הקשר בין חדלות פירעון לתוצאות הבחירות בארגנטינה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקשר בין חדלות פירעון לתוצאות הבחירות בארגנטינה

אחת הסיבות לכך שהשווקים כה עולזים על חילופי השלטון היא הבטחתו של הנשיא הנבחר מאקרי כי בכוונתו להגיע להסדר שיהיה מקובל על שני הצדדים

12 שנות שלטון של משפחת קירשנר בארגנטינה הגיעו לסיומן ביום ראשון, כאשר ממשיכם דניאל סיולי הפסיד בבחירות לנשיאות בהתמודדות מול ראש העיר בואנוס איירס, מאוריסיו מאקרי השמרני. במשך 12 שנותיהם בשלטון — קודם נסטור קירשנר, ומאז מותו ב-2010, אשתו, כריסטינה פרננדס דה־קירשנר — הובילו הקירשנרים מדיניות חברתית והצליחו להוציא את ארגנטינה ממשבר חריף.

ואולם באחרונה מצבה של כלכלת ארגנטינה הידרדר, כחלק ממגמה רחבה יותר של האטה בשווקים המתעוררים בעולם, אבל גם עקב קשיים במשיכת השקעות זרות אליה והימנעות מרפורמות הנחוצות להתפתחות הכלכלה. מאקרי פיגר אחר סיולי בקמפיין הבחירות, אבל בסיבוב הנוסף בבחירות, בסוף אוקטובר, צבר תאוצה עד לניצחונו.

המשקיעים פיללו לתוצאה זו, כפי שניכר גם בשווקים — מדד מארוול הארגנטיני זינק ב-7.3% בשבוע שעבר, כאשר ברור היה כי הסקרים נטו לטובתו של מאקרי, וב-25% בחודש מאז הסיבוב הראשון בבחירות. הקירשנרים הפרוניסטים נשענו על בסיס מצביעים של שכבות נמוכות יותר, וכאשר המצב הכלכלי חזר להחמיר, מפלגתם, כעת בראשות סיולי, איבדה חלק גדול מהתמיכה. כל מאמציו של סיולי להדגיש את היות מאקרי נציג האליטות הקפיטליסטיות (בן של איל נדל"ן) נכשלו, בעוד מאקרי הצליח להציג עצמו כדמות יותר מרוככת, שימשיך לפעול למיגור העוני, אבל תוך עידוד הזירה העסקית ופתיחת השוק הארגנטיני.

אחד המכשולים הגדולים שעמדו בפני ארגנטינה הוא חדלות הפירעון — סאגה שהחלה במשבר כלכלי ב-1998 ועדיין לא הגיעה לפיתרונה. זוהי גם אחת הסיבות לכך שמשקיעים הריעו לניצחונו של מאקרי, בתקווה שישים סוף לפרשה ויתברר כגמיש יותר מקודמתו בתפקיד.

מאוריסיו מאקרי בחגיגות הניצחון בבואנוס איירס
אי־אף־פי

לאחר יותר משלוש שנים של מיתון חריף ומשבר כלכלי עמוק, נכנסה ארגנטינה ב-2001 לחדלות פירעון לאג"ח ממשלתיות בשווי של 82 מיליארד דולר. ב-2005 הגיעה ארגנטינה, אז בראשות נסטור קירשנר, להסדר חוב ראשון — מה שאיפשר המשך ביצוע תשלומים על האג"ח והפיח חיים בכלכלת ארגנטינה, על רקע חזרתם של המשקיעים הזרים.

בשנות הפריחה של השווקים המתעוררים, כאשר משקיעים מהעולם העשיר תרו אחר מקום להשקיע בו את כספם ולקבל תשואות נאות בעבורו, חדלות הפירעון נתפשה בעיני רבים כמשהו מהעבר שאפשר לבלוע; זה המשיך להיות נכון גם לאחר הסדר החוב השני ב-2010, שהביא את שיעור האג"ח שיצאו מחדלות פירעון ל-93%. משקיעי האג"ח של ארגנטינה ספגו "תספורת" של כ-70%, אבל בתמורה התשלומים על האג"ח התחילו לזרום, ומחיר האג"ח שבידיהם התחיל לטפס.

הבעיה היתה נעוצה ב-7% ממשקיעי האג"ח שסירבו להשתתף בהסדר החוב. כמה מחברי קבוצה זו היו "קרנות אוכלות נבלות" — קרנות שרכשו בזול את האג"ח הארגנטיניות לאחר חדלות הפירעון, בתקווה להשיג תמורתן ערך גבוה יותר. אחת הקרנות הבולטות בסכסוך, NML קפיטל לימיטד, רכשה אג"ח ממשלתיות של ארגנטינה בשוק המשני תמורת 49 מיליון דולר — אג"ח ששוויין הגיע אשתקד ל-832 מיליון דולר.

הקרן השקיעה מיליוני דולרים בניסיון לגייס את תמיכתו של הקונגרס האמריקאי במאבק בארגנטינה.

ואולם ניצחון המשקיעים הסרבנים הגיע לבסוף מכותלי בית המשפט. בסדרה של תביעות משפטיות הם הצליחו ב-2014 להשיג בבית משפט אמריקאי צו מניעה האוסר על ארגנטינה להמשיך לשלם ליתר משקיעי האג"ח, כל עוד אינם מקבלים תשלום מלא על האג"ח שברשותם — מה שהיה מביא את סכום התשלום הכולל ל-100 מיליארד דולר באותה עת, ואת זה ארגנטינה לא היתה יכולה להרשות לעצמה. כך נכנסה ארגנטינה לחדלות פירעון נוספת, וגישתה לשוק האג"ח העולמי נחסמה שוב.

כל מאמץ להגיע להסדר נכשל. כריסטינה קירשנר סירבה להיכנע לדרישות המשקיעים הסרבנים — מה שלטענתה, בא על חשבון המשקיעים שהסכימו להסדרי החוב, והמשקיעים הסרבנים סירבו להיכנע לתכתיבי הסדרי החוב והמשיכו לדרוש החזר מלא על הערך הנקוב של האג"ח.

אחת הסיבות לכך שהשווקים כה עולזים על חילופי השלטון היא הבטחתו של מאקרי כי בכוונתו להגיע להסדר שיהיה מקובל על שני הצדדים, וכי, ככל הנראה, הוא עשוי להפגין יותר גמישות. מבחינת המשקיעים הזרים הסרבנים, זה ודאי ישתלם, ובוול סטריט היו לא מעט בנקאים שקיוו לתוצאה זו. מבחינת הכלכלה הארגנטינית, זה ודאי יקל בטווח הקרוב על החזרתם של המשקיעים הזרים.

אם תשלום גבוה יותר על האג"ח ידרוש קיצוצים גדולים מדי בתקציב, הכלכלה הארגנטינית עלולה להיפגע בטווח הארוך. מאקרי כבר הצהיר בעבר על כוונותיו להדק את התקציב ולבצע רפורמות, שלפחות בטווח הבינוני עלולות להיות כואבות. ולגבי הסדרי החוב — אם יתברר שהסרבנות משתלמת, ייתכן שלמשקיעים יהיו הרבה פחות תמריצים בעתיד להגיע במהירות להסדרי חוב.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#