החוסכים בורחים לנדל"ן: לאן הלכו 26 מיליארד שקל?

התשואה האפסית הבריחה 50% מהכסף שנוהל בקרנות הכספיות מתחילת 2015 ■ מקרנות אג"ח מדינה נפדו 6 מיליארד שקל, ובקרנות המסורתיות נרשמה יציבות

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסא ששון

אם מישהו שאל את עצמו "כיצד בעצם משפיעה הריבית האפסית של בנק ישראל על כלכלת ישראל" — ראוי שיביט אל המקום שבו היא משפיעה בצורה החזקה ביותר — תעשיית הקרנות הכספיות. 26 מיליארד שקל — זהו הסכום שנפדה מהקרנות הכספיות מתחילת 2015. זהו סכום ששווה ל–50% מהסכום שנוהל בקרנות הכספיות בינואר 2015. בנובמבר לבדו נפדו מהקרנות הכספיות 1.3 מיליארד שקל.

בריחת הציבור מקרנות אלה נובעת מסיבה פשוטה — אין בהן שום תשואה. בשנה האחרונה הניבו הקרנות הכספיות תשואה ממוצעת של כ–0.05%. עם תשואה כזו אין הרבה הבדל לעומת אחזקת הכסף במזומן בחשבון העו"ש.

התשואה בכספיות נובעת כמובן מריבית בנק ישראל שהיא 0.1% לשנה. הקרנות הכספיות מחזיקות בעיקר מק"מים של בנק ישראל ואג"ח לטווחים קצרים (עד שלושה חודשים). הן גם גובות דמי ניהול של 0.15% בממוצע. עם נכסים כאלה ועלויות כאלה אין להן דרך לייצר תשואה למשקיעים. למנהלי הקרנות אין יכולת להפחית את דמי הניהול, משום שהם גם משלמים לבנקים עמלות הפצה בגובה של 0.1%.

הכסף שמחזיקים אנשים בקרנות הכספיות מהווה תחליף לפיקדונות בנקאיים קצרים, שגם בהם אין ריבית או תשואה. זהו כסף זמין שאינו מיועד בדרך כלל להשקעות לטווח ארוך. אז לאן הולכים הכספים שיוצאים מהקרנות הכספיות ומהפיקדונות? אפשר רק לשער. ניתן להניח שלפחות חלק מהם הולכים לצריכה שוטפת, וחלק מהם מתדלקים את הביקושים בשוק הנדל"ן הישראלי. חלק נוסף אמור ללכת גם להשקעה בנכסים מסוכנים יותר כגון מניות או אג"ח קונצרניות, אבל קשה למצוא לכך עדויות דרך המספרים האחרים בתעשיית הקרנות.

יריד דיור בגני התערוכה

בנובמבר רשמה תעשיית קרנות הנאמנות פדיונות של כ–1.9 מיליארד שקל. בנטרול הקרנות הכספיות הסתכמו הפדיונות בקרנות המסורתיות בכ–700 מיליון שקל. בסוף נובמבר נוהלו בקרנות הנאמנות 234 מיליארד שקל. זאת, לעומת 261 מיליארד שקל שנוהלו בהן בסוף 2014.

לפדיונות בתעשיית הקרנות תרמו גם התשואות הנמוכות בחלקים אחרים בשוק ההון. מדד אג"ח כללי ממשלתי ירד בנובמבר בשיעור של 0.7%, בעיקר עקב עליית תשואות באג"ח הארוכות. כתוצאה מכך פדו קרנות אג"ח מדינה המסורתיות 1.2 מיליארד שקל. מתחילת השנה נפדו מקרנות אג"ח המדינה כ–5.9 מיליארד שקל.

הכספים שנפדים מקרנות אג"ח מדינה עוברים בחלקם לקרנות אג"ח כללי (המשלבות אג"ח מדינה וקונצרניות עם חשיפה מנייתית) ומקצתם לקרנות אג"ח קונצרניות. לאחר חודשים ארוכים של פדיונות בקרנות קונצרניות מסורתיות, בנובמבר גייסו קרנות אלו כ–380 מיליון שקל. מרבית הגיוסים נותבו לקרנות המשקיעות במדד "תל בונד תשואות שקלי" החדש, שהושק בנובמבר.

קרנות אג"ח כללי (90/10, 80/20), המשיכו במגמה החיובית וגייסו החודש 212 מיליון שקל. מתחילת השנה סך הגיוסים בקטגוריה מסתכם ב–2.3 מיליארד שקל.

שטרות שקלים

בנובמבר הקרנות המסורתיות (ללא כספיות ומחקות) פדו 725 מיליון שקל. זהו חודש שביעי רצוף של פדיונות בקרנות המסורתיות. הקרנות המחקות מדדי מניות גייסו בנובמבר כ–96 מיליון שקל. קרנות מחקות מדדי אג"ח מדינה שנפגעו במחצית השנה מעליית התשואות, המשיכו במגמה השלילית ופדו בנובמבר יותר מ132- מיליון שקל. בסיכום חודשי פדתה תעשיית קרנות הנאמנות בנובמבר 2.0 מיליארד שקל.

הקטגוריה המפתיעה של הגיוסים היא מה שמכונה קרנות גמישות. למעשה מדובר בקרנות נאמנות ללא מדיניות השקעה מוגדרת. כך, מנהל הקרן נהנה מחופש פעולה, ויכול לנהל את הקרן לפי ראות עיניו ללא אילוצים. הקרנות הגמישות באופן היסטורי נחשבו ל"קרנות הדגל" של בית ההשקעות, שכן באמצעותן יכלו מנהלי ההשקעות לבלוט ביכולות ניהול השקעות. ואולם בפועל קרנות אלה הפכו להיות קרנות מנייתיות לכל דבר. הקטגוריה גייסה בנובמבר בלבד סכום של כ–150 מיליון שקל, סכום הדומה לגיוס הקטגוריה בכל החודשים הקודמים ינואר־אוקטובר (300 מיליון שקל גיוס בקרנות גמישות מתחילת שנה).

מנהל בכיר בענף הקרנות אמר אתמול: "נראה כי לאור חוסר הוודאות בשווקים, ולקראת העלאת הריבית הצפויה בארה"ב, יועצי ההשקעות מבקשים להסתמך על יכולות הניהול והאנליזה של הגופים השונים — ולאפשר למנהלי הקרנות יותר גמישות בהקצאת הנכסים בין אפיקי האג"ח למניות".

מי גייס ומי פדה?

פדיונות גבוהים במיוחד נרשמו מתחילת השנה בהראל פיננסים. מקרנות החברה, המנוהלת בידי סמי בבקוב, נפדו מתחילת השנה כ–7.8 מיליארד שקל כאשר מזה 4.9 מיליארד שקל בקרנות הכספיות. מקרנות בית ההשקות מיטב דש נפדו מתחילת השנה כ–5.8 מיליארד שקל, בעיקר מהקרנות הכספיות.

בית ההשקעות ילין לפידות, המנוהל על ידי דב ילין ויאיר לפידות, גייס מתחילת השנה 3.8 מיליארד שקל. כל הגיוסים אצלו נרשמו בקרנות מסורתיות, מאחר שבבית השקעות זה לא מחזיקים בקרנות כספיות או קרנות מחקות. אחריו ברשימה ניצב בית ההשקעות אלומות שגייס כ–2 מיליארד שקל.

מי האפיק 
הרווחי ביותר?

לאחר שאוקטובר היטיב עם התשואות בקרנות, הגיע נובמבר — שבו ביצועי הקרנות היו מעורבים. כמעט כל האפיקים רשמו תשואה שלילית נמוכה — מלבד קרנות האג"ח הקונצרניות וקרנות האג"ח הכללי. קרנות מניות חו"ל, שרשמו באוקטובר תשואה ממוצעת חריגה חיובית של 6%, עלו במהלך החודש בשיעור זניח של 0.05%. מתחילת השנה תשואתן נותרה שלילית בגובה 1.47%. קרנות מניות בישראל רשמו גם הן ירידה קלה בנובמבר, של 0.24%, לאחר אוקטובר החזק — אך הצליחו לשמור על תשואתן הממוצעת הגבוהה מתחילת השנה (7.50%) והיותן הקטגוריה הרווחית ביותר למשקיעים בקרנות ב–2015.

הקרנות הקונצרניות הן האפיק המנצח של נובמבר עם תשואה ממוצעת חיובית בגובה 0.2%. מתחילת השנה מדובר באפיק הרווחי ביותר, למעט מניות בישראל, עם תשואה ממוצעת של 2.3%. אפיק אג"ח כללי (קרנות 10/90, 20/80 למשל) הוא האפיק האג"חי השני הרווחי ביותר בשנה עם תשואה ממוצעת של 1.8%.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker