בענף הביטוח מפחדים, ולא מהדו"חות הרעים

חברות הביטוח רשמו הפסד ענק של 600 מיליון שקל ברבעון השלישי, מתוך כך ההפסד של מגדל הסתכם ב-330 מיליון שקל ■ חברות הביטוח תולות את ההפסדים בירידות בשוקי ההון - אבל מרביתן רשמו הפסדים גם בתחומי הביטוח המסורתיים

אסא ששון

דו"חות הרבעון השלישי של חברות הביטוח חשפו תמונה עגומה בתחום הרווחיות שלהן, כשכל החברות סיכמו את הרבעון עם הפסדים. החברה עם ההפסד הכבד ביותר היא מגדל, שסיכמה את הרבעון עם הפסד של 334 מיליון שקל. ההפסד הכולל של חמש חברות הביטוח הגדולות במשק - מגדל, הראל, כלל ביטוח, מנורה מבטחים והפניקס - הסתכם ב–600 מיליון שקל.

את קולר האשם בהפסדים תלו חברות הביטוח בירידות בשוקי ההון ברבעון השלישי של השנה. ירידות אלה הובילו להפסדים בתיקי ההשקעות של העמיתים ובחשבונות הנוסטרו של החברות. מנהל מחלקת המחקר של בנק ירושלים, מאיר סלייטר, ציין כי "ברבעון השלישי של השנה סבלו החברות מתשואות שליליות בפוליסות המשתתפות ברווחים ובתיקי הנוסטרו. הפסדים אלו השפיעו על דמי הניהול המשתנים ועל התשואה בתיקי הנוסטרו".

בית מגדל ביטוח
בית מגדל ביטוחצילום: יעל אנגלהרט

כתוצאה מהפסדים אלו נאלצו חברות הביטוח להחזיר לעמיתים את דמי הניהול המשתנים שהם גבו מהם. אם בפוליסות המשתתפות ברווחים יש הפסדים, נדרשות חברות הביטוח להשיב את דמי הניהול שגבו מהעמיתים. אם לאחר ההחזר עדיין לא כוסה ההפסד, חברות הביטוח לא רשאיות לגבות דמי ניהול עד שההפסד מושב במלואו לעמיתים.

לדברי סלייטר, ״חלק מהפסדי ההשקעות הם זמניים. חלק מהחברות דיווחו כי בחודשיים האחרונים חלק ניכר מההפסדים נעלמו, בעקבות עליות בשוקי ההון. הן גם שבו לגבות את דמי הניהול המשתנים״.

גם אלון גלזר, סמנכ"ל המחקר בלידר שוקי הון, אינו רואה מקום להתרגשות מהפסדי ההשקעות של חברות הביטוח: ״הדו"חות רעים בגלל שוק ההון, אבל זה לא מה שמפחיד בענף. החששות שלנו לגבי הענף הן בגלל סולוונסי 2, והדרישות האקטואריות של הרגולטור. בניגוד לפיקוח על הבנקים, כאן הרגולטור הוכיח כי הוא בעד תחרות, ומנסה לפתור כשלי שוק; מה שיפגע ברווחיות של החברות״.

הפסד בפעילות הליבה

ואולם, מקור ההפסדים של חברות הביטוח לא היה רק בתחומי ההשקעות. מרבית החברות רשמו הפסדים בתחומי הביטוח המסורתיים, כמו ביטוח אלמנטרי וביטוח בריאות. ההפסדים נבעו מהפסד חיתומי.

מאיר סלייטר. מנהל מחלקת המחקר של בנק ירושלים
מאיר סלייטר. מנהל מחלקת המחקר של בנק ירושליםצילום: רנץ וולפגנג

חיתום ביטוח הוא למעשה ליבת המומחיות של חברת ביטוח, שנועד לכמת את הסיכון שמייצג כל מובטח, ולתרגמו לעלות הפרמיה של המבוטח. אם חברות הביטוח מתמחרות נמוך מדי את הפרמיה, ייווצר להן הפסד. אם הן מתמחרות את הפרמיה גבוה מדי, הן עלולות לאבד את המבוטח לטובת חברה שתדע לבצע את החיתום טוב יותר, ולכן תוזיל לו את הפרמיה והוא יעבור חברה.

גלזר מסביר: ״יש הרעה בחיתום. במגדל ראינו את זה. גם בחברות אחרות ראינו שיש הרעה בחיתום. עיקר הפגיעה הוא ברווחיות בתחום הבריאות (הראל). בגלל אותן פעילויות של קולקטיב. שכן מה שפעם היה רווחי כיום הוא פחות רווחי״.

גלזר מוסיף: ״ביטוח בריאות קולקטיבי זה עסק לא רווחי. הסיכונים בסוף מתממשים. כשעושים ביטוח קולקטיב מסבסדים עוד ביטוחים בתוך זה. יש שאלה של תמחור והוא מתגלה כלא נכון. ההוצאות הרפואיות עלו, והחברות לא תימחרו את זה נכון״.

גם סלייטר מצביע על ההפסד החיתומי: ״בין השורות ניתן לראות ירידה ברווחיות החיתומית באופן די רוחבי. עיקר הירידה הוא ברכב רכוש, כמעט בכל החברות. אלה קוזזו רק חלקית ברווחיות חיתומית בענפים אחרים״.

מי שלמרות זאת ידעה לשמור על רווחיות גבוהה בתחום הרכב היא חברת ביטוח ישיר. סלייטר מסביר כי ״ביטוח ישיר שמרה לאורך שנים על הרווחיות החיתומית הגבוהה יותר מכל החברות. כשיש בעיה ברווחיות בתחום, החברות האחרות עוברות להפסד, ואילו בביטוח ישיר הרווח יורד אבל עדיין חיובי״.

״הסיבות לכך הן שבביטוח ישיר שיעור התביעות על הפרמיה נמוך יותר, והתפעול שלהן זול יותר. החברה עושה חיתום טוב יותר. בחברה יודעים לאיזה לקוח לתת איזו פרמיה. רמת התביעות שלהן ביחס להכנסה היא נמוכה יותר לא משום שהן לא משלמות, אלא כי הם עושות חיתום טוב יותר. שכן כל בסיס הנתונים נמצא בחברה, ואילו בחברות האחרות חלק מנתונים נותר בידי סוכן הביטוח, או שהסוכן מאפשר ללקוח לקבל מחיר טוב יותר״.

בבחינה של תשעה חודשים מתגלה תמונה קצת יותר מעודדת. ארבע מתוך חמש חברות הביטוח סיכמו את תשעת החודשים עם רווח. היחידה שממשיכה לשמור על הפסדים היא מגדל. סך הרווחים של חברות הביטוח בתשעת החודשים הסתכם ב–400 מיליון שקל. רק לשם השוואה. הרווח של חמשת הבנקים ברבעון השלישי של השנה הסתכם ב–2.5 מיליארד שקל. כלומר, הרווח הכולל של חברות הביטוח בתשעה החודשים הראשונים של השנה הוא בקושי 16% מהרווח הרבעוני של הבנקים.

אלון גלזר
אלון גלזרצילום: עופר וקנין

סולוונסי 2 ישנה 
את תמהיל העסקים

הוראות סולוונסי 2 שייכנסו לתוקפן בסוף 2016 הן רעידת אדמה בענף. מדובר בדירקטיבה הדומה לבאזל 2 של המערכת הבנקאות. היא בבחינת שינוי יסודי ומקיף של הרגולציה לגבי הבטחת כושר הפירעון והלימות ההון של חברות הביטוח. הוראות סולוונסי 2 כוללות בחינה מקיפה של הסיכונים שלהם חשופות חברות הביטוח וקביעת סטנדרטים לניהולם ומדידתם, וכן הקצאת הון לסיכונים הגלומים בפעילותן.

ההוראות מתמקדות גם בפעילות פיקוח ובקרה פנימית, משמעת שוק, גילוי ודיווח. חברות הביטוח החלו להיערך לכך, אך יש לכך מחירים לא פשוטים. כלומר, החברות נדרשות לבחון את כל הפעילות העסקית שלהן דרך המשקפיים של סולוונסי 2, לסגור פעילויות מסוכנות, או לרכוש עבורן ביטוחי משנה - מה שיגדיל את הוצאות החברות.

סלייטר מסביר: ״הנושא המרכזי ברבעון היה ההון והעמידה של החברות בסולוונסי 2. ההפתעה היא בהראל, שדיווחו ברבעון הקודם על חוסר, ועכשיו התברר שיש לחברה עודף של יותר ממיליארד שקל. בקרב החברות האחרות התמונה היתה די ידועה. ולא היו הפתעות. ואולם, לראות את זה בשחור על גבי לבן היה מאוד חשוב, והתמונה הרבה יותר ברורה בכל נושא ההון וההתפתחות בחברות לא רק בחישובי ההון, אלא בשינוי של דפוסי החשיבה בעקבות סולוונסי 2״.

גלזר ציין כי ״תקנות סולוונסי 2 מגלות לנו שאנחנו נמצאים בתקופה שהרגולטורים דורשים עוד הון גם מסיבות אקטואריות וגם תקנות חדשות. החברות נמצאות בבעיה. כשהן מסתכלות קדימה ברור להן שדרישות ההון יביאו לירידה ביכולת לחלק חלוקת דיווידנד וירידה ברווחיות עתידית. הדבר הנוסף זה שמעבר לדרישות סולוונסי, שהרגולטור מטיל עוד גזרות שיובילו לפגיעה ברווחיות החברות, כמו הרפורמה האחרונה בביטוח חובה. תקנות סולוונסי משפיעות על כל תמהיל העסקים של החברות״.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker