השופט אורנשטיין: "גם אני הייתי משקיע בפרויקט גלים גלים - בשום מקום לא מקבלים ריבית 13%" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השופט אורנשטיין: "גם אני הייתי משקיע בפרויקט גלים גלים - בשום מקום לא מקבלים ריבית 13%"

עו"ד נאמנה בגלים גלים: "לכל אחד יש הלוואה שונה אותה נתן לרוביקון והחזרי הכספים שונים. רוביקון יכולה לפרוע קודם את ההלוואה ואת היתרה אני מתחייבת להשיב לרוביקון" ■ השופט לברמלי: "הבקשה להסדר נושים מאוד בעייתית. חיפשתי לראות מאזן דו"ח, רווח והפסד, מלאי - לא כתוב דבר"

14תגובות

הדיון בתיק הפירוק של קבוצת רוביקון וקרן קלע - החברות שבשליטתו של אמיר ברמלי - מתנהל כעת בבית המשפט המחוזי בת"א בראשות השופט איתן אורנשטיין. ברמלי נחשד על ידי רשות ניירות ערך בהונאת משקיעים.

לפני שהחל השדיון התנהלה שיחה מחוץ לאולם בית המשפט המחוזי בתל אביב בין אחד המשקיעים לבין עו"ד ארז חבר, שמונה למפרק, שחשפה חלק מהנזק שגרם ברמלי למשקיעים ברוביקון וקרן קלע.

אמיר ברמלי, בבית המשפט המחוזי בתל אביב
עופר וקנין

המשקיע שאל את חבר: "השקעתי בפרוייקט עמוס. ברמלי אמר לי שמבחינתו אני יכול לקבל את הכסף. מתי אוכל לראות אותו?". ארז הוציא את כיסיו הריקים והשיב לו: "טוב שהוא אמר, אבל לי אין את הכסף. אתה תאלץ לחכות יחד עם כל הנושים".

המשקיע: "אבל השקעתי בפרויקט עמוס, נתתי לו צ'ק בנקאי. אחרי שבוע לפני שההפרשה התפוצצה באתי אליו ודרשתי את הכסף בחזרה".

עו"ד חבר: "אתה נושה מובטח של עמוס?"

המשקיע: "מה זה נושה מובטח? אני בסך הכל רוצה את הקרן, לא ריבית. פשוט שיחזירו לי את ההשקעה".

עו"ד חבר: "אני לא יכול לתת לך את הכסף. אנחנו צריכים לבדוק כמה כסף הושקע בעמוס לנסות ולהשביח את הפרויקט ולמכור אותו. אם יייכנס משקיע נוסף, מן הסתם הוא ירצה להתחלק ברווחים. רק אחרי הכל נחלק את הכסף בין כל הנושים".

המשקיע: "ברמלי אמר לי שהוא גייס 14 מיליון שקל".

עו"ד חבר: "נו, הנה התשובה שלך. אם נוכל למכור את הפרויקט ב-2 מיליון שקל, אז לא תקבל את כל הכספים".

המשקיע: "אז המצב חמור?"

עו"ד חבר: "כן, המצב חמור. כמה השקעת?"

המשקיע: "1.7 מיליון שקל".

המשקיע שניהל עם השיחה עם עו"ד ארז חבר לא הגיע לאסיפת הנושים ביום חמישי האחרון ולא מבין בכל ההליכים המשפטיים. אך בימים הקרובים יתברר לו כי הוא עומד כנושה אחד בלבד מקופת נושים של כ-300 מיליון שקל, שאמורה לשרת נכסים בשווי עשרות מיליוני שקלים בלבד.

החוק אוסר להציע השקעה ליותר מ-35 אנשים או גופים ("ניצעים"), ללא פרסום תשקיף. פרשת ברמלי חושפת כי המשקיעים קיבלו מצגים מסויימים, שמתבררים כעת כרחוקים מהמציאות. המשקיעים לא קיבלו בזמן אמת דיווחים על מצב הקרן ונכסיה ורק כמה אנשים בודדים באמת יודעים מה מצבה האמיתי של החברה.

לאחר שהמפרק הזמני חבר נכנס לאולם בית המשפט הגיע אמיר ברמלי. המשקיע הזועם דחף אותו והחל לצעוק עליו כי הוא איבד את כספו באשמתו. עורך הדין של ברמלי שאול קוטלר התערב ואמר לו שהוא עומד להגיש תלונה במשטרה.

השופט אורנשטיין: אי אפשר לשלוח לכינוס לאסיפות

בדיון אמר קוטלר כי "נושה בשם עזרא ראה מקום להכניס למסדרונות בית המשפט גורם שתקף את בעל השליטה בחוץ. בעל השליטה לא ברח מהארץ הוא ימשיך להגיע לכל הדיונים כך שהגישה שלו שיש מספיק בנכסים לעמוד בחובות ויש מספיק בנכסים אם ישאירו את העסק כעסק חי".

בתחילת הדיון אישר השופט את ההסדר אליו הגיעה המפרק לגבי שוק האיכרים אותו היה אמור לפתוח ברמלי יחד עם מיכל אנסקי .

השופט אורנשטיין: "בפני עומדת בקשה להסדר הנוגעת לשוק בתל אביב. עניינה לאשר הסדר בעקבות היפרדות הצדדים ולאחר שרוביקון לא עמדה בהתחייבויותיה בהסכם המייסדים. הכנ"ר תומך בבקשה, לאחר שעיינתי בבקשה מטעמיה היתרונות שיש בה לקופת הפירוק והסכמת הכנ"ר אני מאשר את המבוקש ונותן תוקף של החלטה".

עוד אישר השופט למפרק לפרסם את ההצעה למכירת שלוש המסעדות של ברמלי: אחד העם 1; אתנחתא בתל אביב ואתנחתא בהרצליה.

אורנשטיין ביקר בחריפות את ההסדר שהציע ברמלי ואמר כי "אדון קוטלר הגיש אתמול הצעה לאישור הסדר נושים, אני לא יודע איפה להתחיל הבקשה שלך מאוד בעייתית. הבקשה בלי בשר. אי אפשר לשלוח לכינוס לאסיפות. חיפשתי לראות מאזן דו"ח, רווח והפסד, מלאי - לא כתוב שם כלום, ראיתי רק חללים.

"גם ההערכות שלכם לגבי מה שייכנס הוא חלל. המסמך של רואי החשבון הוא מיוני. אנחנו באוקטובר - שום דבר אינו אקטואלי. זה לא מספיק מבוסס בשביל להתחיל לדבר על זה. זה אינו הסדר, יש לי קצת ניסיון. אתם רוצים שבעוד שבעה ימים הנושים יצביעו -  על מה בדיוק הם יצביעו?

"קראתי את הדיון של הפירוק הראשון. לא היו שם שום מסמכים ואין כרגע כל אסמכתא שמעגנת את הבקשה לכינוס. אני לא אורה לכינוס אסיפות במצב זה. במיוחד שהמניות הינם בבעלות אשתו של בעל השליטה".

לאחר שאחד מעורכי הדין האשים את ברמלי בבניית פירמידה והברחת נכסים, התערב  עורך דינו קוטלר ואמר לבית המשפט "עושים לנו נזק. אין כאן כל פירמידה. יש כאן חברות עם נכסים. צריך לשקול היטב איך זה ישפיע על רוכשי הנכסים שלא יציעו מחירים טובים לנכסים".

עו"ד עופר שפירא עלה להופיע בבית המשפט כמייצגם של נושים מובטחים בשני פרויקטים. לדבריו, הנושים לא מעוניינים שהמפרק יציע הצעות למכירת הנכסים שהם בעלי זכויות לגביהם.

"אנחנו רוצים למכור אותם בהליך נפרד. לא יכול להיות שיבוצע הליך עם זכויות קניין של מישהו אחר. זכות קניינית ברורה ורשומה שבעלי הזכות לא משיבים לבקשה קראו אותה כדרך אגב בדו"ח הכונס", אמר שפירא.

השופט אורנשטיין ענה בתגובה כי יש להגיש בקשה לבית המשפט לממש את הנכסים. "בית המשפט יקבל את חוות דעתו של המפרק הזמני ואז יחליט", אמר אורנשטיין.

שפירא טען כי ברמלי הציע לשלם כסף בשביל הנכסים המובטחים. בנקודה זו ביקש השופט אורנשטיין לעמת את המפרק עם טענות עו"ד שפירא.

השופט אורנשטיין: "מה שאתה אומר שלמפרק אין זכות לגעת בנכסים".

המפרק: "יש מיליון נושים. יש אנשים שיש להם שעבוד והם לא אמורים להיות בעלי שעבוד". 

השופט: "אני לא יכול לתת לכם למכור נכס של נושה מובטח שרוצה למכור את הנכס".

המפרק: "לא מדובר בתיק רגיל בו נעשו ערבובים בין כל החברות. אנחנו רוצים למכור מכספי הנשיה, אם יש נושים מובטחים הם יקבלו את הכסף ראשונים".

השופט: "יש פסיקה הנוגעת לפרשות כאלה. אני צריך להתרשם שבאמת יחס הנשיה קטן ביחס לסך כל החובות. אני מבין שכיוון שזהו פרויקט נדל"ן הערך לא יורד".

המפרק: "לא מדובר בנכס שהוא הלוואות. יש שם כספים שעברו שלא כדין מנושה כזה לאחר". 

השופט: "מה החוב שמגיע ללקוחות שלך שפירא?"

שפירא: "20 מיליון שקל ללא ריביות"

המפרק לעומת זאת, טוען כי הנכס שווה 70 מיליון שקל, למרות דבריו של שפירא, לפיו הסכום שהציעו לרכוש את הנכס היה נמוך מאד. לטענת המפרק הנכס שווה באופן וודאי יותר מערך החוב. מכאן טען שפירא כי: "כשיש לאדם נשיה מובטחת הזכות שלו לפעול לבד ולא כחלק מהתיק של המפרק". בתגובה אמר השופט לשפירא שביכולתו להגיש בקשה מסודרת לממש.

שפירא טען כי: "יש נושים שהשקיעו את כל חסכונותיהם אבל הם השקיעו במכשיר מובטח. אם בעתיד יתברר כי יבדקו את הקבוצה ויגלו כי הוא נכנס לקבוצה של הנושים המובטחים שלא כדין, אז זה עדיין לא פוגע בכל הקבוצה של הנושים המבוטחים. חלק מהאנשים השקיעו סכומים מאוד גדולים". 

עו"ד שנאמנה לפרויקט אשקלון של פרויקט גלים-גלים הסבירה לשופט את המצב : "רוביקון נתנה הלוואה של 35 מיליון שקל לשנתיים לבניית פרויקט נדל"ן. היא עשתה את השלמת המימון לאחר שהבעלים שם את ההון העצמי ונרשם שעבוד ראשון על רוביקון. רוביקון חילקה את ההלוואה הזו לנושים שונים ויש שם משקיעים אשר קיבלו שעבוד שנרשם בספרי רוביקון ורשם החברות. המשקיעים מדי חודש משלמים לי ריבית כאשר הכסף סגור ואני לא מעבירה אותו. לכל אחד יש הלוואה שונה אותה נתן לרוביקון והחזר כספים שונים. רוביקון יכולה לפרוע קודם את ההלוואה ואת היתרה אני מתחייבת להשיב לרוביקון". 

השופט: "לפי דבריך מדובר ב-35 מיליון שקל הלוואה. כמה השקעות התקבלו מאותם משקיעים?"

הנאמנה: "כ-20 מיליון. כמו כן על חשבון ההלוואה הוחזר כ-3 מיליון שקל".

השופט: "אז נותרו רק 32 מיליון שקל לרוביקון מהפרויקט הזה. מה לגבי פרויקט עמוס?"

הנאמנה: "רוביקון התקשרה עם יואל רונן שרכש זכויות מקרקעין ברחוב עמוס. בשביל לשלם את ההון העצמי לקחה חברת יואל רונן מרוביקון הלוואה. רוביקון שילמה את התשלום הראשון של 2 מיליון שקל ונרשמה הערת אזהרה לטובת יואל רונן". 

מהדברים עולה שרובינקון מובטחת באמצעות שיעבוד, לאחר שנתנה 2 מיליון שקל. למשקיעים בפרויקט חייבים כ-16 מיליון דולר, אך היזמים עצמם קיבלו רק 2 מיליון שקל.

השופט אורנשטיין: "הם איגחו את זה ב-16 מיליון שקל וזה לא עבר ליזם". 

הנאמנה: "זה לא עבר ליזם. היתה הלוואה לצורך הפעילות השוטפת של רוביקון".

השופט אורנשטיין: "כבר חשבתי ששמעתי הכל. אבוי. אני מבין שהם נמצאים בפרויקט עמוס בתת בטחונות. איפה הכסף נמצא ? אני מבין שלגבי הפרויקט באשקלון השעבוד מבטיח את הכסף של המשקיעים, ובפרויקט עמוס יש חוסר והפרויקט נבלע בקופה של רוביקון ויש הפרה מול היזם".

לטענת הנאמנה, היזם כבר לקח מימון ממקור אחר. מכאן, השופט פנה למפרק בסדרת שאלות: "אתה מבקש למכור את ההלוואה למישהו אחר, אך ימים ספורים לפני הפירוק אנשים שלא הזרימו כסף נרשמו כבעלי זכויות בפרויקט. היו העברות כספים מפרויקט לפרויקט. מאיפה הגיעו ה-35 מיליון שקל של אשקלון? מאנשים אחרים שלא אמרו להם. יש אנשים שלכאורה מחזירים בשעבוד. אתה רוצה להנזיל את ההלוואה? באיזה ריבית ההלוואה ניתנה?"

המפרק: "ב-13%"

השופט: "אז למה אתה מציע למכור אותם? זאת הלוואה לא רעה. שב על הנכסים כי הריבית יפה. מה בוער לך כעת לממש את זה?. הכסף שיהיה בקופת הנושים יעשה פחות מהריבית שגלים גלים תשלם. לא תקבל בשום בנק ריבית שמתקרבת. שגלים גלים ישלם את הריבית היפה והכסף יחולק לנושים בהתאם".

המפרק: "אמרתי שאני לא רוצה למכור הכל בלחץ אבל אנחנו רוצים לחלק את הכסף לחלק מהנושים".

השופט: "אתה לא תחלק את הכסף כי אנחנו לא יודעים מי הנושים. אתה לא יכול לפרסם הודעה בשביל להעריך את שווי השוק. זה חוסר תום לב. אני לא אתן יד לעשות זאת. אין טעם. אתה אומר לי אתה לא הולך לחלק את הכסף שהריבית הגבוהה תשולם לך. גם אני רוצה להשקיע שם. הריבית שם יפה בבנק תקבל 0 שום בנק לא נותן כאלה ריביות. הכספים יזרמו עד אשר אתה תגיד לי הכסף שייך למשקיע פלוני. אני מבין שאתה רוצה למצוא קונה שיקח את הרעים והטובים אבל זה לא טוב. אם יתברר מחר שהכסף צבוע המשקיעים ירצו את הריבית על הכסף וזה יבוא על חשבון הנכסים האחרים. 

המפרק: "אם אתה אומר לי שמחלקים לחלקים כי לא תהיה הצעה". 

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#