הרווחיות של אל על המריאה - וטייסי החברה דורשים שגם הדיווידנד ינסוק - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרווחיות של אל על המריאה - וטייסי החברה דורשים שגם הדיווידנד ינסוק

חצי שנה לאחר שחתמו על הסכם עבודה, רומזים טייסי אל על כי אינם מחויבים לשקט תעשייתי, אם לא יקבלו נתח נוסף מהרווחים הלא־צפויים שייצרה קריסת מחירי הדלק

6תגובות

מניית אל על, שהיתה אחת המאכזבות בשנים האחרונות, תסיים את 2015 כמניה הטובה ביותר מבין המניות הכלולות במדד ת"א 100. מהפך דומה לא אירע ביחסי העבודה המעורערים באל על, אבל מניית החברה המשיכה לדהור בחסות הקריסה במחירי הנפט.

האירוע האחרון היה ביטול טיסת הלילה לבנגקוק, פחות משבוע לאחר ששלוש טיסות לאירופה וטיסה אחת לניו יורק בוטלו. נוסעים בטיסות ההמשך נתקעו בנמל התעופה בהונג־קונג בחופשת הכריסמס, וכנראה, לא יזכרו את אל על לטובה, לא יאכלסו את טיסות אל על בקרוב ויעשו מאמץ מסוים שגם קרוביהם וידידיהם לא יעשו זאת.

ההתפרצות האחרונה מפתיעה, לכאורה, משום שרק ביוני 2016 חתמו עובדי אל על והנהלת החברה על הסכם עבודה קיבוצי והתחייבו לשקט תעשייתי עד לאוגוסט 2018. השקט התעשייתי לא נקנה במחיר פעוט. ההסכם שנחתם בברכת ההסתדרות, כלל מענק חד־פעמי של 3 מיליון דולר שחולק בין עובדי החברה.

כמו כן, ההסכם כלל תוספת שכר רטרואקטיבית של 2% מינואר ועד לספטמבר 2015 ותוספת שכר רוחבית של 3% החל באוקטובר 2015. נוסף על כך, נקבע כי העובדים יקבלו תוספות שכר של 0.5% - אם הרווח השנתי של אל על יהיה 10–35 מיליון דולר, ותוספת שכר של 1% - אם הרווח השנתי של אל על יהיה 35 מיליון דולר לפחות, כפי שמסתמן כעת בעקבות פרסום תוצאותיה הכספיות ברבעון השלישי של 2015.

כחלק מההסכם, התחייבו עובדי החברה לעבוד במתכונת רגילה, ללא שיבושים, שמאפשרת מימוש מלא של שגרת הפעילות בחברה, כולל הוצאת כל הטיסות לפי לוח הטיסות המתוכנן והכשרת חניכי טיס וטייסים לפי תוכנית ההנהלה. ואולם לוועד הטייסים יש תוכניות ויעדים אחרים. טייסי החברה, שנוגסים ב-100 מיליון דולר מתקציב שכר שנתי של 388 מיליון דולר, מנסים לקבל זכויות וטו על החלטות הנוגעות לניהול השוטף.

טייסי החברה, שעמדתם הראשונית במו"מ על הסכם העבודה הקיבוצי היתה דרישה לתוספת שכר של 40%, החליטו שלפחות מבחינתם, ההסכם שנחתם אינו ממצה את תביעותיהם לתוספות שכר ולמעורבות פעילה בניהול החברה. דרישות הטייסים בשישה נושאים עוררו עימות עם הנהלת החברה והועברו לבוררות של המגשר סטיב אדלר, נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדימוס. אדלר קיבל את עמדת ההנהלה בארבעה מהנושאים, סירב לדון באחד מהם, ובאחד הושגה פשרה לפני הכרעתו.

מנגנון הפיצול

באחרונה ניסו טייסי אל על לסחוט תוספות שכר שלא קיבלו בהסכם העבודה הקיבוצי שנחתם לפני פחות משישה חודשים, באמצעות מנגנון המכונה פיצול. לפי הסכם העבודה, הנהלת החברה רשאית לשבץ מראש את טייסיה ל-85 שעות טיסה בחודש, לכל היותר, ואם יש צורך בשעות טיסה נוספות, ההנהלה פונה לטייסים בבקשה להתייצב; לטייסים יש זכות לדחות את הבקשה או לקבלה בתמורה לתשלום נוסף.

טייסי החברה ניצלו בחודשים האחרונים את צורכי החברה בשעות טיסה מעבר למכסה הקבועה כדי להעלות את דרישת הפיצול. הטייסים בטיסות טרנס־אטלנטיות אמורים לנוח 48 שעות בארה"ב, ואחר־כך לשוב לפעילות רגילה. באחרונה דרשו הטייסים כי הטייסים בטיסות לארה"ב לא ינוחו 48 שעות ואחר־כך יטיסו את הטיסה החוזרת לישראל, אלא ישובו בטיסה הבאה כאנשי צוות לא פעילים שכינויים בעגה "Dead Head", כך שבשובם יוכלו לקחת על עצמם טיסה נוספת. הטייסים דרשו שנוסף על קבלת שכר מלא בזמן הטיסה חזרה לישראל כצוות לא פעיל, יקבלו ארבעה חברי הצוות ארבעה מושבים במחלקת עסקים.

בהנהלת החברה טוענים שמנגנון הפיצול גרם להכפלת התשלום לטייסים בעבור כל סבב, משום שבמקום שהטייס שטס ביום שני יטיס בחזרה את המטוס ביום חמישי, ההנהלה נאלצת להטיס במיוחד ביום רביעי איש צוות שיטיס את המטוס מניו יורק חזרה לישראל, במקומו של הטייס שחזר ביום שלישי כנוסע רגיל. לא זו בלבד שמנגנון הפיצול הכפיל את הוצאות השכר של החברה באותן טיסות שבהן הונהג הפיצול, אלא גם העלה את שכר הטייסים בכמה מהמקרים מ-90 אלף שקל בחודש ל-160 אלף שקל בחודש ויותר.

הפגיעה בתוצאותיה הכספיות של החברה, בעקבות הכפלת תשלומי השכר, משרתת את המטרה של ועד הטייסים - לרמוז להנהלה שתשלם מחיר כואב יותר ויותר, אם לא תיכנס למו"מ נפרד עם הטייסים על תשלומים והטבות נוספות, ואם לא תעביר להם חלק מהרווחים הלא־הצפויים שייצרה קריסת מחיר הנפט.

עזרה מהספרדים

הנהלת אל על שמאסה בתלות בגחמות הטייסים ובחוסר הוודאות בנוגע ליכולתה לקיים טיסות במועדן, חכרה לדצמבר 2015 מטוס בואינג 767 על צוותו מ–Privilege הספרדית. המטוס החכור ביצע תחילה טיסות לאירופה ואחר־כך לבוסטון. באל על אומרים כי עלות החכירה גבוהה מעלות ההפעלה הרגילה, אבל נמוכה מעלות ההפעלה, לפי מנגנון הפיצול שטייסי החברה מנסים לכפות על ההנהלה; אחת הסיבות לכך היא שטייסי Privilege, בניגוד לטייסי אל על, מסתפקים ב-12 שעות שינה בארה"ב, ולא ב–48 שעות כמו עמיתיהם הישראליים, ואינם מעלים על דעתם לדרוש שהחברה תשבית לטובתם מושב במחלקת עסקים ותאבד הכנסה יקרה.

השיבושים החוזרים ונשנים בפעילות אל על מעלים את השאלה, כיצד החברה מתכננת לנצל את המתנה הבלתי־צפויה שנפלה עליה, כאשר מחירי הנפט התמוטטו מ-107 דולר לחבית ביוני 2014 ל-37 דולר לחבית כיום ותרמו לגידול בתזרים המזומנים של החברה מ-163 מיליון דולר ב-2014 ל–259 מיליון דולר ב-12 החודשים האחרונים. ניצול חלון ההזדמנויות עשוי לשפר את מבנה ההון של החברה ולהפוך אותה לחברה יעילה ורזה יותר ולהקל עליה להתחרות, גם אם מחירי הדלק הסילוני או רמת מחירי הטיסה ישתנו.

אל על כבר הכריזה על צעד משמעותי, כאשר פירסמה תוכנית הצטיידות הכוללת רכישה של תשעה מטוסי דרימליינר (787-9 ו–787-8) מבואינג בעלות של 1.25 מיליארד דולר, ולחכור שישה מטוסי דרימליינר נוספים לתקופה של 12 שנים; מטוסים אלה יצעירו את צי המטוסים המזדקן של החברה, שגילו הממוצע 13 שנים, יקטינו את צריכת הדלק הסילוני וישפרו את מיצובה התחרותי של החברה. צעד אפשרי נוסף של ניצול הגאות הוא גיוס הון תוך ניצול עלייה של 355% במחיר המניה מתחילת 2015 כדי לחזק את מבנה ההון של החברה שכיום מממנת מאזן של 1.7 מיליארד דולר, כולל צי מטוסים בבעלות בשווי מאזני של 1.2 מיליארד דולר, באמצעות הון עצמי של 197 מיליון דולר כלומר 11.3% בלבד.

לנוכח תשומת הלב שמקדישה הנהלת אל על להתדיינות האינסופית עם ועד הטייסים, בראשות ניר צוק, והפגיעה הבלתי־פוסקת בפעילותה השוטפת ובמוניטין שלה, אולי כדאי לנצל את תזרימי המזומנים השופעים של החברה לתוכנית פרישה שתביא לפרידה מהגרעין המיליטנטי של טייסי החברה, המהווים 8.5% מעובדי החברה, מייצרים כמעט 100% מסכסוכי העבודה בה ומרוויחים פי 3.3 בממוצע מהעובדים האחרים בחברה. קצב ביטולי הטיסות שנעשו באחרונה, מלמד שההשקעה בפיצויים לצוק ולחבריו תניב תשואה נאה לחברה.

צוות אוויר של אל על בנתב"ג
דודו בכר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#