מעל לתקרה מסוימת.

באוצר מעריכים כי אופציית הנזילות היומית תאפשר לציבור לחסוך עד גיל פרישה בלי להרגיש כי הוא נועל את הכסף, כמו שקורה כיום בקופות הגמל. אך למעשה מדובר בסוג של תרגיל שיווקי, שכן לקופה החדשה אין כרגע שום יתרון על פני מכשירי השקעה אחרים שקיימים בשוק.

דורית סלינגר ומשה כחלון
דורית סלינגר ומשה כחלוןצילום: אמיל סלמן ומוטי מילרוד

המוצר החדש של האוצר נועד להתמודד עם פוליסות החיסכון שחברות הביטוח משווקות באופן מסיבי, ומאפשר למי שחוסך בפוליסות החיסכון ליהנות מכמה יתרונות. היתרון הראשון הוא יכולת לעבור בין מסלולי השקעה שונים, כמו מניות או אג"ח, מבלי שהמעבר יחייב את החוסך בתשלום מס — המס ישולם רק כאשר החוסך יפדה את הפוליסה, ובכך הוא בעצם מקבל דחיית מס.

יתרון נוסף הוא "ההישענות" של פוליסות אלה על נכסי ההשקעה שנמצאים בביטוחי המנהלים. בדרך זאת, הם נהנים מתשואה המתקבלת מאפיקי ההשקעה הלא סחירים של ביטוחי המנהלים, כמו למשל נדל"ן, קרנות השקעה פרטיות או קרנות גידור. ביטוחי המנהלים יכולים להשקיע בנכסים אלה, מכיוון שהם יודעים שהם לא נדרשים בכל רגע לספק נזילות. כך, כאשר חלק מההשקעות הן לא נזילות, התשואה של המשקיע בסופו של יום תהיה גבוהה יותר לעומת מכשירים נזילים כמו קרנות נאמנות, למשל.

באוצר בחרו להתעלם מהפן ההשקעתי של המוצר החדש. הם גם נתנו לו את השם המטעה "קופת גמל" - שאמור לייצר תדמית של חיסכון ארוך טווח, המשתמש בנכסים לא סחירים. אולם מכיוון שמדובר במוצר בעל נזילות יומית, מנהלי ההשקעות לא יוכלו להשתמש בנכסים לא סחירים.

למעשה, ה"סוכריה" שהאוצר נותן בדמות פטור ממס למי שיחזיק את כספיו עד גיל פרישה עולה לחוסך הרבה כסף - בדמות תשואה שהוא מפסיד מכך שכספו לא מושקע בהשקעות לא סחירות שיש בקופות הגמל.

מנהלי ההשקעות בקופות הגמל וקרנות הפנסיה מכירים בכך כי ברמות הריבית הנמוכות ובסיכון שקיים בשוק המניות, עודף התשואה של החוסכים לא יגיע מההשקעה באג"ח ומניות — אלא דווקא מאפיקי ההשקעה הלא סחירים. בעקבות כך, החלו מנהלי הפנסיה להגדיל את החלק שמופנה למוצרים אלה, ואף להקים מחלקות השקעה שמתמחות במוצרים לא סחירים.

האוצר מבין סוף סוף כי תפישת העולם שבה יש רק מוצר פנסיוני אחד - קרן פנסיה - אינה מסייעת לעודד את הציבור לחסוך. שינוי המגמה הזה הוא אכן מבורך. אך ההתעלמות של האוצר מהפן ההשקעתי של חיסכון ארוך טווח (שימוש בנכסים לא סחירים) הופך את המוצר החדש לגימיק שיווקי, שהעלה אתמול חיוך רחב על שפתי מנהלי בתי השקעות, שכן עכשיו יש להם עוד מוצר למכור לציבור - שנחיצותו למערך ההשקעות אינה ברורה.

בישראל, שבה החינוך הפיננסי לקוי, משך ההשקעה במוצרים נזילים ברמה יומית - כמו למשל קרנות נאמנות - הוא בסך הכל כשלושה עד שישה חודשים. משך זמן זה לא מאפשר למנהל השקעות לייצר תשואה טובה לאורך זמן, ובוודאי שהוא לא יכול להשתמש במוצרים לא סחירים שנותנים עודף תשואה, שכן אין ביכולתו לממש אותם מהר.

אם אכן האוצר רוצה להפוך את המוצר החדש לראוי להשקעה לציבור, הוא צריך להוסיף כמה תנאים שיאפשרו למנהלי ההשקעות לנהל את ההשקעות במוצר זה בראייה של חיסכון ארוך טווח. אחד התנאים הוא למשל לאפשר פדיונות בכל רבעון. כך יוכלו מנהלי ההשקעות לרכוש נדל"ן, קרנות גידור וקרנות השקעה פרטיות — ולהביא לחוסך עודף תשואה על פני ההשקעה במוצרים המוסרתיים כמו מניות או אג"ח. אחרת, כל מה שיוותר מהמוצר הזה הוא יחסי ציבור לאוצר ותו לא.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ