"יש היגיון שפימי תמכור את המ־לט למתחרה גדולה" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"יש היגיון שפימי תמכור את המ־לט למתחרה גדולה"

אורי אולינר, המנכ"ל הפורש של המ־לט, סבור שהיעדר הצמיחה ב–2015 נבע מירידת מחיר הנפט ועצירת ההשקעות בתעשייה ■ "2016 תהיה טובה יותר בשל השיפור הצפוי בתעשיות הכימיה והמוליכים למחצה"

שבועיים לאחר סוף כהונתו כמנכ"ל חברת המ־לט, נסע אורי אולינר לסין כדי להשלים את המהלך האחרון שלו בחברה - רכישת חברת Jiangsu הסינית תמורת 15 מיליון דולר במזומן. העסקה היתה הרכישה השלישית שביצע אולינר, שפינה את מקומו למנכ"ל החדש, אמיר וידמן.

אולינר מונה לתפקידו ב–2008, כשהמ־לט היתה עדיין בשליטת דיסקונט השקעות מקבוצת אי.די.בי. הוא חווה את העברת השליטה בחברה לקרן פימי בעיצומו של המשבר באי.די.בי, והמשיך בתפקידו כמנכ"ל שלוש שנים וחצי תחת הבעלות החדשה. זהו לא דבר טריוויאלי, בהתחשב בנטייה של קרן פימי למעורבות פעילה בניהול החברות שבתיק ההשקעות שלה.

אורי אולינר
אייל טואג

מה מצאת בחברה כשהגעת ואיזו חברה אתה מוסר לאמיר וידמן, המנכ"ל החדש?

"נכנסתי לתפקיד ב–2009, על רקע משבר כלכלי עמוק, וכשהמ־לט במצב פיננסי רע. זו היתה הקדנציה השנייה שלי בחברה, לאחר שבשנת 2000 הייתי סמנכ"ל תפעול. לאחר מכן הייתי מנכ"ל חברת גלטרוניקס במשך שלוש שנים ומנכ"ל חברת הבונים (חברה של קיבוץ כפר הנשיא ומשפחת נמדר, שמייצרת לתעשייה הכימית ולקידוחי גז ונפט) במשך שש שנים.

"ההנהלה הקודמת של המ־לט החליטה לסגור את הפעילות ביפן, שנקנתה ב–2004 והסבה הפסדים כבדים. ב–2008 בלבד הפסידה הפעילות ביפן 8 מיליון דולר. ההנהלה שקדמה לי, בראשות האחים טופז, עשתה עבודה מצוינת. הם לקחו בית מלאכה קטן והפכו אותו לחברה בינלאומית - אבל כשאני קיבלתי את החברה, היא היתה מפסידה הן בשל המשבר העולמי והן בשל הפעילות ביפן. המטרה הראשונה שלי היתה לסגור סופית את הפעילות ביפן, להעביר את הידע ואת הציוד לישראל - ורק אחר כך לארגן את האסטרטגיה ולסדר מחדש את הפעילות השיווקית.

"החברה התאוששה ב–2010, וב–2011 כבר צמחה והגיעה לשיאים חדשים - גם כתוצאה מרוח גבית של תעשיית המוליכים למחצה, שצמחה בעקבות הגידול במכירות של הסמארטפונים והמסכים השטוחים; וגם בעקבות עלייתה של תעשיית הסולאר - שקיבלה תמריצים, בעיקר מממשלות אירופה. בתחילת 2012 החלו הפעילויות של מוליכים למחצה לדעוך, וגם התעשייה הסולארית התכווצה בשל הירידה בתמריצים שהעניקה ממשלת גרמניה. במקביל, היתה כניסה מסיבית של יצרנים סינים - וכל התעשייה קרסה למעשה. באותה תקופה, אי.די.בי נכנסה למשבר, ומטבע הדברים הצליחה למכור את הנכסים הטובים שלה קודם, ואחר כך אותנו. הכניסה של פימי בקיץ 2012 והמינוי של גילון בק כיו"ר תרמו לשיפור במחצית השנייה של השנה, עקב ניהול צמוד והתאמת ההוצאות לירידה בהכנסות.

"וידמן מקבל חברה שמחזור המכירות שלה הוא 100 מיליון דולר לשנה, עם תשתית חזקה של שיווק והפצה, שמחזיקה 11 חברות בנות - כולל שתיים שנרכשו בתקופתי כמנכ"ל: אסטבה ההולנדית, שנרכשה ב–2010; וחברת קיימברידג' האנגלית, שנרכשה ב–2015. אנו צופים כי 2016 תהיה שנה טובה יותר, בשל שיפור במוליכים למחצה ומחירי נפט נמוכים שישפיעו על החברה לטובה".

במה היה הניהול של פימי שונה מהניהול של אי.די.בי?

"לשבחה של אי.די.בי ניתן לומר שב–2011 המ־לט ביצעה השקעה של 12 מיליון דולר בשדרוג והוספת תשתיות וציוד, והכינה את עצמה לצמיחה עתידית - אבל קרן פימי הרבה יותר מעורבת בניהול. בפימי עובדים אנשים מאוד מקצועיים, שלומדים מהר את החומר. הם אנשי תעשייה מנוסים מאוד, במיוחד גילון בק, שלאורך השנים היתה לי עמו שפה משותפת והבנה לגבי הדרך שבה החברה צריכה להתנהל. בתקופת פימי, מסוף 2012, החברה ביצעה השקעות גדולות יותר בשיווק ובמכירות, ושמה דגש חזק יותר על איתור רכישות ועל שדרוג התפעול: דגש חזק יותר על הלקוחות העיקריים, הבנה טובה יותר של הצרכים שלהם, וחיזוק הפיתוח ההנדסי, שמאפשר להמ־לט לתת ללקוחות פתרונות ייחודיים שמותאמים לצורכיהם - שזה בעצם הערך המוסף של החברה לעומת המתחרות הגדולות".

מכונות בפס הייצור בחברת המ-לט
רון שטיינבלט

איפה המ־לט ממוצבת ביחס למתחרות העיקריות שלה - Swagelok עם מכירות שנתיות של 1.8 מיליארד דולר, Parker עם מכירות של 350 מיליון דולר ו–Fujikin עם מכירות של 400 מיליון דולר?

"אנחנו בין חמש החברות המובילות".

איפה אתם ממוקמים מבחינה טכנולוגית, מגזרית וגיאוגרפית?

"המ־לט חזקה בצפון אמריקה, מערב אירופה וסין. ברמת המגזרים, המ־לט חזקה בתחום המוליכים למחצה. אנחנו ספקים מועדפים של כמה מהחברות המובילות בתחום - כמו אפלייד מטריאלס ואדווארדס, שמייצרת משאבות ואקום לכל יצרני השבבים, לאינטל ולסמסונג. אדווארדס אמנם אינה ספק בלעדי שלהן, אבל היא חברת ענק. המ־לט היא חברה גמישה הרבה יותר מהמתחרות הגדולות ממנה, שיודעת על אף קוטנה לתת מוצר איכותי, שמותאם לצורכי הלקוח. בנוסף, החברה נותנת שירות טוב וזמינות מעולה של מוצרים, הודות להשקעה בהקמת סניפים שכל אחד מהם מתפקד כמרכז לוגיסטי, שמשרת את הלקוחות 24/7. זה דורש שליטה לוגיסטית טובה, כי החזקת מלאי זמין, כולל מוצרי קומודיטיס שהמ־לט חייבת לספק, עולה הרבה כסף".

בראיון שנערך בקיץ 2014 אמרת שהחברה ביצעה השקעות כבדות בתשתיות, ומסוגלת לצמוח ב–40% ללא תוספת השקעות משמעותית. למה זה לא קרה?

"זה לא קרה ב–2015 בגלל ירידת מחירי הנפט והגז, שגרמה לירידה בהשקעות בתעשיית הנפט והגז, שמהווה חלק נכבד מהפעילות שלנו".

אם כך, כל עוד מחירי הנפט והגז ישמרו על רמת מחירים נמוכה היסטורית - המ־לט לא תצמח.

"המ־לט תמשיך לצמוח גם אם התרחיש הזה יתממש. מחזור המכירות של החברה ירד באחוזים בודדים, לעומת הירידה הקולוסלית שהציגו חברות הנפט והגז והחברות שמספקות להן שירותים ומוצרים. עצם העובדה שהחברה פרושה גיאוגרפית, ואינה תלויה במגזר אחד, מאפשרת לה להמשיך לצמוח - גם אם לא בשיעורים דו־ספרתיים. אחד הדברים שיקזז את הירידה במגזר הנפט והגז, שהוא הלקוח הגדול ביותר של המ־לט, הוא ההשפעה החיובית של מחירי האנרגיה הנמוכים על התעשייה הכימית. חברות כמו באזל ובאסף דגוסה וסלניז, או יצרניות גזים כמו לינדה ואייר ליקוויד - יצרניות הגז הגדולות באירופה - משקיעות יותר, כך שגם אירופה עשויה להיות מנוע צמיחה להמ־לט".

מהם האתגרים החשובים 
שהמ־לט של וידמן תיאלץ להתמודד עמם?

"האתגר הבא של החברה יהיה להטמיע את הרכישה של Jiangsu, שמסייעת לבסס את נוכחותה בשוק הסיני, שבו יש העדפה של פרויקטים ממשלתיים על ייצור מקומי - ובו ופעלת חברת Fitok, שמתחרה בהמ־לט בתחום המוליכים למחצה. במקביל, צריך לאתר רכישות נוספות במזרח אסיה, והחברה ממשיכה לחפש הזדמנויות רכישה באופן אינטנסיבי. מחירי החברות שפועלות בתעשייה התהליכית הרבה יותר שפויים משהיו לפני שנה או שנתיים. המ־לט תצטרך לחפש שיתופי פעולה עם חברות אחרות על מנת להרחיב את סל המוצרים שלה, לתת פתרונות שלמים יותר ולהמשיך בהטמעת החברות שנרכשות ומכירת מוצריהן דרך ערוצי המכירות שלנו.

"חברת קיימברידג' (Cambridge Fluid Systems), שמפתחת מערכות לתחום המוליכים למחצה ולתעשייה התהליכית, היא חברה שפעילותה מרוכזת כמעט לחלוטין באנגליה, ואנחנו מתכוונים להשתמש בפלטפורמה השיווקית הבינלאומית של המ־לט כדי להציע את הפתרונות היחודיים של קיימברידג' במקומות אחרים בעולם".

אתה מתאר את המ־לט כחברה שמסוגלת לספק פתרונות מותאמים במהירות, ומצד שני כחברה ששוקים שלמים סגורים בפניה. לא יותר הגיוני שתירכש על ידי אחת מהחברות הגדולות כדי להפיק את המקסימום מתשתית המו"פ ומסל 
המוצרים שלה?

"יש בזה היגיון. אף שזה לא עלה על הפרק בינתיים - אני מניח שפימי יצטרכו לתת על כך את הדעת בתוך כמה שנים. הרי פימי, מעצם ייעודה כקרן השקעות פרטית, לא מחזיקה בחברות יותר מחמש־שבע שנים - אלא רוכשת, משביחה ומוכרת".

אחת ההשקעות הפחות מוצלחות של פימי

המ־לט מייצרת רכיבים לחיבור צינורות וברזים (ללקוחות כמו תחנות כוח, מפעלים פטרו־כימיים, בתי זיקוק, מכרות ועוד); וכן פועלת בתחום הובלת גזים אולטרה־נקיים לתאי הייצור של המוליכים למחצה ותעשיות אולטרה־נקיות אחרות.

החברה היא בין השחקניות המובילות בקרב החברות מהשורה השנייה בשוק העולמי - כלומר, חברות עם מחזור מכירות של 50–150 מיליון דולר לשנה - בפער גדול אחרי שלוש חברות: Swagelok האמריקאית, שמחזור המכירות שלה הוא 1.8 מיליארד דולר לשנה; Parker האמריקאית, שמחזור המכירות שלה הוא 350 מיליון דולר לשנה; ו–Fujikin היפנית, שמחזור המכירות שלה הוא 400 מיליון דולר בשנה.

המ־לט נמצאת בשליטתה של קרן פימי (60.1%), שרכשה אותה תמורת 60 מיליון דולר מידי דיסקונט השקעות.

החברה נרכשה באוגוסט 2012, בתחילת תהליך ההתפרקות של אי.די.בי בעידן נוחי דנקנר, שאמנם הוביל את אי.די.בי לקטסטרופה עסקית - אבל לממש נכסים הוא ידע. על כך יעידו שעיה בוימלגרין, שרכש ממנו את השליטה בחברת אזורים; חברת כמצ'יינה, שרכשה ממנו את השליטה במכתשים אגן; וישי דוידי וגילון בק, סגן יו"ר פימי ויו"ר המ־לט.

המ־לט תואמת את פרופיל החברות שבתיק של פימי: יצואנית, בעלת טכנולוגיה מובילה ופוטנציאל התרחבות משמעותי. אולם על אף שביצעה עד כה שלוש רכישות (הממוצע של חברות בקבוצת פימי הוא שתיים) ורשמה תשעה רבעונים רצופים של שיפור ברווח התפעולי - המ־לט היא השקעה שהניבה לפימי תשואה מאכזבת (12% כולל דיווידנדים, בהשוואה לעלייה של 76% במדד היתר בתקופה זו).

הרווח התפעולי ב–12 החודשים שקדמו לרכישה היה 10.9 מיליון דולר, במחזור של 86.5 מיליון דולר; ואילו הרווח התפעולי ב–12 החודשים האחרונים, שהסתיימו בספטמבר 2015, הסתכם ב–10.2 מיליון דולר, במחזור של 96.5 מיליון דולר. אולינר מסביר כי הירידה ברווחיות התפעולית נבעה משחיקה כפולה במחירי המוצרים ומפיחות של 17% בשער הממוצע של היורו ב–2015 לעומת שערו ב–2011–2012.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#