"בלי הנחישות של נתניהו ושרון - ההצלחה המסחררת של רפורמת בכר לא היתה מתרחשת" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"בלי הנחישות של נתניהו ושרון - ההצלחה המסחררת של רפורמת בכר לא היתה מתרחשת"

אייל בן שלוש, שהיה המפקח על הביטוח ואחד מאדריכלי ועדת בכר, מגן בלהט על מסקנותיה: "מטרתנו היתה להכניס תחרות באשראי העסקי, וזה הצליח מעל המשוער" ■ "עכשיו צריך להשלים את המשימה עם הכנסת תחרות לאשראי הצרכני - באמצעות הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים"

תגובות

"הביקורת על ועדת בכר מושמעת מפי אלה ששוכחים איפה היינו, ומה היו מטרות הוועדה. שוכחים שהיינו בעולם של דומיננטיות מוחלטת של הבנקים בשוק ההון. הם שלטו בקופות הגמל וגם בקרנות הנאמנות, וכתוצאה מכך שלטו בכל האשראי העסקי. את זה באנו לשנות, ועשינו זאת בהצלחה גמורה".

את הדברים האלה אומר אייל בן שלוש. התמיכה הנלהבת שלו בדו"ח ועדת בכר אינה מפתיעה: בן שלוש היה מאדריכלי הוועדה, ונחשב הרוח החיה של המהפך שהתחולל בעולם החיסכון הפנסיוני בעשור הקודם - הלאמת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, מכירתן של קרנות הפנסיה החדשות לבנקים, ביטול האפשרות למשוך חסכונות מקופות גמל בתום 15 שנות חיסכון, פתיחת שוק ההון להשקעות בחו"ל וכמובן הפרדתן של הקופות והקרנות מהבנקים לפי ההמלצות של ועדת בכר.

רויטרס

"לוועדה היו שלוש מטרות עיקריות", הוא מסביר. "הראשונה היתה לבטל את הדומיננטיות של הבנקים בשוק ההון ובשוק האשראי — בעיקר את הדומיננטיות של שני הבנקים הגדולים. לא היה ספק שהמבנה של שוק ההון היה מעוות, וחייב תיקון.

"המטרה השנייה היתה הכנסת תחרות לשוק האשראי העסקי, באמצעות הכנסת הגופים המוסדיים לשוק הזה. כדי שזה יקרה, היו חייבים להפריד את קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים — ההערכה היתה שכל זמן שהבנקים שולטים בקופות הגמל, שהיו אז השחקן הכי גדול בעולם הפנסיה, אין סיכוי שהמוסדיים יתחרו על אשראי עסקי.

"המטרה השלישית היתה לטפל במספר השחקנים בעולם הפנסיה ובהרכבם. עד אז היו שלושה שחקנים שונים — ההסתדרות, ששלטה בקרנות הוותיקות; הבנקים, ששלטו בקופות הגמל; וחברות הביטוח, ששלטו בביטוחי המנהלים. יצאנו לשנות את המבנה הזה, ובפועל לשנות את מגוון המוצרים בחיסכון הפנסיוני — וליצור מוצר חדש, יעיל וזול, בדמות קרן פנסיה חדשה".

כל שלוש המטרות, מצהיר בן שלוש, הושגו בהצלחה מסחררת. הבנקים איבדו את השליטה בשוק ההון, בכך שאיבדו את השליטה בקופות הגמל וקרנות הנאמנות. כתוצאה מכך, הם איבדו את השליטה בשוק האשראי העסקי. עד יישום מסקנותיה של ועדת בכר שלטו הבנקים כמעט ב–100% מהאשראי העסקי, וכיום נתח השוק שלהם ירד ל–50% בלבד. המחצית השנייה מצויה בידי הגופים המוסדיים במס­גרת שוק האג"ח הקונצרניות, מה שהופך את שוק האשראי העסקי בישראל לתחרותי ביותר. "יש כאלה שטוענים כיום ששוק האשראי העסקי אפילו נהפך לתחרותי מדי, אף שאני מתקשה להבין מה זה יותר מדי תחרות", אומר בן שלוש. "בכל מקרה, אין ספק שהמגזר העסקי נהנה מרפורמת בכר באופן גורף".

המהפך בשוק המוצרים הפנסיוניים היה מהלך רחב בהרבה, שוועדת בכר היתה רק חלק ממנו, ושכלל גם את הלאמתן של קרנות הפנסיה הוותיקות, מכירתן של קרנות הפנסיה החדשות לחברות הביטוח, מכירתן של קופות הגמל וקרנות הנאמנות, ביטול האפשרות למשוך כספים מקופות גמל מדי 15 שנה, וכן ביטול היכולת לקבל פנסיה כתשלום חד־פעמי ומעבר לתשלום של קצבה בלבד. שני המהלכים האחרונים, אגב, פגעו נואשות במעמדן של קופות הגמל, שנהפכו לאפיק חיסכון בדעיכה — כך שבדיעבד, מכירתן של הקופות מהבנקים לחברות הביטוח שיחקה לטובת הבנקים יותר מששיחקה לטובתן של חברות הביטוח.

אייל בן שלוש
גיל כהן מגן

התוצאה של שלל המהלכים האלה היתה שוק פנסיוני חדש, שנשלט בידי חמש חברות הביטוח הגדולות, באמצעות מוצר פנסיוני יחיד כמעט — קרן הפנסיה החדשה. התוצאה המבנית הזאת, אף שבן שלוש טוען היום כי כולה פרי של תכנון מראש, מעוררת לא מעט ביקורת, בעיקר נוכח המעמד הדומיננטי של חברות הביטוח בשוק הפנסיה. התחושה הציבורית היא שהחלפנו את הריכוזיות הבנקאית בריכוזיות של חברות ביטוח, ושהאחרונה נעשית מסוכנת יותר — בתוך כמה שנים צפויות חברות הביטוח לרכז הון של הציבור בסך 2 טריליון שקל, 50% יותר מנכסי הבנקים.

"אם מחר היו לנו חמישה בנקים גדולים בישראל, במקום השניים שיש כיום, כולם היו מברכים על זה", מגיב בן שלוש לביקורת. "מבנה של חמישה שחקנים דומים בגודלם שמתחרים זה בזה הוא מבנה מצוין. עובדה שיש כיום תחרות מטורפת בענף הפנסיה: דמי הניהול יורדים — בעיקר לשחקנים גדולים, אבל זה מחלחל גם לשאר הציבור. הממוצע של דמי הניהול כיום, 2% מההפקדות ועוד 0.25% מהצבירה, הוא נמוך ביותר. העלויות של החיסכון הפנסיוני בישראל הן כיום בין הנמוכות בעולם. וזה לא נכון שרק החזקים נהנים מכך — חלק גדול מהעובדים החלשים במשק מאוגדים תחת מעסיקים גדולים, וכיום גם חוסך בינוני יכול ללחוץ על קרן הפנסיה שלו ולקבל הנחה משמעותית בדמי הניהול".

בנוגע לריכוזיות הגוברת, והחשש מפני המצב שבו 2 טריליון שקל מנכסי הציבור ינוהלו בידי חמישה אנשים, משיב בן שלוש כי אפשר לפעול להוספת שחקנים לתחום הביטוח, "אבל זה מחייב שי­נוי תפישה רגולטורי — להעדיף תחרות על פני היציבות של חברות הביטוח, וזאת שאלה לא טריוויאלית".

לא כל המטרות הושגו

בן שלוש מודה שלא כל המטרות של ועדת בכר הושגו. התקווה שהבנקים ייתנו ייעוץ פנסיוני לציבור הרחב נכזבה — כנראה משום שעמלת הייעוץ שהוצעה להם לא היתה גבוהה מספיק, וכנראה גם בשל המורכבות של ענף הפנסיה. "כדי לייעץ, הבנקים צריכים סטנדרטיזציה של מוצרי הפנסיה, עם מסלולי השקעה קבועים וניתנים להשוואה", אומר בן שלוש. "זה מתחיל לקרות רק עכשיו, עם המעבר למודל של מסלולים מותאמי גיל".

חוסר הצלחה נוסף הוא העובדה שהתחרות באשראי נעצרה באשראי העסקי, ולא חילחלה לאש­ראי לצרכנים ולעסקים קטנים. בשאלה כיצד יוצרים תחרות בתחום האשראי הצרכני דנה בימים אלה ועדה חדשה — ועדת שטרום. בן שלוש תומך במסקנותיה בדבר הפרדתן של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. "כמו שקופות הגמל לא התחרו על אשראי עסקי כל עוד הן היו בבעלות הבנקים, אותה טענה עולה לגבי האשראי הצרכני כל זמן שחברות כרטיסי האשראי נמצאות בבעלות הבנקים", הוא אומר. עם זאת, הוא מזהיר שאין די בכך. כדי להכניס את הכסף הגדול של המוסדיים לתחרות על האשראי הצרכני, המדינה תצטרך לבצע, להערכת בן שלוש, גם מהלכים אקטיביים — כמו הקמת קרנות אשראי בערבות מדינה. "אחרת, קרנות הפנסיה אינן יודעות איך לעסוק באשראי צרכני", הוא אומר.

עשר שנים אחרי שהוגשו מסקנותיה של ועדת בכר, בן שלוש עוסק כיום בתחום האנרגיה המתחדשת, אבל נשאר נטוע גם בעולם הפנסיוני — הוא דירקטור בחברת הביטוח מגדל וחבר בוועדת ההשקעות בחברת עמיתים, המנהלת את קרנות הפנסיה הוותיקות. במבט לאחור, הוא סבור כי הצלחתה של ועדת בכר נבעה מהתלכדות של כל הרגולטורים יחד — המפקח על הבנקים, המפקח על הביטוח, יו"ר רשות ניירות ערך, המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי לממשלה והממונה על ההגבלים — לקידום חזון משותף. עם זאת, את עיקר הקרדיט על הצלחת הוועדה הוא זוקף לזכותם של שניים — ראש הממשלה בימי עבודת הוועדה, אריאל שרון, ושר האוצר דאז, בנימין נתניהו. "הוועדה הצליחה בגלל ההיתכנות הפוליטית שלה", הוא אומר. "מהלכים קשים ומורכבים קיבלו את אישור הכנסת, בזכות הנחישות של ראשי המערכת הפוליטית לדבוק ברפורמות. בלי הנחישות שלהם, זה לא היה קורה".

עשור לוועדת בכר

יוסי בכר ובנימין נתניהו

עשור לרפורמת בכר: מה נשאר מהמהלך הנועז של בנימין נתניהו ואריאל שרון

רפורמת בכר הולידה ייעוץ אובייקטיבי, חתכה את דמי הניהול, שיפרה את התשואות לעמיתים ואיפשרה את צליחת המשבר הפיננסי של 2008 ■ מנגד, הרפורמה סייעה להיווצרות מפלצות הביטוח, הובילה לשכר מנופח בענף הפיננסים, והותירה את הבנקים גדולים וחזקים מדי

חדר המסחר בבית ההשקעות מיטב דש

ההצלחה של בכר: שוק בנקאי חדש, שוק אשראי חדש, שוק פנסיה חדש ושוק הון חדש

הרושם שנוצר לגבי ועדת בכר עושה עמה עוול היסטורי: זו היתה אחת הוועדות המצליחות בתולדות המשק ■ ההחמצה העיקרית שלה היתה בריכוזיות שנוצרה בחברות הביטוח ■ כדי לטפל בה, ראוי להקים ועדת בכר ב'

כספת מפתח מפתחות איורים

עשר שנים לחילופי המשמרות: ענף הפיננסים יצא מימי הביניים - אבל נשאר ריכוזי

ב-2005 נראה שוק ההון הישראלי אחרת לגמרי מכפי שהוא כיום: יועצי ההשקעות בכל בנק ניתבו את חסכונות הציבור לקרנות הנאמנות וקופות הגמל של אותו בנק, והציבור שילם על כך בדמי ניהול גבוהים ותשואות ירודות

בניין איקאה בנתניה

עידן חדש: כך התחיל המגזר העסקי 
לגייס הון מהחוסכים - במקום מהבנקים

ועדת בכר גרמה לזינוק מטאורי באשראי החוץ בנקאי - והאשראי הישיר שנותנים גופי חיסכון לחברות צמח פי ארבעה בעשור, ל-240 מיליארד שקל ■ בשוק משוכנעים שמרבית הלקחים הופקו, אך מתריעים מהעברת הריכוזיות לחברות הביטוח ובתי ההשקעות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#