חדוה בר: "חוסר היעילות של הבנקים 
תורם רבות ליוקר האשראי הצרכני"

"הזדמנות גדולה ליצור תחרות": שבועיים לאחר פרסום המלצות ועדת שטרום, המפקחת על הבנקים מתעוררת ■ אסור להפריד את כאל מהבנקים שמחזיקים בה, הבנקים חייבים להמשיך להנפיק כרטיסי אשראי, ויש לעודד את חברות כרטיסי האשראי להיהפך לבנקים

מיכאל רוכוורגר

"במשך שנים האשימו אותנו שאנחנו דואגים בעיקר ליציבות של הבנקים. כאן המקום להגיד שהמטרה שלנו היא לקדם את התחרות בבנקאות ובמערכת הפיננסית, ולעשות זאת באופן פרואקטיבי, תוך שמירה על יציבות, לטובת כלל האזרחים ולשיפור מצב הצרכנים" - כך אמרה אתמול המפקחת על הבנקים, חדוה בר, בפורום שוק ההון במרכז הבינתחומי בהרצליה.

ד"ר חדווה בר, המפקחת על הבנקים
ד"ר חדווה בר, המפקחת על הבנקיםצילום: רון קדמי

דברי המפקחת נאמרים כשבועיים לאחר פרסום המלצות הביניים של ועדת שטרום להגברת התחרות בשוק האשראי הצרכני, שבחלק לא מבוטל מהן עדיין נטושים חילוקי דעות בין חברי הוועדה. במסיבת עיתונאים שהתקיימה עם הצגת ההמלצות, אמר שר האוצר, משה כחלון, כי אין הוא מחויב לאמצן.

בר התייחסה בדבריה להפרדה הצפויה של חברות כרטיסי האשראי ישראכרט מהפועלים ולאומי קארד מלאומי, וציינה כי "ב–25 השנים שאני מעורבת במערכות פיננסיות, בנק ישראל כל הזמן חשב איך להביא עוד שחקנים ולהגדיל את התחרות. ניסו להביא לישראל גופים בנקאיים זרים, ניסו לקדם מיזמים נוספים, וזה לא עבד. אבל ההפרדה המוצעת כעת עשויה בהחלט להגדיל את היצע האשראי.

"אנו מאמינים שצריך לתת לחברות המופרדות הגנות ינוקא כדי שיוכלו לצאת לדרך. זוהי הזדמנות גדולה ליצור תחרות בתחום הפיננסי, שכן מדובר בחברות עם הון עצמי רב. יתרה מזאת, אם החברות המופרדות ירצו גם לגייס פיקדונות, מעבר לגיוסי אג"ח בשוק ההון, וירצו להיהפך לבנקים רגילים, או אף לבנקים דיגיטליים־קמעוניים, נתמוך בהן".

"לחזק את הבנקים הבינוניים"

בר הבהירה כי בנק ישראל מתנגד להפרדת חברת כרטיסי אשראי כאל מהבנקים המחזיקים בה, דיסקונט (72%) והבינלאומי (28%), וממליץ להותירה בידי הבנקים במשך ארבע השנים הקרובות לפחות: "תפישתנו בסוגיה זו היא שיש לחזק את הבנקים הבינוניים כך שיתחרו בגדולים. אנו שואפים לשוק עם יותר תחרות ויותר שחקנים, בדומה לתחום המשכנתאות שבו מתחרים שלושה בנקים - מזרחי־טפחות, לאומי והפועלים".

באשר להמלצת ועדת שטרום להעניק הגנת ינוקא לחברות כרטיסי האשראי המופרדות באמצעות איסור על הפועלים ולאומי להנפיק כרטיסי חיוב נדחים (קרדיט) במשך כארבע שנים, אמרה המפקחת: "איסור כזה הוא צעד שיפגע בציבור, יעלה את מחיר האשראי ויצמצם את היצע האשראי שהצרכן יוכל לקבל, ולזה נתנגד. זאת משום שבמצב כזה, היכולת של החברות המופרדות לתת מסגרות אשראי תהיה מוגבלת יותר, והיצע נמוך של מסגרות רק יגרום לצרכן נזק".

כשנשאלה מדוע מזרחי־טפחות, שהוא בנק בינוני, יוכל להמשיך להנפיק כרטיסי אשראי אך לא יוכל לרכוש חברות כרטיסי אשראי, השיבה בר: "קבענו קריטריונים לגבי נתחי שוק של הבנקים באשראי הקמעוני, ומאחר שלמזרחי־טפחות יש רגל חזקה מאוד במשכנתאות, החלטנו לא לאשר לו לקנות חברה כזאת".

מימין: דרור שטרום, משה כחלון וקרנית פלוג
מימין: דרור שטרום, משה כחלון וקרנית פלוגצילום: אוליבייה פיטוסי

באשר לסוג הגופים שעשויים לרכוש את חברות כרטיסי אשראי אמרה בר: "אין לנו בעיה שיהיה ביזור מלא של השליטה בחברות, או שהן ייסחרו בבורסה. אנחנו גם מסכימים למודל של גרעיני שליטה, ולשם כך הקלנו את הדרישות מרוכשים פוטנציאליים כך ששיעור ההחזקה במניות השליטה יהיה 20% ושהרוכשים יוכלו להיות גם קרנות השקעות פרטיות (פריווט אקוויטי) וגם גופים ריאליים שאינם מהותיים לפי הגדרות החוק לצמצום הריכוזיות במשק - גם מקומיים וגם זרים. הקטנו גם את דרישות הלימות ההון לחברות כרטיסי אשראי ל–8%, והקלנו את הדרישות לסולקים, אך לצערנו, בינתיים לא נכנסו לענף סולקים חדשים".

"משקי בית ישלמו פחות על האשראי"

המפקחת התייחסה גם לטענות כי הרפורמות להכנסת שחקנים חדשים לשוק האשראי הצרכני, כגון גופי הלוואות לעמיתים, יגדילו מאוד את המינוף של משקי הבית. "אני מסכימה שזהו סיכון שיש לנהל, אבל העובדה שהמינוף של משקי הבית בישראל אינו גבוה, כ–40% מהתוצר, מאפשרת לנו לצאת לדרך מנקודה יציבה למדי. אנחנו ערים לכך שהיקף האשראי הקמעוני והאשראי לעסקים קטנים בבנקים נמצא במגמת עלייה, אבל זה נובע גם משינוי האסטרטגיה של הבנקים במתן הלוואות לטייקונים גדולים, ששמות אחדים מהם מתנוססים כיום בעיתונים".

לדבריה, "אם נגדיל את מספר השחקנים בשוק האשראי הצרכני, משקי בית ישלמו פחות על האשראי שלהם. אחת הסיבות לכך שמשקי בית שילמו עד כה מחיר גבוה היא חוסר היעילות של הבנקים, הבולטת ביחס לבנקים במדינות OECD. ועל מי זה מתגלגל? או על בעלי המניות או על הציבור - וכנראה על שני אלה גם יחד. אם יהיו יותר שחקנים והתחרות תגדל, גם היעילות של הבנקים תשתפר. לכן יש ללחוץ על מערכת הבנקאות להתייעל".

לגבי שיתופי פעולה בין גופים מוסדיים לבנקים ציינה המפקחת: "יש פוטנציאל משמעותי לשיתופי פעולה באיגוח ובמכירת תיקי אשראי, ובתחום הזה אנחנו רואים את הדברים עין בעין עם המפקחת על שוק ההון במשרד אוצר. התפקיד שלנו הוא לדאוג לכך שתהיה תשתית ראויה למכירה של התיקים, שתאפשר שיתופי פעולה.

"ברגע שיהיו איגוחים פשוטים, ולא כמו אלה שהיו בעת משבר הסאבפריים (שנגרם משימוש במכשירים פיננסיים מסובכים - מ.ר), משקי הבית ייהנו מכך. חייבת להיות מעורבות גדולה של הגופים המוסדיים בתחום האשראי הקמעוני, כי בינתיים קשה לראות את המוסדיים נכנסים באופן עצמאי לפעילות הזאת, שכן הדבר דורש הקמת מערכים גדולים, אכיפה ופעולות נוספות. שיתוף הפעולה יכול להיות קלף מנצח לשני הצדדים, וגם להביא להרדת מחירים לצרכן".

כרטיס אשראי ויזה
כרטיס אשראי ויזהצילום: בלומברג

בנוגע למודל הפיקוח המתאים על המגזר הפיננסי אמרה בר כי "לא נרצה שמשקי הבית והעסקים ימנפו את עצמם בהלוואות בהיקף מוגזם, או ש'בנקאות הצל' שתיווצר עם התפתחות גופי אשראי חוץ בנקאיים תיטול סיכונים מוגזמים ש"ידביקו" את כל המשק ויובילו למשבר. לכן עלינו ליצור תשתית פיקוחית כוללת והולמת".

מודל פיקוח 
תלת שכבתי

לדבריה, יש לחלק את הפיקוח על גופים בתחומי האשראי והפיקדונות לשלוש מדרגות פיקוחיות: בנקים, וכן גופים אחרים שיגייסו פיקדונות, יפוקחו באופן שמרני בידי הפיקוח על הבנקים, בדומה למצב כיום; ספקי אשראי גדולים וגופים שאינם מגייסים פיקדונות יפוקחו במתווה מקל לעומת הבנקים בידי הפיקוח על הבנקים. גופים אלה יוכלו לגייס אג"ח בהיקפים גדולים וייתנו הלוואות; ולבסוף, גופי אשראי קטנים, שאינם בעלי חשיבות מערכתית, יפוקחו באופן מקל אך תוך הבטחת זכויות הצרכנים, בידי רגולטור ייעודי, במתווה שבנתה ועדת בריס.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker