ניתוח TheMarker

מציאת קונים לחברות האשראי תהיה מאתגרת - אך גם רווחית לבנקים

המלצות ועדת שטרום הפכו את מכירת חברות כרטיסי האשראי לעובדה מוגמרת - אך שאלות רבות נותרו פתוחות ■ בינתיים לא ברור אם הבנקים אכן ימצאו רוכשים, ואם אותם רוכשים יקנו 100% מכל חברה - או שחלק מהמניות יונפקו בבורסה

מיכאל רוכוורגר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בתהליך הפרידה מחברות כרטיסי האשראי, על פי המלצות ועדת שטרום, בנק הפועלים ובנק לאומי ישאפו למכור את אחזקותיהם בעסקות מחוץ לבורסה - בשאיפה לקבל עליהן מחיר גבוה כמה שיותר. אך מכיוון שמדובר בעסקות מכירה בהיקף של כ–2.5–4 מיליארד שקל, ובשל מגבלות שונות שקבע הפיקוח על הבנקים - איתור קונה פוטנציאלי עשוי להיות משימה מאתגרת במיוחד.

לכן, העובדה שוועדת שטרום ממליצה להנפיק נתח גדול מחברות האשראי לציבור מהווה בשורה לבורסה הישראלית, הסובלת מהיעדר הנפקות ראשוניות (IPO) של חברות גדולות ותזרימיות, כמו ישראכרט ולאומי קארד. אם הדבר אכן יקרה, החברות צפויות להיכנס למדד ת"א 100 ולמדדי הפיננסים בבורסה.

כרטיסי אשראי
מציאת קונים לחברות האשראי תהיה מאתגרת

המלצות הביניים של ועדת שטרום להגברת התחרותיות בשוק האשראי הצרכני, שפורסמו רשמית שלשום, חשפו לא מעט חילוקי דעות בין חברי הוועדה לבנק ישראל. עם זאת, נושא עיקרי ומהותי שלגביו ישנה הסכמה הוא פיצול חברות כרטיסי האשראי משני הבנקים הגדולים - הפועלים, המחזיק בישראכרט (99%, לצד 1% של בנק מזרחי־טפחות), ולאומי, המחזיק ב–80% מלאומי קארד, לצד קבוצת עזריאלי (20%), שלה זכות להצטרף ללאומי בעת מכירה עתידית.

מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח, אמרה באחרונה ב"תוכנית חיסכון" בערוץ 2 כי "בנק לאומי בעד כל רפורמה שתשרת את הציבור, גם אם יהיה מדובר במכירת כרטיסי האשראי. אם זה ייבנה באופן שתהיה כאן רפורמה שהיא טובה לציבור, אז אנחנו נתמוך בה". לעומתה, יו"ר הפועלים, יאיר סרוסי, התבטא בהזדמנויות שונות נגד הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

כך או אחרת, מכירת חברות כרטיסי האשראי נהפכת לעובדה מוגמרת. בהתאם להסכמות בין ועדת שטרום לבנק ישראל, בתוך שנתיים מהיישום בפועל של ההמלצות (ככל הנראה בשנה הבאה), הפועלים ולאומי יחויבו למכור את השליטה בחברות כרטיסי אשראי. בהתאם לתקנות המעודכנות של הפיקוח על הבנקים, מדובר על מכירה של לפחות 20%. בתוך שלוש שנים יהיו חייבים הפועלים ולאומי למכור את מלוא האחזקה שלהם בישראכרט ולאומי קארד, שהן חברות פרטיות שלא נסחרות בבורסה.

קושי בביצוע הערכת שווי כלכלית

דרור שטרום, שר האוצר כחלון וקרנית פלוג
דרור שטרום, שר האוצר כחלון וקרנית פלוגצילום: אוליבייה פיטוסי

העובדה שחלק מהסעיפים המהותיים שמהם ייגזר השווי של חברות כרטיסי האשראי עדיין לא סוכמו מקשה על ביצוע הערכת שווי כלכלית מדויקת לישראכרט וללאומי קארד. מצד אחד, מסתמן שהבנקים לא יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי במשך ארבע שנים מיישום ההמלצות - דבר שיגדיל את השווי של חברות כרטיסי האשראי המופרדות, מכיוון שתיאורטית לא תהיה תחרות מצד הבנקים במקטע זה.

מהצד השני, הבנקים צפויים לחזור בהמשך לשוק הנפקת כרטיסי האשראי, ובינתיים הם יוכלו לפצות על אובדן של חלק מההכנסות באמצעות הנפקת כרטיסים לחיוב מיידי (דביט), שהבנקים ינסו למשוך אליהם כמה שיותר לקוחות.

שוויין של חברות כרטיסי אשראי צפוי להיות מושפע לשלילה גם מהמלצות הוועדה להפחתה של עמלה צולבת, לרמה הנהוגה באירופה; וכן בעקבות פתיחה לתחרות של שוק הסליקה. בנוסף, חברות פינטק שונות שנכנסו וצפויות להיכנס לענף זה מאיימות על חברות כרטיסי אשראי.

מי ירכוש את 
מניות השליטה?

גופים המנהלים 100 מיליארד שקל ויותר לא יוכלו לרכוש שליטה בחברות כרטיסי אשראי, וכך גם בנקים ותאגידים ריאליים משמעותיים. מה שמותיר בתמונה קרנות השקעה פרטיות (פריווט אקוויטי), חברות פיננסיות בסדר גודל בינוני כמו ביטוח ישיר, איילון והכשרה ביטוח, בתי השקעות כמו אי.בי.אי וילין לפידות, ובנקים קטנים כמו בנק אגוד ובנק ירושלים.

בינתיים לא ברור אם הבנקים אכן ימצאו רוכשים למניות השליטה בחברות האלה, ואם אותם הרוכשים יקנו רק 20% או את כל ה–100% - תרחיש פחות סביר - או שלחלופין חלק מיתר המניות יונפקו בבורסה.

לדברי אנליסט הבנקים ומנהל מחלקת המחקר של בנק ירושלים, מאיר סלייטר, "ישראכרט ולאומי קארד בהחלט עשויות להגיע לבורסה, אך מכיוון שאינן עדיין המלצות סופיות, ומכיוון שלרוכשים פוטנציאליים ייקח זמן לקבל היתר שליטה, הדבר הסביר יותר הוא שהחברות האלה יגיעו לבורסה בעוד שנה לפחות".

רווח של מאות מיליונים לבנקים

העסקה העדכנית ביותר בשוק כרטיסי אשראי הישראלי באחרונה היא מכירת האחזקות (49%) של אלון רבוע כחול ודור אלון בחברת דיינרס ישראל לידי ויזה כאל - עסקה שבוצעה לפי מכפיל רווח (יחס בין שווי הנגזר לחברה לרווח שהיא מייצרת) של 10.

עם זאת, העסקה היתה בעלת מאפיינים של עסקת "דיסטרס", שבה ניצלה כאל את מצוקת הנזילות של אלון רבוע כחול כדי לשלם מחיר נמוך יותר משווייה הכלכלי המלא של דיינרס. מה גם שמדובר היה ברכישת מניות שאין מניות שליטה, כך שלא שולמה בגינן פרמיית שליטה.

אנליסטים המסקרים את ענף הבנקאות מעריכים כי הפועלים ולאומי ישאפו למכור את ישראכרט ולאומי קארד לפי מכפילי רווח של 10–15, ובעקבות כך ירשמו רווחי הון של מאות מיליוני שקלים ויגדילו את הלימות הון (יחס בין הון עצמי לנכסי סיכון) בכ–0.3%–0.5%. זאת, בעוד שכיום לא ברור עד כמה הצרכן ייהנה מיישום הרפורמה.

סלייטר העריך בסקירה שפירסם השבוע כי אם הפועלים ימכור את אחזקתו בישראכרט לפי מכפיל רווח 10, הוא ייהנה מרווח הון של כ–200–250 מיליון שקל. חישוב זה התבסס על כך שישראכרט יצרה ב–12 החודשים האחרונים רווח של כ–275 מיליון שקל, ואם מכפילים סכום זה בעשר מתקבל לחברה שווי של כ–2.75 מיליארד שקל. מסכום זה מנכים את חלקה של הפועלים בהון עצמי של ישראכרט (בסוף ספטמבר, כ–2.4 מיליארד שקל) ומס חברות של כ–37%.

בחישוב דומה עבור לאומי קארד, הרווח של לאומי בהנחה של מכירה לפי מכפיל 10 ינוע סביב 100–150 מיליון שקל. עם זאת, בנק לאומי ידרוש עבור לאומי קארד מחיר גבוה בהרבה - בין השאר בהתבסס על כך שהאחזקה של קבוצת עזריאלי בלאומי קארד רשומה בספרי עזריאלי נכון לסוף ספטמבר 2015 לפי שווי של כ–3 מיליארד שקל — המגלם מכפיל רווח של כ–15–16.

שווי זה מתבסס על הערכת שווי כלכלית שביצע עבור עזריאלי משרד רו"ח של עובד גובי נכון לסוף 2014, והיא אמורה במארס 2016, עם פרסום הדו"חות הכספיים של עזריאלי ל–2015. אם לאומי קארד תימכר לפי מכפיל רווח 15, כלומר לפי שווי של כ–3 מיליארד שקל - הרווח של לאומי עשוי אף להגיע לכ–700 מיליון שקל.

עסקה נוספת שעשויה לקרות בשוק כרטיסי האשראי היא מכירת האחזקות של בנק דיסקונט בוויזה כאל (72%). הבנק הבינלאומי מחזיק ב–28% נוספים. בינתיים קיימת חוסר הסכמה לגבי השארת כאל בידי דיסקונט. הדבר נובע מכך שחברי ועדת שטרום סבורים שאם כבר מפרידים את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, יש להפריד גם חברה משמעותית כמו כאל. ואולם בבנק ישראל ככל הנראה חוששים יותר ליציבותו של דיסקונט, שכ–20% מהרווח שלו מגיע מכאל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker