עדות: הבעלים של יוטרייד הישראלית סיפק שירותי מסחר ללקוחות ממדינות ערב

עובד בחברות הפורקס של אביב טלמור: "המחלקה שלנו עבדה ממגדלי עזריאלי, אבל אמרנו ללקוחות שאנחנו עובדים מלונדון"

שלי אפלברג
שלי אפלברג

פרשת הכספים האבודים סביב חברת הפורקס יוטרייד, המתמחה במסחר במט"ח ונגזרים, הולכת ומסתעפת. עובד לשעבר בחברות פורקס אחרות שבבעלות אביב טלמור טוען כי החברות שבהן עבד סיפקו שירותי מסחר באופציות בינאריות ללקוחות ממדינות ערב. לדברי העובד, השירות ללקוחות מחו"ל ניתן באמצעות החברות אופשיין נאו (Option now) וקפיטל אופשיין (Capital Option), שלכל אחת מהן יש אתר אינטרנט.

בשבוע שעבר פנתה רשות ניירות ערך לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לסגור את פעילותה של יוטרייד. לטענתה, היא מצאה כי בחשבון החברה מצויים רק 300 אלף שקל, כשעל הנייר החברה חייבת ללקוחות 48 מיליון שקל. בעקבות הממצאים ולבקשת הנושה, הוציא בית המשפט צו פירוק זמני לחברה ומינה לה כמפרק זמני את עו"ד אלעד עפארי ממשרד כהן וילצ'יק ושות'. נגד טלמור הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ. מקום הימצאו הנוכחי של טלמור אינו ידוע. ניסיונות לקבל ממנו תגובה אתמול ובסוף השבוע לא צלחו. גם המפרק הזמני של יוטרייד עוד לא הצליח ליצור עמו קשר.

אביב טלמור
אביב טלמור

אופציה בינארית היא כלי השקעה עתיר סיכון שיכול להניב רווח רב, אך גם הפסד צורב. האופציה מציעה תשואה קבועה מראש עם תחילת החוזה על מגוון נכסים פיננסיים הנסחרים בעולם, כולל מטבעות, מדדים, מניות וסחורות. לאופציה יש שני מצבים - 1 או 0 - כלומר רווח או הפסד. ככל הידוע, זירות המסחר פעלו באופן שפעל לרעת הסוחרים בהן, מאחר שהן קצבו את טווח הזמן שבו נסחרת האופציה על דקות ספורות.

בשיחה עם TheMarker סיפר אתמול העובד לשעבר של יוטרייד (שמו שמור במערכת) כיצד פעלו הזירות: "לקפיטל אופשיין היה רישיון פעילות מקפריסין. החברה השנייה עבדה ללא כל רישיון. המחלקה שלנו ישבה במגדלי עזריאלי ובמתחם בורסת היהלומים ברמת גן. לחברות היו גם סניפים בקפריסין. היו לנו כמה לקוחות ערבים מנסיכויות המפרץ, אבו דאבי, סעודיה, מצרים, לבנון, ירדן ובחריין. לכולם נאמר שאנחנו יושבים בלונדון. לא סיפרנו להם שאנחנו מדברים עמם מישראל".

כמה אנשים עבדו במחלקה שלך?

"אני עזבתי לפני יותר משנה. באותו זמן עבדו במחלקה שבה הייתי כ–100 איש. שתי החברות פעלו מאותו המקום, כשדלת מזכוכית הפרידה ביניהן. כאשר באינטרנט היו צצות ידיעות נגד חברה אחת, הפעילות הועברה לחברה השנייה. באחרונה נאמר לי כיותר מ–80 עובדים עזבו את החברות".

כמה כסף גויס מהלקוחות של המחלקה?

"בתקופה שלי, איש מכירות אחד היה סוגר את החודש עם מכירות של 40–50 אלף דולר. בכל חודש גויסו לחברות כ–200–300 לקוחות חדשים. אלה היו היעדים שלנו".

עו"ד אלעד עפארי
עו"ד אלעד עפארי

אתה מדבר על גיוס כספים של כ–750 אלף דולר בחודש. האם אלו הסכומים שגויסו בכל אחת משתי החברות?

"לא. במחלקה דוברת הערבית פעלו 15 נציגים. היתה גם מחלקה דוברת אנגלית, שפעלה עם לקוחות מארה"ב ואנגליה, ומחלקה צרפתית שגייסה לקוחות דוברי צרפתית מכל העולם".

איך הגעתם ללקוחות?

"לקוח היה רואה את אחד הקמפיינים באינטרנט וממלא פרטים. לאחר מכן אנחנו היינו מתקשרים אליו ומבררים עוד פרטים - כדי לדעת מה למכור לו. בין היתר, היינו שואלים מה המשכורת הממוצעת שלו, ובאיזה תפקיד הוא עובד. לפי התשובות שיערנו כמה כסף פנוי עשוי להיות לו, ומציעים לו להשקיע דרכנו".

אלו לקוחות ממדינות שאין להם קשרי עסקים עם ישראל. איך הם היו מעבירים אליכם כספים?

"היו שלוש שיטות העברה. הראשונה באמצעות כרטיס אשראי. השנייה דרך כרטיסים נטענים מראש שאותם ניתן לחייב. אלו סכומים שאי אפשר לראות דרך הבנק. אפשרות שלישית היא העברה בנקאית. אם ללקוח לא היתה אחת מהאופציות האלו, היינו משתמשים בתשלום באמצעות ווסטרן יוניון".

מהי ההפקדה הגבוהה ביותר ללקוח שראית?

"אחד מהעובדים במחלקה הצליח לגייס מלקוח אחד סכום של כמיליון דולר. אני זוכר זאת, מכיוון שהמידע יצא למתחרים ולקחו את כולנו לחקירת פוליגרף כדי לברר מי הוציא את המידע".

האם אתה זוכר מקרים שבהם לקוחות ביקשו למשוך כסף אחרי שעשו רווחים כלשהם?

"לא. עבדתי שם במשך שנה, ומעולם לא ראיתי שהכסף חוזר ללקוחות. הכסף לא היה מגובה בביטחונות, ובפועל לא הגיע לחשבון של הלקוח. ברגע שהיינו מקבלים אישור להעברה של לקוח היינו פותחים לו חשבון אצלנו במערכת לפי הסכום המתאים. לא היינו מחכים שלושה ימים כדי לראות שאכן הכסף עבר והגיע לחשבון הבנק. כשנתנו ללקוח בונוס, היינו מזכים לו את החשבון במערכת מבלי שהכסף הגיע בפועל לחשבון של הלקוח".

מה הלקוחות היו עושים עם הכסף שהפקידו אצלכם?

"היו כאלו שהיו שורפים את כל הכסף בתוך יום אחד. אצל חלק זה היה לוקח חצי שנה. איני זוכר אפילו אחד שהרוויח, וראה את הכסף חזרה".

כמה שילמו לכם? מה היתה המשכורת שלכם?

"כ-15–20 אלף שקל בחודש. הכסף שקיבלנו נגזר מעמלות מסחר ומגיוס של כ-20–30 לקוחות בחודש. היו משלמים לנו גם בונוסים, שהיו יכולים להגיע עד ל-15% מכל הפקדה של לקוח".

האם הלקוחות ממדינות ערב ידעו שמדובר בחברה שפועלת מישראל?

"לא. הם חשבו שהיא פועלת מלונדון".

אתרי האינטרנט של אופשיין נאו וקפיטל אופשיין אינם מסגירים כי החברות פועלות מישראל. על הפלטפורמה שמספקת קפיטל אופשיין נכתב: "ידידותית לשימוש ומספקת עד 85% תשואה למסחר, ללא עמלות. הנתונים מדווחים בשידור חי. המערכת מאפשרת מסחר ביותר מ–100 נכסים פיננסיים. החברה מספקת ניתוחי שוק יומיים לצד איתותי מסחר". באתר אופשיין נאו נכתב: "אנשי החברה יעזרו לך להרוויח בעסקות". בשני האתרים נאמר שלקוחות יכולים לפתוח חשבונות מסחר בגדלים שונים, מ–500 דולר ועד ליותר מ-100 אלף דולר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker