מהי "זיקה ישראלית"? מנכ"ל הבורסה מחפש תשובה

יוסי ביינארט יצר למשקיעים בישראל בעיה - וכעת הוא מנסה למצוא לה פתרון

עמי גינזבורג
קומת הכניסה בבורסה. הצורך בהגברת הנזילות הוא אקסיומה
קומת הכניסה בבורסה. הצורך בהגברת הנזילות הוא אקסיומהצילום: מוטי מילרוד
עמי גינזבורג

מנכ"ל הבורסה של תל אביב, יוסי ביינארט, יצר למשקיעים בישראל בעיה וכעת הוא מנסה למצוא לה פתרון. זה קרה כשהוא איפשר לחברות זרות, בעיקר מארה"ב, להירשם למסחר בבורסת תל אביב ולהצטרף כמעט מיד למדדים המובילים בה.

על ההזדמנות הזאת זינקו כמה חברות אמריקאיות מתחום הביומד, שהבינו כי נפתחה להן דרך מהירה וקלה לגייס הון בהנפקת מניות לתעודות הסל הישראליות. באופן זה גייסה ביוטיים האמריקאית כ-90 מיליון שקל, ומנקיינד גייסה 140 מיליון שקל.

מנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט
מנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארטצילום: אייל טואג

בעיה מסוג אחר נוצרה עם רישומה של מיילן בתל אביב. מיילן עשתה זאת כצעד מקדים לרכישת השליטה בפריגו. הצעה זו נפלה עקב חוסר תמיכה של בעלי מניות פריגו. כעת מחזיקי תעודות הסל בישראל יחזיקו מניות של מיילן בהיקף גדול, אף על פי שלחברה אין כל קשר לישראל. מיילן, אגב, עשויה להימחק בעוד שנה מהמסחר בישראל.

גיוסי הון, הנעשים ממשקיעים "שבויים" בתעודות סל, הם מצב לא בריא המאפשר לבצע מניפולציות במניות על חשבון המשקיעים בתעודות. דוגמה לכך ניתנה בשבוע שעבר במניית מנקיינד. בדקות האחרונות למסחר ביום חמישי, ערב כניסתה למדדים, זינקה מניית מנקיינד בתל אביב ב-31% עקב ביקוש רב (וצפוי) מצד תעודות הסל בישראל.

התעודות על מדדי ת"א 100 ות"א 75 רכשו מניות של מנקיינד בהיקף של כ-450 מיליון שקל במחיר של 2.61 דולרים — חלק ישירות מהחברה וחלק בשוק. בשני ימי המסחר הבאים הספיקה מנקיינד לצלול בכ-14%, וההפסד שנוצר בגינה למחזיקי תעודות הסל בישראל נאמד בכ-60 מיליון שקל.

בשבוע שעבר הבין ביינארט את הטעות שעשה, והבורסה פירסמה שינוי שמטרתו — לחסום, ולו זמנית, את כניסתן האוטומטית של מניות זרות למדדים. בבורסה קבעו כי החל ב-22 בנובמבר ועד לכניסת הרפורמה המלאה במדדי הבורסה לתוקף (ב–2016) רק חברות שיש להן "זיקה ישראלית" יוכלו להיכנס למדדים. המטרה, כך מסבירים בבורסה, היא לשמור על "ייצוג נאות של הכלכלה הישראלית במדדים".

אבל מהי בעצם "זיקה ישראלית", ואיך שומרים על ייצוג נאות של כלכלת ישראל במדדים?

שלשום פירסמה הבורסה הודעה נוספת שמסבירה כי מנכ"ל הבורסה יעניק לחברות את התואר "זיקה ישראלית" על סמך שיקולים שונים. אילו שיקולים? היקף הפעילות בישראל, לרבות פעילות מחקר ופיתוח, היקף הנכסים בישראל ביחס לגודל החברה, היקף העסקת עובדים בישראל, מיקום מטה החברה בישראל, תלות החברה בנכסיה בישראל, ביצוע הנפקה ראשונה בישראל (IPO), היקף אחזקות הציבור בישראל במניות החברה וייצוג של ישראלים בהנהלת החברה.

מה שחסר בהודעה הזאת הוא מהו המשקל של כל קריטריון כזה, והאם מספיק קיומו של קריטריון אחד כדי להכיר בחברה כזאת כבעלת זיקה ישראלית. בבורסת תל אביב לא נתנו תשובה לשאלות אלה. מי שיצטרך לקבוע זאת בכל פעם מחדש הוא המנכ"ל, ביינארט.

"זיקה ישראלית" הוא מושג חמקמק. האם יצרנית השבבים האמריקאית, אינטל, היא בעלת זיקה לישראל? יש מי שיגיד כן, ויש מי שיגיד לא. לאינטל יש פעילות מו"פ גדולה בישראל ושני מפעלי ייצור גדולים בירושלים ובקרית גת, והחברה מעסיקה בישראל אלפי עובדים. מדי פעם החברה רוכשת כאן חברות וטכנולוגיות, ויש בה מנהלים בכירים ישראלים. כמו כן גופי השקעה מקומיים מחזיקים במניות של אינטל בסכום של מאות מיליוני שקלים.

האם קריטריונים אלה מכשירים את אינטל להיכנס למדד ת"א 25? ומה לגבי IBM או מיקרוסופט, שגם להן יש נוכחות נרחבת בישראל, והן מעסיקות אלפי ישראלים בארץ ובעולם? האם חברות אלה מתאימות להיכלל במדד ת"א 25, אם יחליטו במקרה להירשם למסחר בישראל?

מנכ"ל הבורסה ישמח בוודאי כשחברות מסוגן של אינטל ומיקרוסופט ייסחרו בתל אביב — זה יוסיף מאוד למוניטין שלו ושל הבורסה, אבל למשקיעים בישראל אין צורך בזה. הם יכולים לקנות מניות של אינטל ומיקרוסופט (וגם של מנקיינד ומיילן) גם כשהן נסחרות בניו יורק.

המשקיעים בישראל היו מעדיפים שמדדי המניות בתל אביב ישקפו באופן נאמן את כלכלת ישראל. כמו שהמדדים של יפן ובריטניה משקפים את פעילותן של החברות המקומיות. משקיעים לטווח ארוך היו גם מעדיפים שהתחלופה במדדים תהיה מזערית ככל האפשר.

הפרמטרים שקבעה הבורסה לבחינת "הזיקה הישראלית", עשויים להספיק כדי לסנן החוצה מהמדדים חברות זרות מסוג ב', ואולי ימנעו אפיזודות שליליות בסגנון מנקיינד. הבעיה היא שגודל החורים במסננת הזאת נתון כעת לשיקולו של אדם אחד, מנכ"ל הבורסה, שמקבל לידיו את הסמכות להחליט להיכן יופנה כספם של המשקיעים הפסיביים במדדים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ