כשתקבלו את המכתב הזה - אל תמהרו לזרוק אותו לפח

בתחילת 2016 יודיעו המוסדיים לחוסכים על כניסה לתוקף של מודל המתאים את הסיכון בתיק הפנסיוני לגילו של העמית ■ לדברי רו"ח ישראל גבירץ, סביר להניח שהפנייה של המוסדיים לחוסכים תיפול על אזניים ערלות: "זה יכול להיות בגלל חוסר ידע, או פחד משינוי"

אסא ששון

בתחילת ינואר 2016 אמורות להיכנס לתוקף הוראותיה של הממונה על הביטוח, דורית סלינגר, בדבר החלת המודל הצ'יליאני. מודל זה אמור להתאים את הסיכון בתיק הפנסיוני לגילו של החוסך — כך שהסיכון יירד ככל שגיל החוסך עולה.

לפי הוראות החוזר של סלינגר, על המוסדיים לצרף עמיתים חדשים למסלול המתאים להם כברירת מחדל — אלא אם ביקשו אחרת. עבור עמיתים במסלול המודל הצ'יליאני יבוצע שינוי אוטומטי במסלולי ההשקעה בהתאם לגילם — ללא התערבות אקטיבית מצידם. עמיתים קיימים יצורפו למסלול ברירת המחדל רק אם יבקשו בכך. ואולם ללא הוראה מפורשת מהם, הכספים יישארו במסלולי ההשקעה הנוכחיים. הגופים המוסדיים שלחו מכתבים לעמיתים שבהם הם מציעים להם לעבור למסלול ברירת המחדל.

דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר
דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון והביטוח באוצרצילום: אמיל סלמן

רו"ח ישראל גבירץ, שותף בפאהן קנה ניהול בקרה Grant Thornton Israel ומנהל תחום הביקורת בגופים מוסדיים בפירמה מסביר: "מרבית החוסכים אינם בעלי השכלה פיננסית נדרשת כדי ליזום פעולה שכזאת, והם עתידים להישאר במסלולי ההשקעה שאינם מתאימים לחתך הגיל שלהם. מה שיקרה בפועל, ככל הנראה, הוא שרק עמיתים חדשים שייצאו לפנסיה בעוד עשרות שנים ייהנו מיתרונות המודל הצ'יליאני".

ההבנה על נחיצות המודל התגבשה במשרד האוצר לאחר המשבר בשווקים ב–2008. ואולם רק בפברואר 2015 התקבלו ההחלטות על החלת המודל. גבירץ מוסיף: "המודל הצ'יליאני יוצא מנקודת הנחה ששוק הון הוא ההשקעה מניבת התשואה הגבוהה ביותר לטווח הארוך, ושאחת לעשר שנים בערך השוק עובר טלטלה שבעקבותיה משקיעים רבים מאבדים חלק ניכר מהשקעתם. לאור הנחות יסוד אלה, המודל קובע כי ככל שנותר יותר זמן למימוש ההשקעות הפנסיוניות, כדאי לחוסך הפנסיוני להיות חשוף ככל שניתן לשוק המניות; ולהיפך: ככל שנותר פחות זמן — כדאי לו להשקיע באפיקים יותר סולידיים".

עוד הוא ציין כי "המודל הצ'יליאני מניח שהחוסך הפנסיוני אינו יכול לקבל את ההחלטות הנדרשות להשאת התשואות בתיק הפנסיוני שברשותו. לכן על הגוף המוסדי לבצע שינוי אוטומטי במסלולי ההשקעה של החוסך, בהתאם לגילו וללא התערבות מצדו (להלן מסלולי ברירת מחדל)".

גבירץ מזהיר מכישלון באימוץ המודל הצ'יליאני ומסביר: "האבסורד הוא בכך הוא שפעולה זו עלולה להכשיל את מטרות החוזר. מרבית החוסכים אינם בעלי השכלה פיננסית נדרשת על מנת ליזום פעולה שכזאת, וללא פעילות אקטיבית שמסבירה לעמיתים המבוגרים יותר את היתרונות במעבר למודל הצ'יליאני הם עתידיים להישאר במסלולי השקעה שאינם מתאימים לחתך הגיל שלהם. ניתן להניח כי הפנייה של הגופים המוסדיים תיפול על אוזניים ערלות. זה יכול להיות בגלל חוסר הידע הנדרש של העמית לצורך קבלת ההחלטה; או עקב פחד של העמית משינויים והרצון להישאר היכן שהוא נמצא. מה שיקרה בפועל ככל הנראה הוא שרק עמיתים חדשים שייצאו לפנסיה בעוד עשרות שנים, ייהנו מיתרונות המודל הצ'יליאני, בעוד החשש שחלק ניכר מהעמיתים קיימים לא ייהנו מההגנה של המודל".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker