האוזר: "הגיע זמן להפסיק לקטר על עודף רגולציה - 2016 תהיה שנת מפנה"

יו"ר רשות ניירות ערך: "ב-2016 נשלים את חקיקת מימון ההמונים, את חקיקת החוק לקידום ההשקעות בחברות מו"פ והקלות נוספות לחברות קטנות ובינוניות"

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

"הגיע הזמן להפסיק לקטר על עודף רגולציה, העדר הנפקות, מספר החברות בבורסה מצטמצם, היקפי המסחר נמוכים ועוד. הגיע הזמן לעשות שינוי.שנת 2016 תהיה שנת מפנה", כך אמר היום יו"ר רשות ניירות ערך פרופסור שמואל האוזר.

האוזר אמר את הדברים בכנס התאגידים השביעי של רשות ניירות ערך, אליו הגיעו 300 משתתפים, על רקע הנתונים כי המוסדיים מנהלים 1.5 טריליון שקל, בעוד מספר החברות הבורסאיות קטן בהתמדה במהלך השנים האחרונות.

יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר
יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזרצילום: דודו בכר

נכון לסוף אוקטובר, 575 חברות רשומות בבורסה (חברות שהנפיקו אג"ח או מניות), ירידה של 4.1% בהשוואה ל-600 חברות בסוף 2014, וקיטון של 28% לעומת 801 חברות ב-2008. מתחילת השנה, 22 חברות חדשות נרשמו בבורסה, אך 43 חברות נמחקו.

לטענת האזור "שוק הון בריא ומתפקד, שהציבור מאמין בו ומוכן להשקיע בו - הוא לא למרות הרגולציה אלא דווקא תודות לרגולציה".

שנת 2016 תהיה השנה האחרונה של האוזר כיו"ר רשות ניירות ערך. "בשנת 2016 אנחנו נשלים את: חקיקת מימון ההמונים, חקיקת החוק לקידום ההשקעות בחברות מו"פ, חקיקת ה-JOBS ACT הישראלי, לעידוד הנפקות IPO, הקלות נוספות לחברות קטנות ובינוניות. ביחד עם השלמת השינוי המבני בבורסה, כל אלה הם בבסיס החזון שלנו להקים שוק חדש של חברות צמיחה ישראליות, חברות היי-טק וחברות קטנות ובינוניות אחרות שיבחרו להנפיק, להתפתח ולגדול בישראל במקום להימכר לידיים זרות. חברות שיהיו חברות בינלאומיות אבל ה-HOME BASE שלהם יישאר בישראל", אמר האוזר.

הוא התייחס למפת הדרכים אותה פירסמה הרשות לפני שלוש שנים - מפה שהיתה אמורה להקטין את הרגולציה בשוק ההון "האם הגזמנו? האם הלכנו רחוק מדי? האם העלות שנגרמת לחברות הציבוריות כתוצאה מהרגולציה עולה על התועלת למשקיעים? עולה על התועלת למשק כולו? הפשלנו את השרוולים, נגשנו לשולחן השרטוטים, והתחלנו לעבוד".

בניין הבורסה
בניין הבורסהצילום: בלומברג

התובנות לדבריו מההליך היו כי "אין פתרון קסם כדי לשנות מגמה ומוכרים לנקוט בשורה ארוכה של פתרונות. הבחירה במהלך של הרבה מאד פתרונות, שינויים ותיקונים, היא הרבה פחות זוהרת והרבה הרבה יותר קשה לביצוע מאשר קידום של רפורמה אחת מרכזית נוצצת".

האוזר הסביר את המודל של הרשות למימון המונים לפיו כל משקיע יוכל להשקיע עד 20 אלף שקל בשנה הליך אשר יאפשר למיזמים לגייס עד 3 מיליון שקל - סכום הדרוש לחברות seed. הפלטפורמה תהיה אינטרנטית ותפוקח על ידי הרשות לניירות ערך. כך לדבריו יופתחו הסיכונים ומצד שני לא יתייקר מודל מימון ההמונים".

עוד התייחס האוזר לטענת אנשי ההיי טק כי "אין מה להסתכל על הבורסה בתל אביב להנפקה והאופציה היחידה הינה חו"ל". "אישרנו בוועדת הכספים של הכנסת הצעת חוק שאומרת בקול רם וברור די! אנחנו לא מוכנים יותר לוותר על חברות המו"פ הישראליות.

"אתם מוטרדים משפת הדיווח בעברית? נאפשר לכם לדווח באנגלית. אתם רוצים לשמור על אופציות פתוחות להנפיק בעתיד גם בנאסד"ק, תוכלו לדווח בישראל על פי כללי ה-US-GAAP; אתם חוששים מתמחור נמוך? בנינו עבורכם ביחד עם הבורסה מודל שיאפשר פרסום שוטף של אנליזות על חברות המו"פ. מי יפרסם את האנליזות? חברות אנליזה מהמובילות בעולם; אתם חוששים שזה יהיה יקר מדי בשביל חברה צעירה לשלם על אנליזה? אל דאגה, האוצר יממן לכם חלק נכבד מעלויות האנליזה. המס מטריד אתכם? בנינו עבורכם חבילה של תמריצים מיסויים, הן ליזמים והן למשקיעים".

ולגבי הנטל של להיות חברה ציבורית בישראל אמר האוזר "כדי לעזור לכם להסתגל למציאות החדשה, כדי לרכך את חבלי הלידה, נעניק לכם סל קליטה למשל, בחמש השנים הראשונות לא תצטרכו להקים את כל ועדות הדירקטוריון שחוק החברות מחייב. בחמש השנים הראשונות גם לא תצטרכו את כל הפרוצדורות לאישור תנאי השכר של נושאי משרה. בחמש השנים הראשונות נאפשר לכם היזמים לכהן גם כמנכלים בלי צורך באישורים מיוחדים.

"בחמש השנים הראשונות תהיו פטורים לחלוטין מהוראות ה-SOX הישראלי; אם עד היום הייתם צריכים להמתין שנה עד שתוכלו להשתמש בתשקיף מדף, אנחנו נאפשר לכם שימוש בתשקיף מדף כבר מהיום הראשון בו תצטרפו לבורסה. אתם חוששים מחשיפות אישיות בשל טעויות של טירונים בשוק ההון? נתחשב גם בכך. במהלך שלש שנים ממועד ה-IPO מדיניות האכיפה המנהלית שלנו תהיה מקלה ומתחשבת במקרים של רשלנות".

האוזר הדגיש כי ההקלות לא יוענקו רק לחברות מו"פ אלא לכל חברה שתבצע הנפקת מניות ראשונה בישראל. עוד הסביר האזור כי הרשות שוקלת הקלה דרמטית אשר תאפשר לתאגידים קטנים לוותר על הדיווח ברבעונים הראשון והשלישי. ולהסתפק בדיווח השנתי והחצי שנתי.

לאחר נאומו של יו"ר הרשות נשמעו קולות בין המשתתפים הקוראים תיגר על ההבטחות של האוזר. "כבר ארבע שנים אנחנו שומעים את אותם הדברים, אך מצב הבורסה לא משתנה", אמר אחד המשתתפים.

גם ורד סולומון, משפטנית בכירה במערך המקצועי המשפטי, נשאה דברים. בדבריה הציגה את נקודת המבט החדשה של הרשות לגבי הלוואות, אותם נותנים בעלי השליטה לחברות בקשיים. לדבריה "הלוואה תחשב מזכה אם החברה זקוקה למימון, החברה בחנה חלופות אחרות וההלוואה היה בתנאים מטיבים בצורה משמעותית".

כמו כן קבעה כי כאשר מועד פירעון של הלוואה מגיע אין צורך כי החברה תאשר את העסקה כעסקה עם בעל שליטה שכן במרבית המקרים, האינטרס של החברה ושלו זהה במקרים הללו שהחברה תעמוד בהתחייבויותיה.

שמואל וולודינגר יו"ר מועצת המנהלים גיניגרק מפעלי פלסטיקה  הלין על כך כי " אנחנו מבלים שעות בדירקטוריון לא בשביל לדון בעסקים אלא לדון ברגולציה. " לשאלה האם צריך לעצור את הרעים ולהקל ברגולציה השיב עו"ד אמיר וסרמן היועץ המשפטי ברשות לניירות ערך השיב " אני מסכים עם התלונות כאן. יש מקרים חריגים אשר מביאים על כלל החברות רגולציה שלא מתאימה . המציאות מורכבת גם אכיפה היא סוג של רגולציה".

לדבריו של רו"ח ראובן אבלגון  יו"ר רוסריו קפיטל "  ההתייחסות צריכה להיות לא לשוק אלא לתעשייה . הגז במדינת ישראל לא היה נמצא ללא הרגולציה אשר איפשרה להשקיע בתחום בבורסה. בשנות ה -2000 הצלחנו לפתח מספר חברות ביוטק לגייס מהציבור והיום התעשייה פורחת. יש מאות מילוני שקלים שהושקעו יש תרופות גילויים מאות עובדים. אי אפשר להתייחס לבורסה רק כשוק. זאת תעשייה שבונה מדינה תעשייה כלכלה .המציאות השתנתה רבות מהיום בו הינו רואים  שני סוחרים בבורסה  אשר ידעו כל מה שקורה בבורסה היינו יודעים כי אם הם  מחיכים הינו השוק יעלה ו אם עצובים השוק ירד.  היום זה שונה. הבעיה הינה  ריבוי הרגולטורים ואי ההתאמה בינהם זה שגורם לבלבול והטרדה. יש בעיה אדירה של ריכוזיות . היום שאנחנו באים למכור עיסקה יש לנו חמישה שישה לקוחות. אם היו לנו מאה מנהלי תיקים יהיה מסחר אבל אם יש שבעה שחקנים לא יכול להיות מסחר".

"מי שלא משקיע על סמך מידע פנים הוא סתם ספקולנט התבדח בסוף דבריו אבלגון. רו"ח עופר גרינבאום מנכ"ל לאומי פרטנרס חיתום הדגיש כי הבעיה האמיתי הינה   "הבעיה המבנית של השוק שהינו קטן ומצומצם".

"מי זאת אנטרופי? רגולטור? עדיף שתשב כבר ברשות" 

"מי זאת אנטרופי? רגולטור? אם כן עדיף שתשב כבר ברשות. פעם היה חלום להיות חברה ציבורית היום חלום בלהות להיות חברה ציבורית והחלום להימחק מהמסחר. יש רגולצית יתר", כך אמר היום ב' אלפרד אקירוב, יו"ר קבוצת אלרוב, בפאנל שעסק בשינויים בבורסה ב-20 שנה האחרונות.

"שוק ההון הכי חשוב למשק. בלי שוק ההון אי אפשר לפתח את המשק. השינוי לא יהיה טוב עבורי. אני כבר עובד בחו"ל, אני רק מחזיק את העסקים בארץ, אבל המצב הנוכחי לא טוב למדינה. חבל שהיום ידוע לכל כי לא עושים עסקים בישראל. המשק יכול לצמוח רק על ידי חברות חזקות. הבעיה כיום שאף אחד מישראל לא מעוניין לרכוש את החברות שנמצאות על המדף והמתעניינים היחידים בחברות שמוצאות למכירה הינם חברות שהיו"ר שלהם נעלם (כוונתו ליו"ר פוסון שמעוניינת לרכוש את הפניקס של יצחק תשובה)".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker