השיטה הסינית שמעבירה צמרמורת אצל מנהלי החברות הגדולות

חברות זרות שעושות עסקים בסין, צריכות להבין את מערכת היחסים בין השלטון במדינה הענקית לבין קבוצות עסקיות גדולות, כמו פוסון ■ עדיין לא ברור מדוע יו"ר החברה גואו גואנגצ'אנג נלקח לחקירה, אך לפי כל הסימנים, מה שאירע לו בשבוע שעבר קשור למנגנון המלחמה בשחיתות שמוביל הנשיא שי ג'ינפינג

גדי אריאב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

השורה התחתונה בסיפור מעורר הסקרנות של היעלמות יו"ר חברת פוסון, גואו גואנגצ'אנג, ביום חמישי שעבר היא שאי אפשר לפנטז על העושר הסיני בלי להכיר, להבין ולקבל את המבנה העסקי המיוחד של סין. להשלכות של המבנה העסקי המיוחד של סין ולהתנהלות העסקית של אנשי עסקים סינים יש השפעה קריטית על המבנה של עסקות שנחתמות בינם לבין חברות מערביות.

את הצטברות העושר בכלכלה - שנומינלית היא השנייה בעולם ובמונחי כוח קנייה היא הגדולה בעולם - קל לאנשי העסקים במערב להבין. במונחי השיח המקובל במקומותינו, הכסף הסיני מחפש הזדמנויות לתשואות אטרקטיביות בעולם של תשואות נמוכות מריבית ומאיגרות חוב מדינתיות. זה פשוט ומובן.

ארמון Great Hall of the People בבייג'ין, לקראת טקס בראשות הנשיא שי ג'ינפינג
ארמון Great Hall of the People בבייג'ין, לקראת טקס בראשות הנשיא שי ג'ינפינג צילום: אי־פי

מה שקשה לאנשי עסקים להבין הוא את המבנה המיוחד של הפעילות העסקית הסינית, במיוחד של עסקים בקנה מידה גדול כמו פוסון.

פוסון נמצאת בקטגוריה של עסקים סיניים שמחמת גודלם הם מצויים "מאוד" על הרדאר של הממשל הסיני, גם אם הם באופן פורמלי לא בבעלות המדינה, כמו חלק לא מבוטל מהעסקים הגדולים בסין. ההבחנה הזו עומדת בבסיס המורכבות של הקשר בין הממשל ועסקים מסוגה של פוסון לבין הממשל ואנשי עסקים ממעמדו של גואנגצ'אנג.

סין אינה "מדינה שיש לה מפלגות", אלא "מפלגה שיש לה מדינה". ההיבט הקריטי בשיעורי הבית שאנשי עסקים חייבים בהם לפני שהם מנסים לבנות ארכיטקטורות עסקיות מתמשכות מורכבות עם חברות סיניות, הוא ההכרה וההבנה של המערכת הפוליטית - הכלכלה הפוליטית - של סין. ההבנה של הכלכלה הפוליטית הסינית צריכה להיות מבוססת על מה שאפשר לכנות "התבוננות במונחיה של סין עצמה" ולא מנקודת מבט שיפוטית.

הכלכלה הפוליטית של סין מבוססת על לוגיקה שלטונית סדורה, שהנחת היסוד שלה היא שלא ניתן לנהל מדינה גדולה כל כך שלא באמצעים שמפעילה המפלגה הקומוניסטית הסינית. אפשר להתווכח, אפשר לחשוב אחרת, אפשר לבקר, ואפשר להעריך את התפישה הממשלית של סין. פרופ' דניאל בל, בספר "המודל הסיני" שיצא לאור בקיץ האחרון, התייחס בהערכה רבה למבחן התוצאה המרשים של מודל הממשל הסיני בהשוואה למודלים כלכליים ליברליים ודמוקרטיים, בפרט לסיפור ההודי. ההתפתחויות הכלכליות בסין בחודשים שחלפו מאז פרסום הספר מפריכות, או לפחות מעמידות סימני שאלה מהותיים, את הערכתו המקורית של בל, אבל הניתוח שלו לגיטימי.

גואו גואנגצ'אנג יו"ר פוסון
גואו גואנגצ'אנג יו"ר פוסוןצילום: בלומברג

איך ההיכרות עם הכלכלה הפוליטית של סין מעשירה את ההבנה של ההתפתחות האחרונה בסיפור של גואנגצ'אנג ופוסון? בכלכלה שבה כל הבעלות המהותית על נכסי הייצור היא מדינתית/מפלגתית, אין אפשרות לצמוח לגדלים של פוסון בלי ברכה ותמיכה מפורשים של המפלגה. בגודל של פוסון די סביר שהברכה והתמיכה הזו מגיעות מהמעגל הכי בכיר של הממשל הסיני, אם לא ישירות מה"פוליטביורו" ("לשכה פוליטית"), אז מסביבתו הקרובה. גואנגצ'אנג עצמו הוא חבר מפלגה (המפלגה פתחה את שורותיה בשלב מסוים ל"יזמי שוק", למרות מה שנחשב עד לא מזמן לכתם אידיאולוגי הרסני). הוא אפילו חבר בפורום המייעץ של המפלגה הקומוניסטית הסינית.

גואנגצ'אנג התרחק מפוליטיקאים

גואנגצ'אנג נחשב למי שהשכיל, על פי דבריו שלו עצמו, "להתקרב לפוליטיקה ולהתרחק מהפוליטיקאים". הקשר והמרחק העדינים האלה בסין העסקית נועדו מצד אחד לתת לעסקים את הגישה למשאבים הנחוצים להתפתחותם (למשל, קרקע וגישה לאשראי בנקאי), ומצד שני לא לחשוף אותם לסיכונים שנובעים מקשר, או מזיהוי של קשר, עם פוליטיקאים מסוימים שמעמדם יכול להשתנות באופן דרמטי עם חילופי גברי בממשל. בכלכלה שבבסיסה אין בעצם שוק חופשי, לפוליטיקאים יש כוח רב. הם מממשים אותו בטובות הנאה שנובעות ממעמדם וכוחם, וכמובן בשחיתות - העדפות של מקורבים בעסקות שונות ו"סתם" שוחד.

נשיא סין, שי ג'ינפינג, כמו קודמיו בתפקיד, הכירו בהשפעה ההרסנית של השחיתות על הלגיטימיות של המפלגה הקומוניסטית הסינית. שלא כמו קודמיו בתפקיד, ג'ינפינג עוסק במרץ רב בקמפיין נגד שחיתות בחוגי המפלגה; קמפיין שלא נעדרת בו אג'נדה פוליטית. המתבוננים מקרוב במשוואת הכוחות הפוליטיים בסין מעריכים שמאז ימי השיא של מאו לא היה בסין מנהיג עם עוצמה פוליטית עמוקה ורחבה כמו של ג'ינפינג. עוד אין פרטים ברורים לגבי מה שקרה לגואנגצ'אנג ביום חמישי בדרכו למפגש השנתי עם המשקיעים של פוסון בהונג קונג, אבל על פי כל הסימנים המוכרים, מה שקרה לגואנגצ'נג בשבוע שעבר שייך כנראה לקמפיין השחיתות שמוביל ג'ינפינג.

למפלגה יש מנגנון פנימי ששמו הרשמי הוא "הוועדה המרכזית לבחינה משמעתית" (Central Commission for Discipline Inspection), שמופקדת על הפיקוח הפנימי של טוהר המידות בהתנהלות המפלגה. לארגון המצומצם יחסית של הוועדה יש כלי מרתיע שמעביר צמרמורת בכל בעל תפקיד סיני, שהביטוי הגלוי שלו הוא היעלמות מפתיעה לצורכי חקירה ובירור. בסין מכנים את המנגנון הזה "שוואנגוויי", כלומר הוועדה מציינת מקום וזמן שבו מי שאמור להיחקר צריך להתייצב ולהימצא. אין טעם להתווכח. החקירה נערכת במסגרת שבה הנחקר (או מי ש"משתף פעולה עם חוקריו") נמצא בבידוד וניתוק, וללא תמיכה משפטית.

השאלה כעת היא מה יהיה עם עסקת הרכישה של הפניקס. פוסון רכשה ב–2015 נכסים מניבים בהיקף של יותר מ–6 מיליארד דולר, והיא בונה פורטפוליו של השקעות, שלהערכתה, מצדיק פרמיה גבוהה מעל הערך של החברות והעסקים במתכונתם הנוכחית. פוסון מתבוננת בפוטנציאל של מעמד הביניים הצרכני בסין, ומנסה לענות על צרכיו בתחומי הבריאות, הפנאי והשירותים הפיננסיים, בדגש על שירותי ביטוח. בשנתיים האחרונות, למשל, פוסון השקיעה בחברות ביטוח אמריקאיות כמעט 2.5 מיליארד דולר, כך שההשקעה המדוברת בהפניקס היא משמעותית, אבל לא עוצרת נשימה מבחינתם. בשבוע שעבר קיבלה פוסון אישור Fit & Proper מהרשויות האירופיות לרכישה של מוסדות פיננסיים אירופיים, מה שהחברה מנסה לממש בכמה אפיקים.

מה אם כן ההשלכות של ההתפתחויות, שרב הנסתר על הנגלה בהן, על עסקים עם חברות סיניות? המלכוד העסקי הוא די ברור. קשה, ואולי אף אי אפשר, לוותר על ההזדמנויות שהכלכלה הסינית מציעה ליזמים בעולם, אבל אין למי שמקדמים עסקים מול סין פריווילגיה להתעלם מהשוני התהומי בין עולם המושגים העסקי המערבי ועולם המושגים הסיני. ההצלחה של העסקות כאלה היא אפשרית, אבל חייבת להיות מודרכת על ידי היכרות אינטימית ומושכלת עם הסביבה העסקית בסין.

פרופ' גדי אריאב הוא ראש המרכז ע"ש מקס פרלמן לחקר עסקים גלובליים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב; מתמחה בכלכלות סין והודו; ומלמד בתוכנית לבכירים בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker