בלון הניסוי של ביינארט פוגע במשקיעי המדדים

אסטרטגיית ההשקעות של וורן באפט עומדת במבחן - חברות זרות שנכנסות למדדים המובילים מפרות את היציבות המובטחת לאורך זמן ואת ההשקעה הבטוחה יחסית בתעודות סל

עמי גינזבורג
עמי גינזבורג

וורן באפט, המשקיע המוערך ואחד האנשים העשירים בעולם, נשאל לא אחת כיצד צריכים אנשים פשוטים להשקיע בבורסה. לכך יש לו תמיד תשובה מוכנה: תשקיעו לאורך זמן באמצעות תעודות סל על מדדי מניות.

"אתם לא צריכים לבדוק את מחירי המניות שלכם כל שבוע, ואפילו לא כל חודש או כל שנה", מסביר באפט. "אם יש לכם תיק מניות שבו חתך רוחב של המגזר העסקי באמריקה ואתם מבצעים את הרכישות לאורך זמן, מובטח לכם כי תעשו רווח".

מנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט
יוסי ביינארט צילום: אייל טואג

הטכניקה הפשוטה שמציע באפט נסמכת על העובדה שבטווח הארוך שוק המניות מניב תשואה חיובית עודפת על פני אג"ח ממשלתיות. יתר על כן, מחקרים רבים הראו שמנהלי השקעות בשר ודם מתקשים להכות את מדדי המניות לאורך זמן. לפיכך, השקעה בתעודות וקרנות סל שגובות דמי ניהול נמוכים מספקת למשקיע הפשוט - זה שאינו רוצה או שאין לו זמן ויכולת לעקוב אחר הנעשה בבורסה מדי יום - כלי נוח להשקעה. ב-15 השנים האחרונות נהפכה השקעה במדדים ליעילה ופופולרית כל כך, שהיום משווקות לציבור תוכניות לחיסכון פנסיוני המציעות השקעה באמצעות היצמדות למדדים.

אבל כדי ששיטת ההשקעות במדדים תעבוד לאורך זמן, המדדים חייבים להיות יציבים. מדדים שחלה בהם תחלופה גדולה של מניות, חשופים למתקפות מניפולטיביות מצד מנהלי השקעות זריזים. כאשר מנהלי השקעות מזהים שמניה כלשהי עתידה להיכנס למדד מסוים, הם מקדימים ורוכשים אותה קודם לכן. הם יודעים שתעודות סל פסיביות יהיו חייבות לקנות אותה במועד שבו יתעדכן המדד ומנצלים זאת לעשיית רווח. כך למשל קרה לפני כ-10 שנים עם מניית פרטנר בימים שלפני כניסתה למדד תל אביב 25 . מניות שנכנסות למדדים עשויות לעלות בחדות בימים שלפני כניסתן למדד, ולרדת בחדות לאחר מכן. את ההפסד הזה סופגים המשקיעים בתעודות.

גופים שעורכים מדדים בעולם מודעים לבעיה הזו ומשתדלים למנוע תחלופה תכופה במדדים שתחת אחריותם. תחלופה גבוהה תשבש את המדד ותגרום לו להניב תשואות נחותות במקרה הטוב, והפסדים של ממש במקרה הרע.

סכנה כזו אורבת כיום לפתחם של המשקיעים בבורסה של תל אביב. מנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט, מחפש כבר תקופה ארוכה דרכים לעודד את המסחר במניות. הפתרון שהגו בבורסה הוא לצרף אליה שחקניות חיזוק - מניות של חברות אמריקאיות, רצוי מתחומי ההיי־טק והטכנולוגיה, שמתאימות, כך חושבים בבורסה, לאופי הישראלי.

אלא שביינארט לא נתן כנראה מספיק את הדעת לכך שרישום של מניות זרות בתל אביב, ובמיוחד כניסתן למדדים המקומיים, עלולות לשבש את מדדי הבורסה ולפגוע במשקיעים המקומיים. דוגמה לכך מקבלים המשקיעים של תל אביב בימים אלה, עם רישומן למסחר של מניות ביוטכנולוגיה כמו נבידאה , ביוטיים ומנקיינד - ששתיים מהן כבר נמנות עם מדד תל אביב 100 .

מנקיינד היא מקרה קיצון. החברה, שפיתחה תרופה חדשנית למתן אינסולין במשאף לחולי סוכרת, נחשבת להבטחה גדולה ונסחרת בארה"ב בשווי של 1.3 מיליארד דולר. הבטחה אולי, אבל בינתיים יש לה גירעון של 115 מיליון דולר בהון העצמי, אין לה כמעט הכנסות והיא זקוקה להון כדי להתקיים. מנקיינד היא אולי קטנה במונחים אמריקאיים, אבל בחסות בועת מניות הביוטכנולוגיה בארה"ב ובישראל היא הופכת לדג גדול. שווי השוק שלה קרוב לזה של הבנק הבינלאומי , פז ו בז"ן .

בבורסה של תל אביב לא עושים הבחנה בין חברות ישראליות לזרות, ולכן מנקיינד תיכנס בקרוב לשני מדדים חשובים - ת"א 100 ו ת"א 75 - במשקל גבוה יחסית. תעודות הסל המקומיות על מדדים אלה יהיו חייבות לקנות אותה. מנקיינד הלכה צעד נוסף. היא מתכננת לנצל את הביקוש הכפוי של התעודות כדי לגייס מהן הון של כ-400 מיליון שקל בהנפקת מניות חדשות.

לפתע, משום מקום, חברה שאף משקיע בישראל לא שמע עליה, תזכה להזרמת הון עצומה ממשקיעים פסיביים אנונימיים שבסך הכל הקשיבו לעצה של באפט. חברת ביוטכנולוגיה אמריקאית עלומה מושתלת להם בתיק ההשקעות בלי שאיש שאל לדעתם.

בשבועיים שלפני רישומה למסחר בתל אביב זינקה מניית מנקיינד בוול סטריט ב-25%. אבל ביומיים האחרונים מחירה בתל אביב צלל בכ-15% ונפתח פער גדול בין מחירה בישראל למחירה בניו יורק. ייתכן שהסיבה לכך היא שחלק מהמשקיעים בתל אביב חשו בעיוות שנוצר במחירה ומיהרו להיפטר ממנה. אתמול נפלה המניה גם בניו יורק ב-9% והשלימה בכך נפילה של 20% בשלושה ימים. למרבה המזל הנפילה הזו התרחשה עוד לפני שהיא נכנסה למדד כלשהו בתל אביב (הכניסה שלה למדדים מתוכננת ל-15 בנובמבר).

מנקיינד לא לבד, כמובן. תרגיל דומה עשתה באחרונה גם ביוטיים שגייסה מתעודות הסל בישראל כ–90 מיליון שקל. בשוק ההון הישראלי מספרים על עוד 10–20 חברות ביוטכנולוגיה אמריקאיות שזיהו את חלון ההזדמנות, והן מתעתדות לרשום בקרוב את מניותיהן למסחר בישראל במטרה להיכנס למדדים המקומיים. חלק מהן ינצלו זאת כדי לגייס הון ממשקיעי תעודות הסל בישראל בלי שום מאמץ.

התהליך הזה מסוכן למשקיעים ועלול לפגוע באמון שלהם בבורסה המקומית. כשמשקיע טיפוסי, מישראל או מחו"ל, קונה את מדד ת"א 25 (או ת"א 100) הוא מצפה לקבל חשיפה לכלכלה הישראלית, שבה הוא כנראה מאמין. ממש כפי שמשקיעים שרוצים חשיפה לארה"ב קונים את מדדי דאו ג'ונס או S&P500, משקיעים ביפן את מדד ניקיי ובגרמניה את מדד דאקס. בבורסה של פרנקפורט, אגב, נסחרות חברות זרות רבות, אבל אף לא אחת מהן כלולה במדד המניות המוביל של גרמניה.

בבורסה של תל אביב עלול להיפרץ כעת סכר. ביום רביעי הקרוב תירשם למסחר בתל אביב מניית חברת התרופות מיילן. מיילן אינה ישראלית ואין לה קשר לישראל, למעט העובדה שהיא רוצה לרכוש את פריגו (הנסחרת בתל אביב אבל גם היא לא חברה ישראלית). כשמיילן תיכנס למדד ת"א 25 משקלה יהיה גבוה, קרוב ל–10%. תעודות הסל המקומיות יהיו חייבות לקנות אותה בסכום הנאמד בכ–2 מיליארד שקל. כניסתה למדד הבכיר של תל אביב תגרום להטיה של המדד כך שארבע מניות מתחום התרופות - טבע, מיילן, פריגו ואופקו - יהוו כ–35% ממנו. שלוש מתוכן אינן רשומות ומנוהלות מישראל.

בקצב כזה לא ירחק היום שבו כמחצית ממדד ת"א 25, ואולי כולו, יורכב ממניות של חברות זרות בלבד. חלק מהמניות עשויות להיות חברות סטארט־אפ אמריקאיות שייהנו לזמן קצר משווי בועתי מנופח וימהרו לנצל זאת לגיוס הון גדול (וכפוי) ממחזיקי תעודות הסל בישראל.

עד כה הבורסה של תל אביב לא עשתה דבר כדי להגביל את כניסתן של מניות זרות למדדים של תל אביב באופן אוטומטי. רצוי שמישהו בהנהלת הבורסה יתעורר וייתן את דעתו לעיוותים שנוצרים במדדים - לפני שיהיה מאוחר מדי.

רובי גולדנברג, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה, מסר אתמול בתגובה לטענות אלה: "כפי שנמסר בשבוע שעבר, ובהמשך להודעת הבורסה כי היא מקדמת רפורמה במדדים, הבורסה פועלת לכך שעד להשלמת הרפורמה לא ייגרעו מהמדד מניות בשל כניסת מניות במסלול המהיר כל עוד הן עומדות בתנאי הסף של המדד. מדובר במדדים שמספר המניות בהם קבוע (ת״א 25, ת״א 100 וכ״ו). לאור זאת, ייתכן כי בתקופת המעבר ייכללו במדדים יותר מניות מהמספר הקבוע. רפורמת המדדים מיועדת להגדיל את מספר חברות הנכללות במדד תוך הקטנת משקלן היחסי".

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ