הפועלים דורש מזיסר להחזיר 18 מיליון שקל למרכזי שליטה

כונס הנכסים מטעם הפועלים על החברות הפרטיות של מוטי זיסר: "התמונה שעולה היא ברורה: החוב בחשבון הבנק לא נוצר בגלל שזיסר לקח הלוואה ממזרחי טפחות, כטענתו, אלא כי זיסר סחר במניות אלביט בהיקפים משמעותיים"

מיכאל רוכוורגר
מיכאל רוכוורגר

עו"ד גיורא ארדינסט הגיש השבוע תגובה נוספת לבקשתו מבית משפט מחוזי בתל אביב לחייב את זיסר, החייב לבנק הפועלים 1.4 מיליארד שקל, להשיב לקופת חברת מרכזי שליטה 18 מיליון שקל. ארדינסט משמש כונס הנכסים מטעם בנק הפועלים על החברות הפרטיות של מוטי זיסר - מרכזי שליטה ואירופה ישראל - שדרכן הוא שלט באלביט הדמיה הציבורית.

התגובה של הפועלים היא תגובה לטענתו של זיסר כי הוא זכאי לקזז את חובו לחברות כנגד שני תשלומים שביצע עבור החברות. לטענת זיסר, הוא פרע הלוואה שניתנה לחברות בידי בנק מזרחי טפחות בהיקף של 16 מיליון שקל, וכן שילם הוצאות של כ-5 מיליון שקל, הקשורות לאחוזה שבה התגורר בפתח תקוה.

באשר להלוואה שניתנה בחשבון במזרחי טפחות, טוען ארדינסט כי לפי מסמכי החשבון מדובר בחשבון אישי של זיסר ולא בחשבון שהוחזק עבור החברות. הסכם הנאמנות בנוגע לחשבון הבנק נחתם רק כ-16 חודשים לאחר שנפתח חשבון הבנק, ונכתב בו כי ההסכם הוא בעל תוקף רטרואקטיבי החל במועד פתיחת החשבון.

מוטי זיסר
מוטי זיסר צילום: מוטי מילרוד

הכונס טוען עוד שזיסר פרע את ההלוואה בחשבון כשלושה חודשים לאחר מועד מינוי הכונס, ועל כן לא יכולה להיות לו טענה לחוב כלפיו במועד הכינוס.

עוד מציין הכונס, כי בדו"חות השנתיים המבוקרים והחתומים של החברות הפרטיות של זיסר ל-2010 אין כל זכר או רמז להתחייבות כלשהי של החברות כלפי זיסר בגין ההלוואה שניתנה בידי מזרחי ונפרעה באופן אישי בידי זיסר. זאת על פי שהדו"חות השנתיים של החברות ל–2010 אושרו ונחתמו בידי זיסר במאי 2012, כחצי שנה לאחר שנחתם הסכם הנאמנות.

לגבי החשבון במזרחי טפחות מוסיף הכונס וטוען, כי "בדיקה שנערכה מעלה כמה תמיהות באשר לפעולות שנעשו בחשבון זה. במסגרת החשבון התבצעו מאות פעולות, רובן נוגעות לרכישה או למכירה של מניות של חברת אלביט הדמיה(שהיתה בעבר בשליטת זיסר). לאחר פתיחת החשבון ועד לנובמבר 2010 נמכרו מניות של אלביט, והוזרמו כספים לחשבון הבנק בסכום מצטבר של 29 מיליון שקל. החל בדצמבר 2010 ועד למאי 2011 התבצעו בחשבון הבנק רכישות של מניות של אלביט ב-21 מיליון שקל. בתשובת הכונס נטען, כי רכישות המניות התבצעו בסכומים קטנים כל פעם, לעתים במספר רב מאוד של עסקות בכל יום, באופן שמעורר שאלות ביחס לכוונת מבצע הרכישות להשפיע על מחיר המניה.

כן נטען בתשובת הכונס, כי "על פי נתוני הבורסה, בסמוך לאחר מאי 2011, במקביל להפסקת הרכישות של המניות בידי זיסר, החלה קריסה מוחלטת של שווי המניה, עד שבסוף 2011 איבדה המניה כ-80% מערכה. אז, לטענת הכונס, לאחר שמחיר המניה צנח ושווי השוק של אלביט נחתך בכ-80%, "נזכר" זיסר לחתום על הסכם הנאמנות (בעל תוקף רטרואקטיבי) בקשר לחשבון הבנק ולהעביר את כל ההפסד שנוצר בחשבון לאירופה ישראל.

"התמונה שעולה היא ברורה: החוב בחשבון הבנק לא נוצר בגלל שזיסר לקח הלוואה ממזרחי טפחות, כטענתו, אלא כי זיסר סחר במניות אלביט בהיקפים משמעותיים ויצר הפסד בחשבון, שאותו הוא כיסה באמצעות נטילת עוד ועוד הלוואות ממזרחי טפחות. מהנתונים במערכת הנהלת החשבונות של החברות עולה כי זיסר ביצע פעולות מנוגדות של קניות ומכירות של מניות אלביט הדמיה בטווחי זמן קצרים, וכי לא הועברו דיווחים מתאימים לבורסה על שינויי האחזקה במניות אלביט הדמיה".

הכונס דוחה גם את טענתו השנייה של זיסר, כי יש לקזז מחובו תשלומי הוצאות שבהם הוא נשא במסגרת תחזוקת אחוזתו בפתח תקוה. הכונס טוען שזיסר ורעייתו התגוררו באחוזה בפתח תקוה כשוכרים, מכוח הסכמי שכירות שנחתמו בינם לחברה, וכל תשלום שהוציא זיסר בקשר למגוריו בבית שולם במסגרת היותו שוכר הבית, ועל פי הסכמי השכירות.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ