מי הרוויח ומי הפסיד מרפורמת בכר? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי הרוויח ומי הפסיד מרפורמת בכר?

הבנקים כמעט שלא ניזוקו, חלק מחברות הביטוח הרוויחו - ואחרות הפסידו, ובתי ההשקעות הפרטיים התחזקו ■ אבל המרוויח העיקרי מרפורמת בכר, שהוציאה את ניהול הקרנות והקופות מהבנקים, הוא הציבור

2תגובות

בפרספקטיבה של עשר שנים, אפשר כבר לצייר תמונה של המרוויחים והמפסידים מיישום המלצותיה של ועדת בכר. אלה לא בהכרח אותם גורמים שצוירו כמפסידים ומרוויחים כשהמלצותיה פורסמו. הבנקים, למשל, שסומנו כמפסידים הגדולים, לא ניזוקו כמעט.

המרוויח העיקרי 
- הציבור

תמונה של גילעד אלטשולר
עופר וקנין

"הציבור הוא המרוויח הגדול של ועדת בכר", אומר גילעד אלטשולר מבית ההשקעות אלטשולר שחם. "הוא גם ירוויח מזה בעתיד. ניגודי העניינים בבנקים היו גדולים כל כך קודם לכן, שלציבור לא היתה שום דרך להפסיד מהשינויים. השירות שהציבור מקבל כיום מהקרנות ומהקופות שהוא מחזיק הוא טוב יותר משמעותית מלפני עשר שנים. הייעוץ בבנקים אובייקטיבי יותר ומקצועי יותר".

דודו לביא, מנהל מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך, מוסיף: "ועדת בכר היא הצלחה גדולה. ניהול הכסף הציבורי, שהיה ריכוזי מאוד במערכת הבנקאות, נהפך למבוזר. כיום יש הרבה יותר שחקנים. הציבור מבין שיש חשיבות גדולה לזהות של מי שמנהל את כספו. מנהל הכסף הוא לא אותו גורם שמפיץ את הקרנות או זה שנותן אשראי ללקוחות.

"מבחן התוצאה מראה שבתי ההשקעות מתנהלים ברמה גבוהה. הם יצרו מנגנוני בקרה פנימיים טובים, שנהפכו לחלק משגרת העבודה שלהם. יש הסכמה מקיר לקיר שבתי ההשקעות המובילים מתנהלים בצורה מקצועית וטובה".

המרוויח המשני 
- הבנקים

"גם הבנקים הרוויחו בגדול", אומר אלטשולר. "האחריות על ניהול הכסף עברה כולה לבתי ההשקעות. בעבר הבנקים עסקו בייעוץ וגם ניהלו כספים, וזה חשף אותם לסיכון ולתביעות. כיום אין להם כמעט סיכון בתחום הזה. הם מכרו את הקרנות והקופות בתקופה טובה ובמחיר מלא, וכיום הם עדיין שותפים בהן דרך עמלות ההפצה ודמי התפעול שהם גובים ממנהלי הקרנות".

לביא מסכים כי הבנקים הרוויחו מהוועדה. "בדיעבד התברר שמכירת הקרנות והקופות היתה צעד רווחי מאוד לבנקים. המצב ערב יישום המסקנות לא היה אידיאלי — היה צריך לתמרץ אותם למכור ולממש את האחזקות שלהם".

דמי הניהול בקרנות הנאמנות ירדו ביותר מ-50% 
מ-1.63% בשנת 2006 -- ל-0.73% בשנת 2015

בתי ההשקעות וחברות הביטוח שלא הרוויחו

הרוכשות העיקריות של הקרנות והקופות מהבנקים היו חברות הביטוח, שניסו לנצל את המצב החדש כדי להקים במהירות פעילות של ניהול כספים. ברכישות שנעשו ב–2005, שנה של גאות כלכלית בישראל ובעולם, ננקבו מחירים שבדיעבד התבררו כגבוהים מדי. לא כל חברות הביטוח הצליחו להתגבר על המחירים האלה, לקלוט את הפעילות החדשה ולגרום לה לצמוח. חלקן נכוו ונאלצו לסגור או למכור את הקופות והקרנות שרכשו.

כלל ביטוח, למשל, רכשה את קרנות אילנות דיסקונט תמורת כ–580 מיליון שקל וריכזה את כל פעילות הקרנות, הקופות וניהול התיקים בחברה הבת כלל פיננסים. היא אף הנפיקה את כלל פיננסים לפי שווי של כ–1.3 מיליארד שקל, אך לפני כשנתיים חיסלה את פעילות הקרנות והקופות שלה לפי שווי של כ–210 מיליון שקל, בלי להביא בחשבון את ההפסדים של מאות מיליוני השקלים שבית ההשקעות הסב לכלל ביטוח. כלל הותירה אצלה רק את פעילות החיסכון לטווח ארוך — ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה.

חברת הביטוח מגדל, שהקימה את בית ההשקעות מגדל שוקי הון, מוצאת את עצמה כיום עם חברת קרנות מובילה ועם פעילות ניהול תיקים בלבד. את פעילות הברוקראז' היא מכרה לאי.בי.אי. מגדל אמנם הצליחה להתברג לצמרת חברות הקרנות באמצעות רכישות קרנות אפיקים (תמורת כ–160 מיליון שקל) ודקלה של הבינלאומי (תמורת כ–220 מיליון שקל) — אך בכל הקשור למעמדו של בית ההשקעות, זה לא המצב. עיקר הכשל של מגדל הוא בחוסר יכולתה למנף את הפרישה הארצית שלה ואת סוכני הביטוח שעובדים עמה כדי להפוך את מגדל שוקי הון לבית השקעות משפיע.

"לא כל בתי ההשקעות ידעו למנף את הנכסים שקנו", אומר אלטשולר. "יש בתי השקעות שכשלו בכך, כמו פריזמה, שהתמחור של הנכסים שקנה היה גבוה מדי. גם אחרים קנו במחירים גבוהים מדי בלי להבין שהשוק ישתנה — שתתחיל תחרות, שדמי הניהול יירדו ושהרווח לכולם יהיו מצומק יותר".

אלטשולר מוסיף כי "הסיבה לקריסת פריזמה היתה גם תזמון. הוא נקלע למשבר הגדול במצב בעייתי. איכות הניהול בקרנות שהוא קנה (פק"ן ולהק) לא היתה גבוהה כמו בקרנות של פסגות. ברגע שהזיקה של היועצים בבנק נגמרה, הלקוחות בקרנות שלהם התחילו לעזוב. פריזמה רכש נכס בלי לבחון את איכותו, ובכך כשל".

בתי ההשקעות וחברות הביטוח שהרוויחו בגדול

המנצחים הגדולים שיצאו מוועדת בכר הם בתי ההשקעות העצמאיים, שזיהו את ההזדמנות כדי למשוך לקוחות ולתת להם שירותי ניהול כסף משופרים. ברגע שהיועצים בבנקים נהפכו לאובייקטיביים, הכספים התחילו לזרום למנהלים שהראו ביצועים טובים לאורך זמן.

הבולטים שבהם הם ילין לפידות ואלטשולר שחם. שניהם לא נדרשו לרכוש נכסים מהבנקים, אלא הצליחו להגדיל בהרבה את היקף הנכסים שהם מנהלים בזכות ניהול השקעות מוצלח ותשואות משופרות בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות. גם מיטב, שמוזג מאז עם בית ההשקעות דש איפקס, נהנה מהצלחה וצמיחה.

"ב–2008–2009 היה לנו משבר פיננסי וכלכלי גדול מאוד", מזכיר לביא. "שוק ההון הישראלי עמד בו בסך הכל בהצלחה. קשה להעריך אם וכיצד היינו צולחים את המשבר לולא רפורמת בכר, שיושמה כמה שנים לפניו. המשבר תקף באופן קשה יותר גופים שגם נתנו אשראי וגם שלטו על הכיוון שלו דרך ניהול השקעות. העובדה שכספי החוסכים נוהלו על ידי גופים מקצועיים — ולא על ידי גופים שעוסקים במתן אשראי במובן המקובל, כלומר בנקים — עזרה לשוק הישראלי לצלוח את המשבר העולמי בשלום".

דוד לביא
עופר וקנין

עשור לוועדת בכר

יוסי בכר ובנימין נתניהו

עשור לרפורמת בכר: מה נשאר מהמהלך הנועז של בנימין נתניהו ואריאל שרון

רפורמת בכר הולידה ייעוץ אובייקטיבי, חתכה את דמי הניהול, שיפרה את התשואות לעמיתים ואיפשרה את צליחת המשבר הפיננסי של 2008 ■ מנגד, הרפורמה סייעה להיווצרות מפלצות הביטוח, הובילה לשכר מנופח בענף הפיננסים, והותירה את הבנקים גדולים וחזקים מדי

חדר המסחר בבית ההשקעות מיטב דש

ההצלחה של בכר: שוק בנקאי חדש, שוק אשראי חדש, שוק פנסיה חדש ושוק הון חדש

הרושם שנוצר לגבי ועדת בכר עושה עמה עוול היסטורי: זו היתה אחת הוועדות המצליחות בתולדות המשק ■ ההחמצה העיקרית שלה היתה בריכוזיות שנוצרה בחברות הביטוח ■ כדי לטפל בה, ראוי להקים ועדת בכר ב'

כספת מפתח מפתחות איורים

עשר שנים לחילופי המשמרות: ענף הפיננסים יצא מימי הביניים - אבל נשאר ריכוזי

ב-2005 נראה שוק ההון הישראלי אחרת לגמרי מכפי שהוא כיום: יועצי ההשקעות בכל בנק ניתבו את חסכונות הציבור לקרנות הנאמנות וקופות הגמל של אותו בנק, והציבור שילם על כך בדמי ניהול גבוהים ותשואות ירודות

"בלי הנחישות של נתניהו ושרון - ההצלחה המסחררת של רפורמת בכר לא היתה מתרחשת"

אייל בן שלוש, שהיה המפקח על הביטוח ואחד מאדריכלי ועדת בכר, מגן בלהט על מסקנותיה: "מטרתנו היתה להכניס תחרות באשראי העסקי, וזה הצליח מעל המשוער" ■ "עכשיו צריך להשלים את המשימה עם הכנסת תחרות לאשראי הצרכני - באמצעות הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים"

בניין איקאה בנתניה

עידן חדש: כך התחיל המגזר העסקי 
לגייס הון מהחוסכים - במקום מהבנקים

ועדת בכר גרמה לזינוק מטאורי באשראי החוץ בנקאי - והאשראי הישיר שנותנים גופי חיסכון לחברות צמח פי ארבעה בעשור, ל-240 מיליארד שקל ■ בשוק משוכנעים שמרבית הלקחים הופקו, אך מתריעים מהעברת הריכוזיות לחברות הביטוח ובתי ההשקעות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#